|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה שאני זוכר בעקבות הביקור באיסלנד הוא, שלא הפסקתי להתפלל שישראלים לא יגלו את המקום הבתול הזה
|
תושבי איסלנד אוגרים מזון בשל חשש ממחסור הנובע מהתמוטטות הבנקים המקומיים - דבר העלול לגרום לניתוק קווי היבוא אל האי.
הלב נחמץ, ושלי במיוחד.
לפני כעשרים שנה הזדמנתי לאיסלנד - כשלוש שעות טיסה מלונדון צפונה.
אני מגיע למלון קטן במרכז עיר הבירה ריקייוויק.
פקידת הקבלה הופכת את הדרכון שלי מכל הכיוונים בתקווה למצוא את כיוון הפתיחה הנכון.
"מהיכן אתה?"
"איזראל" אני עונה.
"איפה זה?"
"ירושלים היא עיר הבירה", אני מבהיר.
"אהה!WARS, WARS", קורנת הפקידה מאושר כאילו זכתה זה עתה בחידון טריוויה.
אני יוצא לרחוב הראשי של ריקייוויק ומחפש מקום לשכור מצלמת וידאו למשך שלושת ימי שהותי באי.
אני מוצא חנות צילום ומסביר למוכר את מבוקשי.
האיש מוציא מהארון מצלמת וידאו ומניח אותה על הדלפק.
הייתה זו מצלמה בגודל ענק, שעשתה רושם של מצלמה יקרה עם שכלולים רבים יחסית לאותם ימים.
אני שואל את המוכר כמה עלי לשלם עבור שלושה ימי שכירות.
"כלום!" עונה לי האיש לתדהמתי.
אני שואל כמה עירבון עלי להפקיד כנגד המצלמה.
"שום דבר!" עונה לי האיש לעלפוני.
אני מנסה להתווכח איתו אך לשווא.
"לא נעים לי" אני מתחנן - אך ללא הועיל.
"כשתגמור להשתמש במצלמה אתה יכול להשאיר אותה בקבלה של המלון, והם כבר יודיעו לי לבוא ולקחת אותה", מנחה אותי המוכר.
אני מסייר בעיר ונתקל בבית חד קומתי בין שני חדרים מוקף גדר אבן בגובה של כחצי מטר. מסבירים לי שזהו בית הכלא המרכזי של איסלנד, והאסיר האחרון שאיכלס אותו השתחרר לפני שלושים שנה.
מה שאני זוכר בעקבות הביקור באיסלנד הוא, שלא הפסקתי להתפלל שישראלים לא יגלו את המקום הבתול הזה.
ובאשר לסיפור המצלמה - לא שאני מבין גדול בכלכלה, אבל נדמה לי שניתן למתוח קו ישר בין ההתנהלות של האיש ההוא מחנות הצילום לפני עשרים שנה - לבין המשבר הכלכלי הקשה במיוחד הפוקד את איסלנד בימים אלה.
|
| תאריך:
|
14/10/2008
|
|
|
עודכן:
|
14/10/2008
|
|
עו"ד יוסי דר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ולדימיר ולדימירוב
|
14/10/08 14:43
|
|
|
|
2
|
|
cvdfarfrett
|
14/10/08 19:25
|
|
|
|
|
|
בור ועם הארץ
|
14/10/08 22:15
|
|
|
|
|
|
ffgerwe4 n
|
15/10/08 08:18
|
|
|
|
3
|
|
אייל.ב
|
14/10/08 22:00
|
|
|
|
|
|
עיטאקק0-7
|
15/10/08 08:28
|
|
|
|
4
|
|
יהודי אמיתי
|
14/10/08 23:31
|
|
|
|
5
|
|
אלכס לוין
|
14/10/08 23:34
|
|
|
|
6
|
|
ולא במשפטים
|
15/10/08 07:57
|
|
|
|
|
|
וללא זיהוי
|
15/10/08 09:57
|
|
|
|
7
|
|
תוכי יוסי
|
15/10/08 08:49
|
|
יותר מכל סובבת האגדה הגרמנית הקדומה סביב נהר הריין: הוא שסיפק לדמיון הגרמני את אגדות לוהנגרין ורולאנד, את אגדות הניבלונגן ואת אגדת לורליי, הנימפה המפתה בשירתה את המלחים, עד כי ספינותיהם עולות על הצוק הקרוי על-שמה, בעוד הם עצמם יורדים למצולות.
|
|
|
|
|
בוא ננסה משהו אחר... בעיצומו של יום שישי, יום צום הרמאדאן תפילת הצהריים במסגד. יהודי, ונשתמש במונח ערס, הגיע לרחבה שלפני המסגד הגדול ביפו, הוציא מצקלונו כיכר לחם, העמיד מנגל גחלים ובשר, סידר לו שולחן קטן מתקפל, בקבוק ערק משובח והחל לצלות. לא די בכך אלא שגם שלף אי משם טייפ ענק הפעילו והחל להשמיע מוסיקת טראנס רעשנית.
|
|
|
|
|
שאם יזכה יבחין בין אוּמַן לפארק הירקון
|
|
|
|
|
כולנו מספרים סיפורים, בין אם לעצמנו בין אם לאנשים שסביבנו. בסיפור טוב יש משהו שמהלך עלינו קסם; תשאלו כל ילד שלא מוכן לישון לפני שמקריאים לו סיפור טוב. כולנו חיים את הסיפור והוא זה שקובע מאין באנו ולאן נרצה ללכת. היהודים תמיד הצטיינו בלספר סיפורים, זה התחיל עם התנ"ך ונמשך עד היום, ויש מי שלקח את זה צעד אחד קדימה ועשה מזה פסטיבל. זוהי השנה החמש עשרה שיוסי אלפי מקיים את פסטיבל מספרי הסיפורים בגבעתיים. "פעם," הוא מספר לי, "הייתי חוטף על כך סטירות. היום משלמים לי על זה".
|
|
|
|
|
מטרת מחקר זה לבדוק האם אחת הסיבות להיחלשות המערכת השיתופית במושבים, ובעקבותיה, השינויים בשימושי הקרקע, נבעה בעיקר מכללי שיתוף אחידים. כללים אלו, שהתקבלו בתקופת המשק הרב-ענפי לפני משבר החקלאות, לא התאימו את עצמם למאפייני הייצור והשיווק בתקופת המשק המתמחה. ממצאי המחקר מתבססים על מדגם של 73 משקים בשלושה מושבים ממרכז הארץ, מהעמקים הצפוניים ומהפריפריה הצפונית. הנתונים מצביעים על כך, כי בשני העשורים האחרונים קיימת מגמה של שינוי ענפי, ובעקבותיה שינוי בשימושי הקרקע. השינויים באים לידי ביטוי בגידול יחסי במשקים המתבססים על גידולי שדה, המוגדרים כ"עתירי עבודה", והקטנה יחסית של ענפי רפת החלב וגידול בעלי חיים, המוגדרים כ"עתירי הון". ממצאי המחקר מראים, שעם העלייה בהתמחות קיימת מגמת עלייה ברמות הסיכון בהשוואה למצב לפני משבר החקלאות, בשלושת הענפים השכיחים: רפת חלב, שאר בעלי חיים וגידולי שדה. כמו-כן נמצא קשר בין קיום חוב לסוג הענף ובהתאם לכך לשימוש הקרקע, ובין גובה החוב לעתירות הענף.
|
|
|
|
|
