בשנים האחרונות קיימת בעולם ובישראל מגמה של חזרה לחיתולי בד רב-פעמיים (ר"פ), כחלק מאימוץ אורח חיים ידידותי לסביבה. בניגוד לחיתולי הבד הישנים, חיתולי הבד שניתן להשיג היום נחשבים נוחים לשימוש, הודות למאפיינים של סגירה נוחה כמו סקוץ', כפתורים ולחצניות; יש להם כיסוי שמונע מעבר של רטיבות, גומי ברגליים בכדי ליצור התאמה מרבית לתינוק ועל-מנת למנוע "נזילות", והם ניתנים לשטיפה במכונת כביסה ביתית. כמו-כן, בתהליך הייצור של חיתולים ר"פ אין שימוש בכימיקלים מזהמים, והם עשויים מחומרים מתכלים. בהיבט הבריאותי טמון יתרונו של החיתול הר"פ במניעת חשיפת עור התינוק לרעלים מסוגים שונים המצויים בחיתולים חד פעמיים (חד"פ), וחשודים כמזיקים.
מקורה של מגמת החזרה לשימוש בחיתולים ר"פ, נובעת בהבנת הנזק העצום שמסבים החיתולים חד"פ לסביבה. הנזק הסביבתי של החיתולים החד"פ בא לידי ביטוי בתרומה לכמות האשפה הבלתי מתכלה הגורמת לנזקים סביבתיים כבדים כתוצאה מזיהום הקרקע, האוויר ומאגרי מים; לניצול מאסיבי של משאבים מתכלים כמו נפט ומים, הגורמים לזיהום אוויר כתוצאה משריפת דלקים וכן, מתהליך ייצור מזהם סביבה של שימוש בחומרים כימיים רעילים המשוחררים לסביבה בתהליך הייצור ביניהם הדיוקסין, הנחשב לאחד מהחומרים הרעילים ביותר ונחשב למסרטן.
במסגרת מחקר שנערך בהנחייתי ע"י רונית שלומי, סטודנטית לתואר שני בבית הספר למנהל עסקים במרכז האקדמי כרמל, הועלו שתי השערות מרכזיות:
השערת המחקר הראשונה הייתה, כי יימצא קשר חיובי בין מודעות להשלכות סביבתיות, לבין כוונות רכישה של חיתולים רב פעמיים כתחליף ידידותי לסביבה על פני חיתולים חד פעמיים.
ההשערה השנייה הייתה כי ימצא קשר שלילי בין ההשלכות האישיות לבין כוונות רכישה של חיתולים רב פעמיים. יש לציין כי בסקר מקדים שנערך נמצא שהתפיסה הרווחת בציבור היא כי חיתולים חד פעמיים אינם ידידותיים לסביבה, בניגוד לחיתולים רב פעמיים. המחקר נערך בקרב 200 נשים בהריון ובוצע באמצעות שאלון למילוי עצמי.
כוונות רכישה, הריון והשערות
גילן הממוצע של הנבדקות עמד על 32 שנים כאשר 114 נבדקות, המהוות 48.3 אחוז, היו בעלות השכלה תיכונית; 86 נבדקות המהוות 36.4% היו בעלות הכשרה מקצועית גבוהה יותר והיתר, 36 נבדקות, המהוות 15.3%, היו בעלות השכלה אקדמית. בחינת התפלגות הנבדקות לפי מספר ההריונות מעלה כי עבור למעלה ממחצית מהן מדובר בהריון ראשון - 53.4%, עבור 15.3% מהנבדקות מדובר בהריון שני, עבור 16.6% מדובר בהריון שלישי ועבור 12.7% מדובר בהריון רביעי.
ממצאי המחקר אוששו את שתי ההשערות והעלו כי קיים קשר חיובי בין גישה כלפי ההשלכות הסביבתיות, לבין כוונות רכישה של חיתולים רב פעמיים. כלומר, כאשר קיימת מודעות גבוהה יותר להשלכות סביבתיות, היא תשפיע באופן חיובי על כוונות הרכישה של מוצרים "ירוקים" בכלל ושל חיתולים חד פעמיים בפרט. אך לגבי ההשערה השנייה נמצא כי קיים קשר שלילי בין גישה כלפי ההשלכות האישיות, לבין כוונות רכישה של חיתולים רב פעמיים; כלומר ככל שעולה מידת החשיבות שמייחסות הנבדקות להשפעות האישיות עליהן כתוצאה מהשימוש בחיתולים הרב-פעמיים, כך יורדת נכונותן לרכוש מוצרים אלה.
ההשלכות והוויתורים האישיים הכרוכים בשימוש במוצרים אלו, מעיבים על הגידול בכוונות רכישתם ופוגעים בהם. יתר על כן, בבחינת עמדותיהן של הנבדקות אשר העידו על כוונות רכישה נמוכות לרכישת חיתולים ר"פ, נמצא כי נחקרות אלו סבורות שהחיתולים הר"פ אינם נוחים לשימוש, שהטרחה בשימוש בהם גדולה מדי, הם אינם סטריליים, שאיכותם נמוכה יותר מחיתולים חד פעמיים ואף יקרים יותר.
לסיכום, ניתן לומר כי ממצאי המחקר מצביעים על כך שנוחות הרכישה חשובה לצרכנים הישראלים יותר מאשר האחריות הסביבתית. וזאת למעשה הסיבה לכך שהישראלים עדיין נשארים מאחור בשימוש במוצרים ירוקים ביחס למדינות המערב, שם חל גידול ניכר בשימוש במוצרים ידידותיים לסביבה.
