מה הסיפור שלך?

כולנו מספרים סיפורים, בין אם לעצמנו בין אם לאנשים שסביבנו. בסיפור טוב יש משהו שמהלך עלינו קסם; תשאלו כל ילד שלא מוכן לישון לפני שמקריאים לו סיפור טוב. כולנו חיים את הסיפור והוא זה שקובע מאין באנו ולאן נרצה ללכת. היהודים תמיד הצטיינו בלספר סיפורים, זה התחיל עם התנ"ך ונמשך עד היום, ויש מי שלקח את זה צעד אחד קדימה ועשה מזה פסטיבל. זוהי השנה החמש עשרה שיוסי אלפי מקיים את פסטיבל מספרי הסיפורים בגבעתיים. "פעם," הוא מספר לי, "הייתי חוטף על כך סטירות. היום משלמים לי על זה".

יוסי נזכר בימים שבהם הכל התחיל: "בסוף שנות השבעים יצא ספר שירים שלי שנקרא 'איך עושה עירקי', ובעקבות כך הוזמנתי להופיע בהרבה מקומות בארץ. הייתי צריך להקריא שירים ומפעם לפעם גם להקריא סיפורים שמסבירים את השירים והסיפורים התרחבו מאליה, כשהצטרפו אליי עוד אנשים שאיתם קראתי שירי ילדות ומעברה. ראה את זה יצחק עירון, בזמנו ראש עיריית גבעתיים, ואמר לי שזה בדיוק מה שהוא מחפש. "אכפת לך לעשות את זה בשבתות אצלנו?" אמרתי לו 'בבקשה'. אני זוכר שהשבת הזאת הייתה פיצוץ אדיר באולמות והחלטנו שנעשה זאת באופן קבוע. גם לא לקחנו כסף ובעקבות כך הגיעו טענות מאנשים לראש העיר שאין מקום באולם.

"אמרתי לראש העיר 'אתה יודע מה הפטנט? בוא תיקח כמה לירות.' ולמרות זאת עדיין האולמות היו מפוצצים. אז התחלנו להעביר את התוכנית באופן מובנה לפי נושאים שנבחרו מראש, כמו למשל אנשים שבאו לספר על זהות יהודית או על ימי המחתרות. בשנת 93' זה כבר הגיע לרדיו וקיבלתי תוכנית מסודרת. החלטנו לקבץ פעם בשנה את כל הסיפורים שהושמעו ברדיו בכמה ימי פסטיבל ואני זוכר, שכדי לפרסם זאת ברחבי העיר, שמנו אוהלים לפזר בתוכם מספרי סיפורים.

"לא היה לנו יותר מדי כסף לפרסום, אז הבאנו להקה של גמלים כדי להדגיש את אלמנט הסיפור, כי זה מזכיר לאנשים סיפור. הגיע בדואי והסתובב עם הגמלים ואנשים שאלו ותמהו לפשר העניין. ראש העיר, לרוע מזלו, הצליח ליפול מאחד הגמלים. הגיעו 12,000 איש. בעקבות ההצלחה העברנו את ההופעות לאולמות יותר גדולים בחולון ובינתיים עזרתי בבניית תיאטרון גבעתיים. ב-2001 החזרנו את התוכנית לגבעתיים למשך שבוע, ומאז אנו שם עם למעלה ממאה אירועים שונים, כשאף אירוע לא חוזר על עצמו."

ש: הנושאים לא נגמרים? תמיד יש על מה לספר?

יוסי: "תמיד יש על מה לספר. אפילו ברגע זה ממש כשאנו מדברים על הסיפור, נוצר סיפור חדש. אני כבר יכול לומר לך שבשנה הבאה יש לנו עוד מאה נושאים שונים. כל שנה יש לנו 500 נושאים שונים וזה ומצטמצם כי זה לא מתאים, ולזה לא הולך".

בעצם כולנו פחות או יותר מספרי סיפורים?

יוסי: "זה לא פחות או יותר, זה יותר ויותר. כל אחד מאיתנו - אם אין לו סיפור, הוא לא חי. זה ה'ריזודנט' [טעם החיים – א.א] של כל אחד מאיתנו".

מה בעצם גורם לסיפור להיות קצת יותר טוב, יותר קליט, יותר נשמע?

"כל סיפור הוא סיפור טוב. השאלה היא טוב למי? טוב למספר, או טוב לשומע? אם הסיפור הוא גם טוב למספר וגם טוב לשומע - זה סיפור מצוין. אם יושבים בקהל אלף איש וכולם נהנים מהסיפור, כולל זה שמספר, אז סימן שיש לסיפור הזה סיבה להיות מסופר והוא משאיר אחריו מסר, או שזה מזכיר לכל אלף האנשים סיפור אישי שלהם. אנחנו לא מספרים את הסיפור שלנו, אנו מספרים את הסיפור של אלו שמקשיבים לנו. הסיפור שלך הוא רק זרז לסיפור של זה שמקשיב לך. זה הכל מערכות אגואיסטיות. זוהי האמנות במיטבה ובשל כך אנשים רוצים להיות חלק מהאמנות".