כמעט כל שנה, כאשר מתקרב יום הזיכרון ליצחק רבין הי"ד,
מתעוררת איזו שהיא סערה, ובצדק. לעולם לא נוכל לשכוח או להשתחרר מן הזוועה שחווינו, אז באותו יום מר ונמהר.
השאלה היא, מדוע ערוצי הטלוויזיה רצים לראיין אדם זה? האם ייתכן כי בשם הרייטינג המחופש ל"זכות הציבור לדעת", שעושה רושם מאד דמוקרטי ומתקדם, הכל מותר?
ערוץ 10 הוא ערוץ שטחי אשר אינו מעניק לצופיו כל תוכן בעל ערך כלשהוא, והאמת, מן הראוי היה לא לצפות בו כל ימות השנה. הוא פשוט ערוץ גרוע.
השאלה כעת היא, האם הצופה, אשר הכח בידיו (כן, בדיוק כמו בבחירות הקרבות) ידרוש על-ידי החרמת הערוץ שינוי ערכי של ערוצי הטלוויזיה, אשר מתקיימים אך ורק מן הרייטינג האלוהי המחזיק אותם ומעניק להם זכות קיום.
לא רק היום יש להחרים ערוצים בלתי ראויים; יש להפסיק לצפות בהם ועל-ידי כך להבהיר כי העם דורש טלוויזיה אחרת בדיוק כשם שהוא דורש פוליטיקה אחרת.
לא ניתן להימלט מן התחושה, כי יותר משהעגל רצה לינוק, רצתה הפרה להניק. איך שרה חווה אלברשטיין, בלונדון הטלוויזיה טובה יותר, אז בואו נצפה הערב בבי.בי.סי.
