|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אני חוזר ואומר עוד פעם שהכיבוש משחית. הוא משחית אפילו נשיות ואסתטיקה בהופעה של חיילת
|
|
רישול מכוון. מחיר הכיבוש [אילוסטרציה: דו"צ]
|
|
|
|
|
ראיתי אותה במחסום. מהשיחות הקולניות שניהלו החיילים עם החיילת, קלטתי ששמה נילי. ניכר שהיא מאד השתדלה לשוות לעצמה מראה מרושל. היא שימשה בתפקיד הכלבנית של המחסום. בין משימה למשימה היא לא הפסיקה לטפח את הלבוש המרושל. עשתה את כל המאמצים שיהיה מה שיותר מרושל.
אי אפשר היה שלא להתרשם מהעובדה שהיא מקדישה את כל עתותיה במחסום לעצמה. תוחמת את כל זמנה הפנוי ממשימות "צבאיות" להשקעה רבה של מחשבה ומאמץ ברישול, שיהיה כמה שיותר מופגן וכמה שיותר מוחצן. בהופעתה ניתן הֶדְגֵּש מיוחד לנשיאה המרושלת של כלי הנשק האישי. (רב סרן מרסל, מפקדי בטירונות בצנחנים לפני למעלה מחמישים שנה, על הופעה כזאת של חייל היה מפגיש אותו לפחות עם 30 יום כלא).
התקשיתי להבין איך חיילת, שהייתה יכולה להיות נכדתי, מעבירה את זמנה הפנוי רק בשיחות צעקניות עם חיילים ומפקדים ובטיפוח של הופעה מרושלת. לצערי, זו לא פעם ראשונה שאני נתקל בתופעה, שחיילות במחסומים מסגלות לעצמן הופעה "גברית קשוחה" עם מאמץ מיוחד להיות מרושלות, וזאת כשהן מנהלות שיחות מחרישות אוזניים.
אודה שהוולגריות המתפרצת מהקול והלבוש צרמו לי ואף הכאיבו לי. כי בכל חיילת, כאמור, אני רואה את מי שהייתה יכולה להיות נכדתי ואולי הייתה תלמידתי. רק אל תאמרו לי שאני חוזר על עצמי. כן, אני חוזר ואומר עוד פעם שהכיבוש משחית. הוא משחית אפילו נשיות ואסתטיקה בהופעה של חיילת.
מצער וכואב שכלי הטיפוח הנשיים שאני ראיתי במחסום - היו וולגאריות וכמה שיותר גסות רוח... והעברית נשארה נכלמת ודומעת. הייתה זו עברית שהתחילה ב"חבל על הזמן" נמשכה ב"תקפוץ לי" והסתימה ב"מי אתה בכלל, אתה יכול להזדיין, עוף לי מהעיניים", וגם דאגה להבהיר לכולם "שאותי אבא שלי לא עשה מאצבע" וכדי שהאמירה תהיה משכנעת נוספה לכך גם תנועת יד... כל זה נשאר בתחום הדיאלוג הקולני והצורם בין החיילת והחייל.
גם העוברים במחסום, המבינים את השפה העברית, נאלצו לשמוע את הפנינים הצה"ליים מחרישי האוזניים של השפה העברית המובסת והמבוישת. מצער שהמחסום השחית לא רק את השפה העברית אלא אפילו כיער את היופי בו התברכה נילי.
|
| תאריך:
|
22/11/2008
|
|
|
עודכן:
|
22/11/2008
|
|
איתן קלינסקי
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
וחיים רמון
|
22/11/08 15:39
|
|
|
|
|
|
fgvbfdd
|
22/11/08 22:48
|
|
|
|
|
|
הרשלה
|
23/11/08 09:30
|
|
|
|
2
|
|
תמימה
|
22/11/08 16:02
|
|
|
|
3
|
|
פנחס
|
22/11/08 18:46
|
|
|
|
4
|
|
בגדדג''
|
22/11/08 19:50
|
|
|
|
5
|
|
dh
|
22/11/08 22:51
|
|
|
|
6
|
|
שי אלידע
|
22/11/08 23:00
|
|
|
|
7
|
|
אני נמצאת במחסום
|
22/11/08 23:03
|
|
|
|
8
|
|
מאיריקו
|
23/11/08 10:47
|
|
|
|
9
|
|
מאיריקו
|
23/11/08 11:03
|
|
|
|
10
|
|
מאיריקו
|
23/11/08 11:28
|
|
|
|
11
|
|
מאיריקו
|
23/11/08 11:42
|
|
|
|
12
|
|
הכניעה משחיתה
|
23/11/08 12:34
|
|
אפתח ברשותכם הפעם באגדת עם הלכתית, המספרת שכאשר ציוות נח את תיבתו והקפיד להכניס זוגות בני אותו מין כדי שיפרו וירבו, הגיעה במפתיע לתיבה בגפה גברת קשישה. כששאל אותה נח לשמה השיבה: "פוליטיקה". "מצטער", השיב נח, "אין לך בן זוג ואת לא יכולה ללדת. שלחי במקומך זוג צעיר".
|
|
|
|
|
עוד בטרם הושבע לנשיאות, כבר מגלה ברק אובמה מה הכוונה האמיתית מאחורי מנטרת ה"שינוי" שלו. המשמעות היא כי נדחה את המודל הישן, בעל השם הרע, של הקפיטליזם והשוק החופשי ונאמץ את המודל הפרוגרסיבי, החדש והמאוד מבטיח, של תכנון מרכזי בסגנון הסובייטי. זאת היא התוצאה של הצעת אובמה להזרים 50 מיליארד דולר אל יצרני הרכב בדטרויט. זאת היא למעשה תוכנית להלאמה דה-פקטו שתהפוך את שלושת היצרנים הגדולים הגדולים לבני חסות תמידית של המדינה, שכוונתה אינה לייצר רווחים אלא לשרת את "המטרות החברתיות" שנקבעו על-ידי הממשלה.
|
|
|
|
|
בוויכוח המר הניטש בין אלה המחייבים את המשך שלטון ישראל על שטחי יהודה ושומרון לבין חסידי הוויתור על שטחים אלה, לעתים קרובות מוטחת בראשונים השאלה הנוקבת: "אז מה אתם מציעים? מהי האלטרנטיבה שלכם?"
|
|
|
|
|
כשבן-גוריון החליט כי ירושלים היא בירת ישראל הלכה למעשה, הוא לקח את דפדפת הרישום עם נייר ההעתקה הכחול שבה היה מסכם את כל שיחותיו, יצא ממשרדו בקרייה בתל אביב, נסע לירושלים, נכנס לחדר שמצא פנוי בבניין הסוכנות והתחיל לעבוד משם. מאותו רגע מי שרצה את בן-גוריון היה צריך לבוא לכתובת החדשה. כך הפכה ירושלים למושב הממשלה ולמרכז השלטון הממלכתי של מדינת ישראל הצעירה. אותה נסיעה של בן-גוריון הייתה המעשה ההחלטי הראשון והאחרון שעשה ראש ממשלה בישראל למען מרכזיותה של ירושלים. האחרים - כל האחרים - דיברו על ירושלים, נאמו, כתבו, הכריזו, הצהירו, חוקקו, התקינו תקנות, הִרצו, התפייטו, טבעו מטבעות לשון, אבל איש לא התכוון לבצע את מה שנאמר. אפילו אשליה עצמית זמנית לא הייתה כאן. אפילו לא משחק בנדמה לי. כבר בעת שדיברו ידעו הנואמים שהכול מן השפה ולחוץ.
|
|
|
|
|
בימים האחרונים אנו עדים להכנות למערכת בחירות מיוחדת של סיסמאות ושל תרגילים ביחסי ציבור. המועמדים השונים מתגאים בסיסמה שלהם, במבנה המטה שלהם, בגודל השלט שלהם, כאילו שאנחנו אמורים לבחור את הקמפיין הטוב ביותר ולא את ראש הממשלה למדינת ישראל. אז מילא למועמדים מותר, אבל למה אתם העיתונים נגררים, לכאורה, אחריהם?
|
|
|
|
|
