פרסום מסקנות ועדת אור הוא יום שחור לדמוקרטיה הישראלית. הורתה ולידתה של הוועדה הייתה בחטא, הקמת הוועדה הייתה בבחינת כניעה לדרישות ראשי הציבור הערבי הפועלים פיסית ומילולית נגד המדינה. המסקנות המרשיעות את המשטרה שפעלה באומץ לב ובנחישות לפתוח את צירי התנועה המרכזיים, אך אינן מוציאות מסקנות נגד ראשי המסיתים, ראשי הציבור הערבי, הן מפליאות ובלתי נתפסות בעליל.
כחברת כנסת אמליץ לממשלת ישראל לקרוא בעיון רב את המלצות הוועדה כדי להעריכן כראוי ובכלל זה את התמיהות העולות מהן. כך, אין כלל המלצות נגד מנהיגי המסיתים מן הציבור הערבי. הגורם היחיד אותו יש לענוש אליבא דמסקנות מוטות אלה הוא המשטרה שעמדה נוכח גל אלימות ללא תקדים במדינת ישראל ויכלה לו. לו חלילה נכשלה המשטרה באוקטובר 2000 היינו עומדים היום בפני אנתיפאדה בתוך מדינת ישראל וכבר היו מופעלים עלינו לחצים "לוותר" גם להם.
למעשה, התשובה האמיתית לוועדת "חקירה" זו ניתנה במעצרו של ראש התנועה האיסלאמית, ראיד סלאח, לפני חודשים אחדים בהאשמות שונות הקשורות כולן בפגיעה בביטחון המדינה בעוד שהוועדה מצידה כלל לא המליצה לנקוט נגדו בכל צעדים, כלומר: לא מצאה פגם בפעילותו.
זאת ועוד, מנהיגי ערביי ישראל פועלים כבר שנים כדי להקים מסגרת אוטונומית בתוך מדינת ישראל ואולי חלילה להיפרד מן המדינה. רוב מנהיגי ערביי ישראל מתבטאים לעתים קרובות בטון של הסתה קשה נגד המדינה. הסתה פרועה זו והצגת המדינה כאויב צוינו באורח מסוים במסקנות הוועדה, אך כאן לא הוסקו כל מסקנות.
המסר האמיתי צריך להיות כדלקמן: יש לפעול נגד פורעים החוסמים צירים מרכזיים במדינת ישראל ויש לענוש את המסיתים הערבים הפועלים נגד המדינה, כל זאת באמצעים שאינם חורגים מגדר הסביר ובאמצעים מקובלים שאינם קיצוניים בחומרתם. אם אכן יופנם מסר זה, יהיה בכך משום ביסוס יכולתה של המשטרה להגן עלינו האזרחים, מפני פורעים ותוך שאנו עדים אף לקונצנזוס ציבורי מכל המגזרים.
ועדת אור יצרה משוואה תמוהה המעמידה בסימן שאלה את אופיה של מדינת ישראל: כל תביעות הערבים הפועלים נגד המדינה הן צודקות ויש לעודדן - כל צעדי ההתגוננות הם פסולים ויש לעונשם.
במישור המבצעי חייבת הממשלה להבהיר, כי כל פעולה נגד המדינה, מילולית ומעשית, תיתקל באגרוף הברזל של כוחות הביטחון. עלינו לאמץ אל לבנו את המשטרה, כולל ה"מורשעים" בידי הוועדה, לציין אותם לשבח ולהעלות על נס את תרומתם לביטחון. עלינו להבהיר, כי כל העושה מעשה כזמרי ותובע שכר כפנחס לא יינקה. מי שמזדהה עם המדינה הוא אוהב, מי שמסית נגדה ופועל נגדה הוא אויב - זו דרכו של עולם מאז ומעולם. גם ועדת ה"חקירה" לא תשנה אמת זו.
