רוצים רבין פוליטי? בבקשה...

אהוד ברק לא יכול היה להתאפק: "האלימות מכרסמת גם היום. פעם קראנו להם עשבים שוטים, היום גידולים סרטניים עם גרורות מסוכנות. היום זה כבר לא כתובת, זה ערעור בוטה על הדמוקרטיה. אנחנו מבטיחים לעקור את הרע מקרבנו. מעשים - לא דיבורים!". (העצרת ה-13 לרצח רבין/8.11.08).

שבוע קודם, בעקבות סופת טורנדו בספל אספרסו, בוטל שידור ראיון עם הרוצח. מבחינתם של רבים, זאת הייתה הזדמנות לנבור במאגר המילים, כדי לדלות משם את הכי בוטות, וליידות אותן במצחו הווירטואלי של יגאל עמיר. מישהו אמר שזה מחזק את הדמוקרטיה! כמו-כן, מומלץ לשנוא בטירוף את התינוק, שנפלט מאשכיו של השטן, שהוכיח בנובמבר 95, ש"יש לו ביצים".

ואם כבר הטרחנו את עצמנו למאגר המילים, באותה הזדמנות נשלוף משם מרגליות, נחבר מהן משפטי (ת)הילה, ונתאר בהן את יצחק רבין ז"ל. זה יוכיח פטריוטיזם, ויבטא בצורה נכונה את כאבנו, בגין רציחתו של אבינו מלכנו. זה גם חשוב לדמוקרטיה הצעירה שלנו, שזקוקה נואשות למיגון, בעיקר מפני הסכנה הנשקפת לה, מאלה שהזיעו בטיפוח הערוגה הסבוכה ממנה צמח הרוצח המתועב, הנקלה, המנוול, המטונף, המגעיל, הדוחה, המוגלתי...

האמת העירומה

כמדי שנה, בהתקרב יום הזיכרון לרצח רבין, האמת מסתתרת. עוד לא נמצא הפסיכולוג או המדובב, שיצליח לשכנע אותה לצאת ממחבואה. המכות שחטפה "מהם" השאירו בה טראומה. גם אם תצמידו אקדח לרכתי, וגם אם תאנסו אותי לצפות בטקסי הפולחן לרבין מיליון פעם, לא תצליחו לשכנע אותי שאני טועה. בניגוד למה שאמר ירון לונדון (9.11.08): יצחק רבין לא קדוש!

ואם בעיני השמאל ביבי נתניהו הוא גמד פוליטי, אז הגמד הזה למי ששכח, הביס את רבין בכל הסקרים שקדמו לרצח. לעיתים בהפרשים מביכים. אני יודע שאסור להגיד את זה - עובדה: אף אחד לא אומר - אבל זוהי האמת העירומה ואין בלתה.

(דוגמית: בתוכנית "שיחת-ועידה" (ערוץ 1 / 5.10.94) ראיין ניסים משעל את מי שהיה יו"ר ההסתדרות דאז חיים רמון. בחלק ניכר מהראיון התייחס המראיין לשפל של רבין בסקרים, ולאפשרות ש"מנהיג השמינייה" חיים רמון יתמודד מול נתניהו ב-96. רמון חייך את חיוכו הביישני, ואמר: "אני בטוח שאחרי שרבין יעשה שלום עם סוריה, מעמדו יתחזק, והוא ינצח את ביבי. ניסים, אל תסבך אותי". באותה תוכנית, הביא משעל סקר, שבו 50% מהנשאלים תמכו בנתניהו לראשות הממשלה, ורבין זכה בתמיכתם של 37% אחוז בלבד.

יצחק רבין הוא כל מה שחסידיו אומרים עליו, מינוס חלק ממה שאומרים מתנגדיו, פלוס מה שמוקיריו מסתירים. במילים פשוטות, מדובר במנהיג פושר, ששני קליעי אקדח הפכו אותו למיתוס. אלמלא הרצח, הוא היה נרשם בהיסטוריה כפתי שהאמין לאגדות השלום שמכרו לו סוחרי האשליות שמעון פרס ו"הפודל" שלו יוסי ביילין. ההימור שלו, שערפאת יעשה את העבודה, "בלי בג"צ ובלי בצלם", התברר כטעות עקובת דם.

ההסתה - איש לא הוכיח אותה

רבין איננו, ואין טעם להרחיב סרה באיש ש... (לא שכחנו!) נשבע אמונים לירושלים השלמה. אבל המיתוס ישנו, והוא מפלג את העם. בריטואל קבוע, כל שנה: האליטה השולטת, פושטת על תודעת ההמונים כמו ארבה, ומנצלת את ימי הזיכרון, כדי להושיב את המחנה הלאומי על כס הנאשמים. מדובר בשנאה פנאטית ליריבים. במשך שבוע, נחשפים צרכני התקשורת לשני מסרים שיש ביניהם קשר. הראשון: יגאל עמיר ניסה לרצוח את הדמוקרטיה, והשני: ההסתה שלקחו בה חלק רבנים ופוליטיקאים מהימין! - קדמה לרצח!

מול הטענות האלה, התקשורת הייתה חייבת להביא אייטם מבטל, מפיו של היועץ המשפטי מני מזוז, שאמר בוועדה לביקורת המדינה. שימו לב: "אני יודע שנוהגים שוב ושוב להזכיר את רצח ראש הממשלה מלפני כעשר שנים, כפועל יוצא של הסתה. עד היום, איש לא הוכיח את זה" (ציטוט מילה במילה. כל הערוצים/10.8.05)
... אגב, מישהו יודע איפה אבישי רביב?