בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
על דמותו של יוסף הצדיק המוזכר בפרשתנו ● מדוע אנו מדליקים נרות במשך שמונה ימים, בעוד שנס פך השמן היה שבעה ימים בלבד? ● ומה עלינו לקחת עימנו מחג חנוכה?
חנוכה מסמל את נצחון הרוחניות על הגשמיות ונצחון היהדות על האלילוּת ועל התרבות היוונית, שסימלה יותר מכל את הסגידה ליופי החיצוני, על חשבון ערכים פנימיים ומוּסר אנושי. היוונים גזרו על היהודים גזירת שמד רוחני, ואסרו עליהם לקיים את מצוות דתם, ובראש ובראשונה מצוות שבת, מילה ועוד. נצחון המכבים, גיבורי ה', טירפד גזירות אלה והוביל לטיהור המקדש מאלילי יוון. חנוכה, בדומה לחנוכת הבית, מסמל אפוא התחלה חדשה המגולמת בחינוך יהודי טהור מכל שרידי ההתייוונות המתחדשת. בהתאם לתפיסה זו, על-פי גישת בית הילל, מוסיפים והולכים בהדלקת נרות חנוכה. גישה זו מסמלת את דרך הקידום האישי במסלול היהדות. מתחילים בנר ראשון, המסמל צעד התחלתי, כשהנר מייצג את הניצוץ היהודי הקיים בכל נשמה יהודית, וכל יום מדליקים נר נוסף, המסמל את ההתקדמות ההדרגתית לקראת קיום מצוות, צעד אחר צעד, בדרך אל השלימות המיוחלת של הזהות הלאומית. יוסף הצדיק יוסף הצדיק, גיבורה הראשי של פרשת השבוע וישב, עבר מסלול דומה. מאסיר נחות בבית הסוהר המצרי הוא טיפס במהירות בסולם המקצועי והפך לשר האוצר של מצרַיים. אך הזינוק המטאורי לא הפריע לו להציג ברמה את יהדותו במצריים האלילית, הפגאנית, שטופת הזימה. נהפוך הוא. בתפקידו המיניסטריאלי הבכיר, כממונה על הקופה הציבורית, בארץ זרה הוא הפגין חזות יהודית מובהקת, שמר על לבושו ושמו העברי, ואף לבניו קרא בשמות עבריים: אפרים ומנשה. יוסף יפה התואר, שבנות מצרים היו צועדות על החומה כדי לחזות ביופיו, כבש בגבורה את יצרו בפרשת אשת פוטיפר, בזכות המסורת המושרשת בו מבית אבותיו ודמויותיהם שעמדו לנגד עיניו. מעשה הירואי זה היקנה לו במיוחד את התואר צדיק, הנדיר במקרא. את הצלחתו הפנומנלית לא ייחס לחכמתו או לכישוריו אלא לאלוקים, ששמו היה, כפי שמעיד הכתוב, שגור על פיו. יותר מכל הוא שמר אפוא באדיקות, מתוך דבקות במטרה, על זהותו היהודית בצד ענווה אישית וביטחון בה'. מעבר לכך, התלות בבורא באה להפריך את דימויו הא-לוהי של פרעה, ואלילויות אחרות ששלטו במצרים, ולהפגין את האמונה המונותאיסטית בא-ל אחד. בכך סלל את הדרך אל משיח בן יוסף שיצא מזרעו לעתיד לבוא. יוסף הריאלי, המושל הבלתי מעורער של מצריים, כּוּנה 'בעל החלומות', אך מתברר שאף חלומותיו הנבואיים על מלכותו התגשמו במהרה. בחוכמת ה' שהתברך בה פתר נכונה את חלומות שרי האופים והמשקים ואת חלום פרעה המיתולוגי. מדוע אפוא חרץ בפתרונו על שר האופים, בניגוד לשר המשקים, גזר דין מוות? הסיבה היא, אומרים המפרשים, שהציפור אכלה מהסַלים שעל ראשו, ואילו השר היה חי היא לבטח כדרכה הייתה בורחת על נפשה. הטבע הוא נס נסתר אחת השאלות המרכזיות לגבי חנוכה היא, מדוע אנו מדליקים נרות במשך שמונה ימים, בעוד שנס פך השמן היה שבעה ימים בלבד, שהרי פך השמן הטהור הספיק ליום אחד של הדלָקה. תשובות שונות ניתנו לשאלה זו, ואחת מהן נושאת מֶסֶר יסודי מעניין - שֶגם הטבע הוא נס. העובדה שפך השמן הספיק ליום אחד, הבליטה ביֶתֶר שְׂאֵת מֶסֶר זה. רעיון זה של תפיסת הטבע כְּנֵס מוּבע באופן מובהק באימרתו הידועה של רבי חנינא בן דוסא לבִתו, כאשר לא היה לה שמן להדלקת נרות שבת: "מי שאמר לשמן שידלק, יאמר לחומץ שידלק". דומני כי אימרה זו מצביעה על נוסחה של משוואה. לא רק A=B אלא גם B=A. קיים יחס דו-סיטרי של זהות בין שני אגפי המשוואה. כשם שהחומץ המדליק הוא נס, כך גם השמן המבעיר הוא בגדר נס, אומנם נס נסתר הגלום בטבע. דוגמא נוספת לתפיסה זוהיא מַכַּת הדם במצריים. במכה זו בא לידי ביטוי נס כפול. בעוד שבמכות האחרות היה תיחום ברור ומוצק בין הטריטוריה המצרית, החשופה למכה, לבין הטריטוריה היהודית, שאינה חשופה לה, הרי שונה היה הדבר במכת דם שהייתה מכה נוזלית. אותם מֵי יאור, כאשר המצרי נגע בהם, היו לְדָם. לעומת זאת, כאשר היהודי נגע בהם, היו למרבה הפלא למַים. מֵעֵבֶר להפיכת המים לדם, הבליטה עוּבדה זוֹ את הנס האולטימטיבי של קיום המים. היא שיקפה אפוא את המשוואה כי כשם שמכת הדם היא נס, כך גם מחזור המים הטבעי מצביע על תופעה ניסית. אנו רגילים למחזוריות הטבע והיקום - זריחת השמש ושקיעתה, מחזור יום ולילה, מחזור המים, הצמיחה והמחזור הביולוגי של הגוף החי. הקב"ה בחסדיו הרבים מחַדש בכל יום מעשה בראשית, אולם תיאורטית אין לנו תעודת ביטוח לכך. מדובר אפוא בנס התחדשות יומיומית של מערכות הטבע והיקום. אלמלא ההרגל, המקהה את התודעה ואת יכולת ההתבוננות, היינו מודעים לניסיות זו הטמונה בטבע המופלא. החגים הם תחנות במעגל השנה, המטעינים את המַצברים הרוחניים שלנו בערכים חשובים. כך למשל, מפסח - חג החירות, אנו שואבים את יסוד החירות לכל השנה. מסוכות, זמן שמחתנו, את יסוד השמחה, ומשבועות את השפעת התורה. דומני כי מחנוכה אנו שואבים את האור הרוחני ותפיסת מהות הנס. בבואנו להדליק את הנרות. זֵכֶר לפך השמן, נזכור אפוא כי גם הטבע הוא נס, וכי על משקל השיר הידוע - יש לנו יום יום נס.
|
תאריך:
|
19/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
19/12/2008
|
|
ציפי לידר
|
|
כבוד השופטת בן-עתו, צר לי לקבוע שייתכן ובושתך, גדולה ככל שתהיה, מצביעה על תמימות או התעלמות מן המציאות הישראלית המלווה אותנו מזה שנים רבות. השורות שלהלן נועדו להשיב לכמה משאלותיך, בבחינת עצת הדיוט.
|
|
|
לכאורה, בחופשה עושים מה שבא או מתבטלים, בחינת וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב, מימוש הדחף או הצורך הפנימי לשבת בשלווה. אבל האמת היא שחופשה אמורה להיות עצירה זמנית לצורך אגירת כוחות להמשך הדרך, ובעיקר לצורך עריכת מאזן ביניים וביקורת נוקבת ביחס לדרך ולקצב ההתקדמות, וזה מה שהתכוונה להיות החופשה של הח"מ. אינני יודע עד כמה זה הצליח. אגירת כוחות – אולי כן. ניתן לבדוק את זה די בקלות ועל פניו נראה שהחופשה הועילה במשהו. מאזן ביניים וביקורת – מוקדם לשפוט עדיין. על כל פנים, היה זמן ואפילו הכרח להתבונן בפרשיות השבוע, ולגלות שוב עד כמה הדברים מדברים אלינו כאן ועכשיו, כאילו לא חלפו מאז ארבעת אלפים שנה כמעט.
|
|
|
עשרות שנים אני קורא יום יום ברציפות ובעיון את עיתון הארץ - את החדשות ואת המאמרים. אני בוחן ולומד את כל נימוקי הכותבים נגד הכיבוש הישראלי ביהודה ובשומרון ואת היתרונות הטובים הצפויים לעם היהודי מהקמת שתי מדינות לשני העמים בארץ ישראל המערבית, כך שכל עם ישכון לבטח במדינתו - הערבים במדינת פלשתין והיהודים (ולמעלה ממיליון ערבים) במדינת ישראל. מדי יום או יומיים, בשעת ליל מאוחרת, אני מהרהר במעשי ובמחדלי ביממה שחלפה, חושב היכן טעיתי ומה שכחתי כדי שבבוקרו של יום אוכל לתקן את הטעות. מדי פעם חלפה במוחי השאלה הטורדנית: כיצד זה, למרות דבקותי בעיתון החשוב הזה ובקריאת מאמריהם של טובי המלומדים והעיתונאים בעלי האמונה בבוא השלום לעמנו עם חיסול הכיבוש, לא השתכנעתי?
|
|
|
ציפורה לבני נורא נורא מרוצה מן הרשימה שנבחרה הלילה על-ידי ערביי ארץ ישראל, שהם הגוש העיקרי של בוחרי קדימה. הבה ונראה מהי אותה רשימה נפלאה ומידותיה התרומיות:
|
|
|
ישראלים רבים חולמים לחיות בסקנדינביה. איך אפשר לומר "לא" לקיץ ממוזג, נופים ירוקים, שלג שמחזיק מעמד יותר משעה וחצי, משכורות גבוהות, ביטחון סוציאלי, שקט ביטחוני והיעדר מיעוטים עוינים. אומנם המיסים קצת גבוהים, אבל השירותים הרפואיים מעולים והאוכמניות גדלות חופשי בכל פינה. למי שאוהבים בלונדיניות טבעיות ותמירות, אשר לא מהססות להשתזף בעירום - סקנדינביה היא ממש גן עדן. מי מאיתנו לא חלם לגור ביום מן הימים בקופנהגן או באוסלו במקום בפתח-תקווה או בחדרה? וכמה מאיתנו נסעו לאילת - לא כדי לצפות באלמוגים אלא כדי לבהות בשוודיות?
|
|
|
|