|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
האמת המסתתרת מאחורי ה"ריאליטי"
|
תוכניות "האח הגדול" ו"הישרדות" אינן יותר מאשר אחיזת-עיניים. הצפייה בהן מסוכנת במיוחד לבני הטיפש-עשרה, הרואים בגיבוריהן מושא להערצה ומודל לחיקוי
|
|
מנחם בן ב-"האח הגדול VIP" [צילום: רונן אקרמן, עכבר העיר]
|
|
|
|
|
|
אפרת הפרובוקטורית ב-"הישרדות" [צילום: גיא קרן, עכבר העיר]
|
|
|
|
|
צריך ללקות במידה רבה של חולניות כדי ליטול חלק פעיל או לצפות באורח פאסיבי בתוכניות ה"ריאליטי" המעושות של הטלוויזיה הישראלית. מעבר להתבהמות נוראה, לגסות-רוח, לחשיפה פרועה ולמעללים לא טבעיים של ה"גיבורים" המשתתפים בהן, אין ב"אח הגדול" של ערוץ 2, כמו גם ב"הישרדות" של ערוץ 10, ולא כלום. שום נימוקים בטלים, כמו "יצר-סקרנות", "תרגיל סוציולוגי", או "ניסוי פסיכולוגי", לא יוכלו לעמוד להן לזכות.
ובכל זאת, הרייטינג הגבוה, שלו זוכות שתי התוכניות, צריך להדליק נורה אדומה ולעורר דאגה עמוקה, לפחות אצל מי שחרד לליקוי המאורות הזה של "המסך הקטן".
הבריחה מן המציאות האמיתית לעבר מציאות מדומה ומעושה אינה אלא עיוות וסילוף משווע של החיים כהווייתם. היא יוצרת תדמית הזויה של התנהגות בלתי-טבעית ולא-מקובלת, בעיקר בקרב בני "טיפש-עשרה", הנמנים, למרבה הצער, עם מרבית הצופים בתוכניות ה"ריאליטי".
הרפתקאות מטורפות
סוד גלוי הוא שגיבורי "האח הגדול" הפכו, באחת, לאליליהם הנערצים של המתבגרים. לא פחות חביבות עליהם הרפתקאותיהם המטורפות וחסרות המעצורים של גיבורי "הישרדות", המשמשים להם, זה מכבר, מושא להערצה ומודל לחיקוי. הצפייה במעלליהם של אותם גיבורים, בשעות היום והלילה, גם על חשבון יום-לימודים, בוודאי שאיננה תורמת להעשרת עולמם הלימודי.
בלשון המעטה, שתי התוכניות הפופולריות האלה מסתמנות בבירור כאנטי-חינוכיות, ומלבד המטלות החולניות שמוטלות על גיבוריהן, הן גם מלמדות את הצופה בהן שהכסף, שבו הם זוכים על חלקם בתוכניות, עונה, בעצם, על הכל. תמורתו, מסתבר, כדאי ללכת, באש ובמים, גם אם המדובר בסכנת-חיים מיותרת לחלוטין.
ומעבר לזה, יש משום אחיזת-עיניים והסתרת-אמת בחשיפתן של שתי תוכניות ה"ריאליטי" בפני ציבור-צופים תמים. מסתבר שה"אס.אם.אסים", הנשלחים על-ידיהם, בתום-לב, כדי לקבוע, כביכול, מי יעוף ומי ישרוד בהן - לא שווים יותר מקליפת השום. את גורלם של גיבורי התוכניות, לשבט או לחסד, חורצת, בסופו של דבר, ההפקה בעצמה, והיא בלבד. על כן, אך טבעי ומתבקש מאליו שדווקא עושה הצרות, הפרובוקטור וזה שמעז לשחות כנגד הזרם, הוא שיזכה, בסופו של דבר, בפרס הגדול...
|
| תאריך:
|
29/03/2009
|
|
|
עודכן:
|
29/03/2009
|
|
ראובן לייב
|
|
האמת המסתתרת מאחורי ה"ריאליטי"
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
דוקא התקשורת
|
29/03/09 11:01
|
|
בכנס שהתקיים (יום ד, 25.3.09) לכבודו של הרב דיכובסקי, דיין בית הדין הרבני הגדול לערעורים, חשף נשיא בית המשפט העליון ((בדימ.)) אהרן ברק, כי הציע את דיכובסקי כמועמד לבית המשפט העליון, הגם שזה אינו משפטן בהשכלתו אלא "בידיעותיו". באותו כינוס הועלתה אד הוק, בלהט רב-השיח, הצעה כי תוקם ועדה לישוב המחלוקות בין בתי הדין הרבניים למערכת בתי המשפט, ועו"ד יורי גיא רון, ראש לשכת עורכי הדין, הציע כי דיכובסקי יוכל לעמוד בראשה של ועדה זו.
|
|
|
|
|
בחודש פברואר 2006 - שבועות רבים לפני הבחירות לכנסת ה-17 - פתחנו כאן ב-News1 בסדרה של חשיפות, המצביעות על עבירות פליליות חמורות מצד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בשורה ארוכה של פרשות שחיתות. את המידע שקיבלנו פרסמנו ללא דיחוי, תוך ימים ספורים ובלא עיכובים מיותרים - למעט אלה שנדרשו לבדיקה ולאימות. הייתה זו חובתנו לגלות לציבור על מעלליו ומעשיו של אולמרט, כאשר המטרה הציבורית הייתה: סילוקו של אדם מושחת, הוא אולמרט, מראשות הממשלה.
|
|
|
|
|
רבים מכירים את המונח "קומדיה דל-ארטה", אך נראה שרק מעטים נכחו אי-פעם בהצגה אמיתית מז'אנר זה. נתמזל מזלם של תושבי ענתות להיות נוכחים בהצגת יחיד שכזו, שהובאה אלינו על-ידי שחקן תיאטרון "פסיק" הירושלמי, אביתר ליכטנשטט. הערב היה מרענן ומעשיר. השחקן הביא עמו מזוודה שלמה של מסיכות, העשויות על-פי המסורת האיטלקית, ונתן הרצאה מעניינת ביותר על אמנות עתיקה זו.
|
|
|
|
|
ביום שלישי השבוע התרחש אירוע חשוב ומשמעותי בתולדות יחסי יהודים-ערבים במדינת ישראל: בכניסה לאום אל-פחם התקיימה הפגנה של הימין הקיצוני הישראלי, בהנהגת ברוך מרזל ואיתמר בן-גביר. ההפגנה התקיימה בעקבות פסיקת בג"צ, כי זכות הבעת הדעה באמצעות הפגנה בלתי אלימה גוברת על כל שיקול אחר, וכי מכיוון שאין לסתום פיות, לא לימין ולא לשמאל, ומכיוון שאום אל-פחם היא שטח ריבוני ישראלי שחלים עליו כל חוקי המדינה, בדיוק כמו כיכר רבין בתל אביב או כיכר ציון בירושלים - אין למנוע בה הפגנה של כל המבקש זאת.
|
|
|
|
|
"ניסיונות אלה [בשנות ה-60' וה-70'] לא רק מוכיחים שאת הטרור ניתן לחסל, אלא גם את עיקר הדרך לכך! אסור לברוח מן הטרור, והוא יוכה רק אם נשלוט בבסיסיו ונילחם בכנופיותיו בשטחו. ועזה היא המשל! החלק המיושב דאז של הרצועה נהפך ב-1970 למרחב הנשלט בידי ארגוני המחבלים, מפני ששר הביטחון החליט לצאת מן היישובים וממחנות הפליטים. למזלנו, שבנו לדרך הנכונה טרם התפוצצה הרצועה כמורסת טרור ענקית שהייתה יכולה להרעיל את כל סביבותיה. אבל בגלל המדיניות המוטעית - של בריחה למעשה ממרכזי הישוב ושל הימנעות מחיסול הסכנה בעודנה בראשיתה - היה עלינו אחר-כך לנהל מערכה ממושכת וקשה הרבה יותר" (אריאל שרון, מעריב, 12.6.92). אלו הן המילים שבהן תיאר אריאל שרון את הסכנות הכרוכות במדיניות, שאותה הוביל הוא עצמו כעשור לאחר מכן.
|
|
|
|
|
