חוק העולים החדשים והתושבים החוזרים, אשר התקבל אך לאחרונה בכנסת, נועד לעודד קליטת עלייה, להשיב הון אנושי איכותי למדינת ישראל ולעודד משקיעים בעלי יכולת כלכלית גבוהה להיות תושבי ישראל. חוק זה מבורך, במיוחד על-רקע המשבר הכלכלי העולמי כאשר מדינת ישראל משוועת להון אנושי איכותי, אשר יוזרם אל המשק הישראלי.

החוק מעודד עלייה לישראל או חזרה לישראל של ישראלים לשעבר אשר הינם תושבי חוץ למעלה מ-10 שנים (במקרים רבים גם חמש שנים בלבד) להפוך לתושבי ישראל (להלן: עולה או עולים) באמצעות פטור גורף מדיווח ומחבות במס, למרות שיטת המיסוי הפרסונלי החלה בישראל, הן בגין הכנסות פירותיות והן בגין רווח הון.

כך, למרות תושבותו ה"חדשה" של העולה ולמרות משטר המיסוי הפרסונלי החל בישראל, העולה זכאי לפטור ממס בגין הכנסות פירותיות או הוניות מחוץ לישראל כל עוד הן הופקו או הוצמחו בתקופה של 10 שנים מהיום בו הפך להיות תושב ישראל, וכל זאת בלא כל קשר למועד בו נוצר מקור ההכנסה או הנכס ההוני. בין השאר, לא יתמסה העולה על הכנסה מעסק, הכנסת משכורת, דיבידנדים וריבית, אשר הופקו או הוצמחו לו מחוץ לישראל. כמו-כן, הכנסות של חברת משלח יד זרה (חמי"ז) ושל חברה נשלטת זרה (חנ"ז), אשר העולה הוא בעל שליטה בה או בעל נתח מאמצעי השליטה בה, לא תמוסנה כלל או שלא תמוסנה כדי חלקו של העולה.

הקלה נוספת, אשר ניתנת לעולים, היא האפשרות לבחור בשנה הראשונה מיום הגעתם לישראל כשנת הסתגלות. כך, במשך שנת ההסתגלות לא ייחשב העולה לתושב ישראל וכפועל יוצא מכך לא תיפגענה ההטבות הניתנות לו כתושב חוץ מכח חוק לעידוד השקעות הון והוא יהיה זכאי לפטורים על רווחי הון ופטור על ריבית מפיקדון בנקאי כתושב חוץ. כמו-כן, במידה שהעולה יבחר שלא להיחשב לתושב ישראל לפני תום תקופת ההסתגלות הוא לא יהיה כפוף למס יציאה המוטל על אדם החדל מלהיות תושב ישראל.

כפי שעולה מהוראות החוק, נראה כי מעבר לאמור לעיל, ביקש המחוקק לפטור גם הכנסות מסוימות של עולה הנובעות מפעילות במדינת ישראל.

לצורך מתן ההטבות לעולים שינה המחוקק את הגדרת "תושב ישראל" של חברה. בהתאם להגדרה החדשה, חברה, אשר התאגדה מחוץ לישראל ואשר אמצעי השליטה והניהול בה מופעלים על-ידי עולה, לא תחשב לתושבת ישראל בין אם אמצעי השליטה והניהול בה מופעלים מישראל ובין אם מופעלים מחוץ לישראל. כל זאת כמובן עד לתום תקופה של 10 שנים מיום ההגעה לישראל.

הוראות החוק החדשות קובעות בין השאר, כי הכנסות שמקורן בנכסים מחוץ לישראל פטורות ממס. כלומר, גם דיבידנד, אשר מחולק מתוך הכנסות של חברה כאמור, פטור אף הוא ממס גם אם ההכנסות של החברה האמורה הופקו בישראל.

מכאן, שעולה אשר הופך לתושב ישראל, יכול לפעול בישראל באמצעות חברה תושבת חוץ. כך, הכנסות החברה אשר יופקו או יצמחו בישראל ימוסו במס חברות, אשר שיעורו השנה מגיע ל-26% ואילו החל משנת המס 2010 שיעורו - 25%. לכשימשוך העולה דיבידנד מהחברה יהיה פטור העולה ממס שכן בהתאם לחוק החדש מקורו של הדיבידנד הינו מחברה תושבת חוץ, קרי מחוץ לישראל, למרות העובדה שהכנסות החברה מופקות בישראל. באופן הפעולה המוצע ימוסה העולה (ברמת החברה וברמת היחיד) בשיעור מס אפקטיבי של 25% או 26% (בהתאם לשנת המס) במקום בשיעור מס אפקטיבי של 46% או 44% (בהתאם לשנת המס).

עוד נציין, כי קיימת אפשרות לפיה העולה יהיה פטור ממס לגמרי גם על הכנסות שמפיקה החברה עצמה בישראל.

על-פי מרבית האמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל, זכות המיסוי הראשונית למדינת ישראל על רווחי עסקים של חברה זרה המפיקה הכנסות בישראל, ניתנת אך ורק כאשר לחברה הזרה יש מוסד קבע בישראל (permanent establishment) שבאמצעותו היא מנהלת את עסקיה. כך, בהעדר מוסד קבע בישראל לא תוכל מדינת ישראל להטיל מס על חברה תושבת חוץ בשליטת עולה, אשר השליטה והניהול בה מופעלים על ידו ממדינת ישראל. כמובן שגם הדיבידנד הנובע מהחברה יהיה פטור ממס בישראל כך שלמעשה בבחירת דרך פעולה זו יהיה העולה פטור לגמרי ממס בישראל הן ברמת החברה על הכנסות שמפיקה החברה בישראל והן ברמת היחיד על ההכנסות מדיבידנד.

לסיכום, יש לומר, כי אדם, אשר מתכוון לעלות לישראל, יעדיף לפעול בישראל באמצעות חברה שתתאגד מחוץ לישראל. דרך פעולה זו תאפשר לעולה מיסוי נמוך על הכנסות שמקורן בהכנסות, אשר הופקו בישראל (כגון דיבידנד), בשיעור מס אפקטיבי של 25% ולעיתים אף בפטור ממס מלא הן ברמת החברה והן ברמת היחיד.