|
יצא מנצח. סמיר קונטאר לאחר שחרורו [AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
מפלצת הטרור החמאסי חיה בקרבנו, בתוך מאורתה. אנחנו מאכילים ומשקים אותה, מספקים לה מזון, דלק, כסף וחומרי גלם לקסאמים, ומאפשרים לא לקבל אספקת טילים דרך מצרים. היא ניזונה מידינו, ועושה ככל יכולתה להרוג בנו ולהחריבנו | |
|
|
|
|
בעסקת טננבאום (ינואר 2004) מסרה ישראל 450 מחבלים, עבורם קיבלנו שלוש גופות חיילים וסוחר סמים אחד. העסקה תרמה לחטיפת גלעד שליט ביוני 2006, במהלכה נהרגו שני חיילים ונפצעו ארבעה.
בעקבות חטיפה זאת, כעבור שבועיים, חטף החיזבאללה את גולדווסר ורגב. במהלך התקיפה וניסיון החילוץ נהרגו שמונה חיילי צה"ל. עקב כך יצאנו למלחמת לבנון, בה נהרגו 119 חיילים ו-44 אזרחים.
תמורת גופות גולדווסר ורגב מסרה ישראל ביולי 2008 את סמיר קונטאר, רוצח עינת הרן בת הארבע שאת גולגולתה רוצץ בכת הרובה לעיני אביה לפני שירה בו, בחוף נהריה ב-1979 - בנוסף ל-199 גופות ו-4 לוחמי חיזבאללה חיים. עם שחרורו, הפך לגיבור האומה הלבנונית. גם עזה צהלה ושמחה.
כך מסתובב לו הגלגל.
נתניהו מבוקר ללא ביקורת
בנוסף להשפעתה על החטיפות שבאו בעקבותיה, עסקת טננבאום הביאה במישרין לרצח 34 ישראלים, בפיגועים שבוצעו או נוהלו בידי משוחררי העסקה. זאת סיפר סילבן שלום בטלוויזיה הישראלית בתקופת ממשלת אולמרט, כאשר ישב כבר באופוזיציה. בהצבעה על העסקה בממשלת שרון בנובמבר 2003 הוא הצביע בעדה, יחד עם 8 שרים נוספים של הליכוד - אריאל שרון (שהפעיל מלוא כובד משקלו לאישורה), אהוד אולמרט, גדעון עזרא, צחי הנגבי, שאול מופז, מאיר שטרית, דני נווה ובנימין נתניהו. העסקה עברה על חודו של קול, 12 נגד 11.
ביחס להחלטה על עסקת שליט חייב היה נתניהו להכריז, שכמו בנושאים הרי-גורל אחרים, אל לה לממשלה היוצאת להעביר אותה במחטף, בימיה האחרונים, כאשר פירותיה הבאושים ייאכלו כשהמדינה תנוהל בידי ממשלתו. אך הוא נהג בדרך הפוכה - הודיע שהעסקה עליה תחליט הממשלה היוצאת, תהיה מקובלת עליו. נתניהו מעדיף, ש"תפוח האדמה הלוהט" לא ייפול לידיו, שלא יצטרך להתמודד עם משפחת שליט המיוחצנת והמתוקשרת, ואף לא עם אחריות ישירה לתוצאות הנוראות הצפויות לעסקה.
אף מילת ביקורת לא נשמעת - לא מתוך מפלגתו, ולא משותפיו העתידיים לממשלה.
לחסל את מפלצת הטרור
בכל עסקת-שבויים מסתמכים על תקדימי קודמותיה, החל ב"עסקת ג'יבריל" הקלטנית של 1985. עסקת שליט תגמד את עסקת ג'יבריל - הן ביחס בין מספרי המשוחררים (החטופים שלנו, לעומת הרוצחים השפוטים שלהם), והן בגודל האסון שהיא עתידה להמיט.
למשפחות החטופים, הדורשות לשלם כל מחיר אפילו תמורת גופות, אחריות כבדה להגדלת מחיר הדמים, ולאובדן השפיות הלאומית.
כניעה לטרור מוכיחה כי דרכו מניבה פירות, מפיחה בו רוח חיים וגורמת להתגברותו. מפלצת הטרור החמאסי חיה בקרבנו, בתוך מאורתה. אנחנו מאכילים ומשקים אותה, מספקים לה מזון, דלק, כסף וחומרי גלם לקסאמים, ומאפשרים לא לקבל אספקת טילים דרך מצרים. היא ניזונה מידינו, ועושה ככל יכולתה להרוג בנו ולהחריבנו.
הדרך להחזיר את גלעד מבלי לשלם מחיר כבד מנשוא היא להילחם במפלצת, להרעיבה ולייבשה, לגדוע זרועותיה ולכרות ראשיה - כך שמחיר התמשכות החטיפה יהיה בלתי נסבל עבורה.
אם לא ייעשה כך, אם תושלם העסקה הנוראה מכל קודמותיה בשרשרת הכניעה לטרור, היא תביא להתגברות החטיפות והפיגועים. דם רב יישפך.
המנהיגים בהווה ולעתיד, משפחות החטופים והתקשורת, אלה שתומכים ואלה ששותקים - ידיהם מגואלות בדם הזה.
עדיין לא מאוחר לעצור!