המלחמה בעזה - יש מה לעשות

המצב הבלתי נסבל בעוטף עזה, הינו ביזיון לאומי, והגמגום העלוב מצד קובעי המדיניות מוציא מהדעת. אני קורא מכאן לתושבי עוטף עזה, פשוט תברחו, אל תהיו פראיירים, זוהי לא 'עמידה איתנה', אלא 'כצאן לטבח'. אם לא נלחמים, לשבת ולחטוף טילים על הראש, זוהי פשוט פראייריות. ואפילו חוסר אחריות ביחס לילדיכם ומשפחותיכם, אין כאן ציונות, אין כאן פטריוטיזם. כל מה שיש זהו סיכון חסר אחריות על חשבון משפחותיכם.

כל עוד שאין מלחמה אמיתית נגד שלטון החמאס בעזה, אין לכם מה לחפש שם. ואולי אם תתפנו כולכם, מישהו שם יבין שאין שום היגיון באי המלחמה המוזר ביותר שקרה אי פעם בהיסטוריה - מדינה חזקה, כמעט מעצמה, חוטפת התקפת טילים הנמשכת שמונה שנים ממדינה קטנטונת ועלובה, שאין לה אפילו טנק אחד, ולא משיבה מלחמה. זה פשוט לא יאומן.

התגובה המרגיזה מכל, הייתה של שר הביטחון "הנחתי את צה"ל לבדוק את האפשרויות, ולהחליט על דרכי פעולה", פשוט הפתעה! שר הביטחון לא העלה על דעתו להנחות את הצבא לבדוק את האפשרויות לפני תום הרגיעה, הוא פשוט לא היה מודע לאפשרות שאכן תיפסק הרגיעה ויתחיל ירי הקסאמים, או שהוא מטומטם מושלם, או שהוא פשוט משקר, ואינו רוצה לפעול, ורק מורח את הזמן.

אז מה עושים?

מה אני מציע לעשות? מבחר רעיונות, שיישום של כולם או חלקם ישנה אחת ולתמיד את 'מאזן האימה' של טילים למול צבא עוצמתי.

א. הסברה מינימלית, ניצול הזדמנויות הסברתיות קריטיות. למשל: החמאס הודיע על 'הפסקת הרגיעה', הפסקת 'הפסקת אש', מבחינה מתמטית זוהי הכרזת מלחמה. ומדינת ישראל הייתה צריכה להודיע מיידית - שלטון החמאס בעזה הכריז מלחמה על ישראל, ואנו מכריזים מלחמה חזרה. מבחינת החוק הבינלאומי ומבחינת המוסר הבסיסי, במלחמה כמו במלחמה ולכן...

ב. הפסקה מיידית של כל המשאבים המועברים, עד חזרה להפסקת אש. כולל מים, חשמל, מזון, ועוד. אם ייווצר לחץ בינלאומי, יש להבהיר שהיות והחמאס הכריז מלחמה על ישראל, עד הפסקת האש זה המצב, החמאס יכול לחתום על הפסקת אש בתוך שעה, ואם אינו עושה זאת, מצב האוכלוסיה על מצפונו.

ג. מתקפה אגרסיבית על כל מה ששייך לשלטון, משרדי ממשלה, מחנות צבא ומשטרה, תשתיות, כמו שעושים במלחמה. יש לבצע חורבן מהיר, בתוך מספר שעות במתקפה של עשרות מטוסי קרב בו זמנית, חורבן גדול ככל הניתן, גם אם אינו יפסיק במיידי את מתקפת הטילים, הוא יוציא לכל שלטון עתידי את החשק לחזור להתקיף.

ד. וכמובן, חיסולים חיסולים חיסולים, לחסל כל דבר שזז, אבל במרץ רב, כל חמאסניק חמוש, יורים בו מהאוויר, להרוג אלפים, להרוג את כל הבכירים ככל הניתן מבחינה מבצעית, ואז, גם אם יירו מיליון טילים יהיה ברור שהניצחון הוא שלנו.

כך נראית מלחמה, לכל מי ששכח.

ובינתיים, מכיוון שהשלטון הרפוס והעלוב הזה, לא הולך לעשות שום דבר מועיל, יש לנו בחירות בעוד תקופה קצרה, ועלינו לזכור זאת כשאנו הולכים לקלפי. אם לא נעניש את השלטון הנוכחי, קדימה, שס ועבודה, לא נוכל להאשים איש מלבד את עצמנו, על כך שאנו בוחרים בשלטון רכרוכי ואימפוטנט. נזכור ולא נשכח!