משבר המים: חיים בגבול המדבר

מדינת ישראל, הממוקמת בשולי המדבר, נפגעת כבר כמה שנים מזה שכמות המשקעים שירדה בה הייתה קטנה מהממוצע ובכך שמאגרי המים העיליים והתת-קרקעיים סובלים מחוסר במילוי חוזר. תופעה זו שכיחה מאוד בשולי המדבר וכבר מתוארת בסיפורי התנ"ך בפתרונו של יוסף לחלומו של פרעה ובירידת יעקב אבינו ויתרת בניו למצרים.

כתוצאה מההקטנה בהיקף המשקעים נקלעה ישראל למחסור במים שפירים. לצערנו, היקף המשקעים בארצנו אף צפוי לרדת בשנים הבאות על-פי תחזיות מדענים, תחזיות הקשורות לשינויים שעוברת האטמוספירה עקב התחממותה האיטית.

לתופעת המחסור במשקעים מצטרפת סכנה נוספת והיא התגברות תהליך המדבור או במילים אחרות: התפשטות המדבר מהנגב צפונה.

כתוצאה ממשבר המים המיידי נוקטת ממשלת ישראל במדיניות של חסכון במים, מדיניות הטובה לכל עת וגם ננקטות פעולות חוקיות להקטנת השימוש במים בסקטורים שונים במשק.

החקלאות המפוארת של ישראל הייתה הראשונה שנפגעה לאורך השנים ממחסור במים שפירים. כלכלנים ופוליטיקאים השמיעו לא אחת את הטענה כי לייצא פלפלים, עגבניות או מלונים לחו"ל משמעותה לייצא מים שהם מצרך המצוי בחוסר. מסיבה זו הפכה החקלאות לשק החבטות הראשוני של משבר המים ומכסות המים לחקלאים קוצצו. בשנה שעברה קוצצה מכסת המים לחקלאים בצפון ומאות דונמים של מטעים מניבים נכרתו בגולן ובגליל.

על-פי פרסומים של ועדות האו"ם העוסקות בהשלכות של התחממות כדור הארץ, כריתת עצים וחשיפת הקרקע הן מהסיבות להתגברות תהליכי המדבור וגידול בשטחי המדבריות בכדור הארץ. לכן ייבוש שטחים חקלאיים נוספים בצפון הארץ ובדרומה יגרמו לחשיפת הקרקע לתהליכי סחף והרס ולהגברת תהליך המדבור בארץ ישראל.

דווקא בעידן של הגדלת הסיכון להתגברות תהליכי המדבור במדינת ישראל בגלל התחממות כדור הארץ, נוקטת מדינת ישראל במדיניות העלולה להאיץ את התהליך באמצעות ייבוש גידולי שדה ומטעים.

גם רעיית יתר נחשבת לאחד מגורמי המדבור והעובדה שהשטחים החלקאיים המיובשים הופכים בהרבה מקרים לשטחי מרעה תתרום גם היא להתקדמות המדבר.

יתרה מכך, עם הקטנת הכיסוי הצמחי תגבר יעילות הרוח והיקף האבק שיעלה לאוויר יגבר, הקרקעות ייסחפו מצד אחד והיקף מחלות הריאה, תופעה שגם עליה מתריעים בהקשר להתחממות כדור הארץ, יגדל, מצד שני.

חשוב גם לציין שעל-פי דוח האו"ם, שחזור החקלאות באזורים שהפכו למדבר יכול להימשך עד 500 שנה.

לא לשם כך חזר העם היהודי לציון ולא כך חלמו אבותינו שעלו ארצה במטרה להפריח השממה.

אני מאמין שיש לפתח גישה אחרת, מתוך אמונה ביכולת המדינה להתגבר על משבר זה ודווקא להפוך אותו למנוף לכלכלה צומחת ולמדינה ירוקה שנעים וטוב לחיות בה, תוך מניעת סכנת התפשטות המדבר.

מדינת ישראל, כמדינה יהודית, ראתה בחזון הציוני של השיבה לקרקע ופיתוח החקלאות מטרה שיש להגשימה ומהר ככל האפשר. כך קרה שבשנותיה הראשונות של המדינה, דווקא בשנים בהן הייתה ישראל נתונה בבעיות כלכליות רבות, הוקמו מפעלי מים גדולים כמו קו ירקון נגב והמוביל הארצי. כך הפך צפון הנגב - חבלי הבשור ולכיש, אזור שהיה בגבול המדבר, לחבל ארץ מיושב, ירוק ופורח, ואפילו כמויות המשקעים בו גדלו בממוצע עם השנים.

התשובה לאלה המאמינים שצימצום הייצור החקלאי עקב המחסור במים הוא הפתרון, קשורה, להערכתי, לתחום כלכלי אחר. במדינת ישראל אין מחצבים טבעיים של יהלומים גולמיים. בכל זאת, ייבוא יהלומים גולמיים ארצה, עיבודם ומכירתם מכניסים למדינה כסף רב ובהגדרה כלכלית מדינת ישראל נהנית מה"ערך מוסף". גם בחקלאות יש משום ערך מוסף. בהכנסה ממנה נהנים החקלאים במדינת ישראל ממכירת קילוגרמים בודדים של פלפל או של עגבניות טריים בחו"ל ניתן לרכוש מטר מעוקב מים המאפשר גידול של כמה מאות ק"ג של פרי נוסף.

במילים אחרות, גם אם מדינת ישראל תשקיע ברכישת מים בחו"ל ובהבאתם ארצה ו/או בהתפלת מים באמצעות אנרגיה שגם היא נרכשת לרוב בחו"ל, הדבר ישתלם מאוד לכלכלת המדינה. ישראל תייצר במים אלו פירות וירקות שיוצאו לחו"ל והערך המוסף יהיה בתרומה לתעסוקה בחקלאות, בשיווק בתובלה ובעידוד הפעילות הכלכלית.

גם בעידן משבר כלכלי בו אנו שרויים, ואולי דווקא בעידן הזה, על מדינת ישראל להשקיע בפרויקטים לאומיים שיניבו את פירותיהם הכלכליים לטווחים קצרים וארוכים כאחד.

השקעה באספקת מים שפירים לחקלאות היא דוגמה טובה לכך.

לאספקת המים החופשית לחקלאות יתרון גם בהקטנת הסיכון להתפשטות המדבר ולתהליכים שליליים הנגרמים כתוצאה מהתחממות כדור הארץ.

לאור האמור לעיל אני קורא לממשלת ישראל ולנציב המים לפעול מיידית להגדלת כמות המים הזמינים לחקלאות ולכלל התושבים. הדבר אינו מסובך ואינו קשה. במקום להשקיע במסעות פרסום טלוויזיוניים של ידוענים בעלי עור מתקלף ובמקום לרכוש מתקני חסימת זרימה לברזים, אני ממליץ לשכור כמה מיכליות ענק, וכאלה לא חסרות היום בעולם, ולייבא באמצעותן מים שפירים כדי לספקם לכל המעוניין, בעלות ריאלית.

בהזדמנות זו אני גם ממליץ לרשויות המוסמכות לתת את הדעת למניעת בזבוז כמויות מים גדולות מאוד באמצעות דרישה מהרשויות להפסיק את מהילת מי הגשם הנשטפים ממשטחי בטון (כדוגמת גגות ושבילים) ואספלט (כבישים) עם מי הביוב העירוניים ולהפנותם לטיהור (שהוא קל וזול מטיהור מי שופכין) ולהחדרה למי תהום לצרכים אזרחיים או לפחות להפנותם לאפיקי נחלים ובכך להגביר את נקיונם.

לממשלת ישראל מחויבות בסיסית לאספקת מים לתושביה. בגישה אחרת, גישה הרואה במטרות הציונות המקוריות את ייעודה של המדינה ניתן לשנות בתוך זמן קצר את מצבנו ממדינה ההולכת ומתייבשת למדינה פורחת וירוקה. על-ידי הגדלה מיידית של כמות המים השפירים שיהיו זמינים בעתיד תישאר ישראל כריאה ירוקה או כנווה מדבר (אואזיס) בשולי המדבר המתפשט.