המערכה שאינה כתובה בספרי הלחימה

באנגלית בת זמננו רוֹוח ביטוי הסלנג "grow a pair" - "גַדֵּל לך צֶמֶד" - המהווה פנייה מתריסה כלפי בן שיח פחדן, למען יאזור אומץ ויתמודד עם יריביו. הביטוי "a pair" מתייחס כמובן לזוג הבלוטות, שתפקידן לייצר את תאי הזרע ואת הורמוני המין ביונק הזכר, ושפעילותן התקינה תורמת לתעוזה ולאגרסיביות המאפיינות את המין הגברי.

באחרונה נדמה שצבא ההגנה לישראל, בסיוע חלקים מהתקשורת ומכלל עם ישראל, מנסה לגדל מחדש את "הצמד" שלו לאחר שנים כאובות שבהן התרופף הקשר שלו עמן. הדבר ניכר במספר ניסיונות, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות, להדוף את השפעתו המסרסת של הפמיניזם הפציפיסטי.

הצבא, שהיה עד היום חסר אונים מול התנועה הזו ואיפשר לה לחדור לחדריו הפנימיים ביותר, עושה עתה מאמץ לחשוף אותה ולהרחיקה מעליו. מעצרן בשבוע שעבר של שבע פעילות מרכזיות בתנועת "פרופיל חדש", ותגובתן האלימה של אוהדותיה, שחסמו את הכניסה לתחנת המשטרה ברחוב דיזנגוף בתל אביב, מעידים לכאורה שקורה משהו טוב.


מלאכת מחשבת סטטיסטית

סימנים מוקדמים להתעוררות המערכתית בניסיון להתמודד עם כוונות הסירוס העוינות הללו, ניתן אולי לראות במסיבת עיתונאים שערך צה"ל לפני חודשיים בנושא נתוני גיוס, ושבה נחשף כי בעשורים האחרונים חל גידול ניכר במספר הצעירים שאינם מתגייסים לצה"ל, ובעיקר בקרב נשים. לדברי ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף אבי זמיר, אם בשנת 1991 לא התגייסו 32.8 אחוז מפוטנציאל הגיוס הנשי, הרי שבשנת 2008 לא התגייסו 44 אחוזים מהצעירות. ואילו בקרב גברים, אם ב-1991 - 18.2 אחוז מהצעירים לא התגייסו, כיום לא מתגייסים 25.8 אחוזים מהם.

הסימן המעודד הוא לא תוכן החדשות האלו אלא עצם מסירתן. במסיבת העיתונאים הנזכרת ובדיווחים התקשורתיים עליה מובלעת ביקורת ממשית על ציבור מסוים של נשים. במקביל למסירת הנתונים, שיחרר צה"ל גם צילומים של בנות משתמטות, אשר הצהירו כי הן שומרות מסורת אך תועדו אחר כך, כשהן נוהגות בשבת ומתגפפות עם חבריהן בפומבי. הצבא, אשר שוכר חוקרים פרטיים לשם חשיפת משתמטות, הודיע כי ימשיך לעשות כן בעתיד. עצם אמירת האמת הזו מהווה חידוש גדול, והעובדה שהתקשורת מעבירה את המסר הלאה משקפת לכאורה שינוי נפשי-חברתי.

כדי להבין מה השתנה כדאי אולי להשוות את הדברים לדיווח על נתוני הגיוס שפורסם ב'הארץ' לפני כחמש שנים (דיווחים דומים נמסרו אז גם בכלי התקשורת האחרים): "כ-38 אחוז מכלל הבנים בגיל גיוס בישראל לא מתגייסים לצה"ל. כך מסר אתמול (שלישי) סגן הרמטכ"ל, האלוף גבי אשכנזי, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לדברי אשכנזי, 30 אחוז מהבנות המחויבות להתגייס לא מתגייסות לצה"ל. זאת, בשל הצהרתן כי הן דתיות או משום שהן טוענות כי השירות הצבאי לא מאתגר אותן. האלוף אשכנזי ציין כי כ-9 אחוזים מהבנים המועמדים לגיוס משוחררים משום שהם מצהירים כי 'תורתם אומנותם', 4 אחוזים לא מתגייסים בשל עבר פלילי וכ-6 אחוזים מסיבות רפואיות. הנתונים שהציג כוללים גם את הצעירים הערבים שאינם מגויסים לצה"ל. האלוף אשכנזי... הוסיף כי צה"ל משקיע מאמצים רבים כדי להבטיח שבנות המתגייסות לשורותיו יוכלו למלא תפקידים מאתגרים ומעניינים. לדבריו, לפני כשנתיים חל מהפך בשירות הבנות בצה"ל. עד אז 54 אחוז מהבנות שגויסו שירתו בפקידות ומאז החל לעלות מספר הבנות שגויסו ליחידות לוחמות. לדבריו, צה"ל פותח כיום יותר ויותר מסלולים לשירות בנות".

נתונים אלה אינם מתקבלים על הדעת: מן הדיווח עולה כי ההשתמטות בקרב בנים גבוהה יותר מאשר בקרב בנות, אלא שמבדיקה לעומק של הנתונים שהציג אשכנזי "כוללים גם את הצעירים הערבים שאינם מגויסים לצה"ל" - ההיפך הוא הנכון. כלומר, הנתונים עברו שיפצור פמיניסטי: באלה המתייחסים לבנים נכללו גם צעירים ערבים בגיל גיוס, ואילו בנתונים המתייחסים לבנות לא נכללו צעירות ערביות. כך הגענו ל-38 אחוזים מן הבנים במקום 19 אחוזים (9 אחוזים ש"תורתם אומנותם", 4 אחוזים "פליליים" ו-6 אחוזים "רפואיים") - לעומת 30 אחוז מהבנות. יש לשים לב גם לניסוח ה"פמיניסטי": הנתון לגבי הבנים מתייחס ל"בנים בגיל גיוס" ואילו הנתון לגבי הבנות מתייחס לבנות "המחויבות להתגייס".

מיהו שעשה את מלאכת המחשבת הסטטיסטית הזאת? אין לדעת. זה לא העיתונאי, היות שהמספרים הופיעו גם בכלי תקשורת אחרים. ייתכן שהייתה זו רל"שית פמיניסטית, שריכזה את הנתונים עבור אשכנזי, או מישהי בצוות ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, ששיחקה עם המספרים, כדי שלא תופיע בהם אמירה "אנטי-נשית", ועוד מפיו של קצין בכיר. כך או כך, ברור שהמערכות כולן - מצה"ל, דרך הכנסת ועד הכתבים והעורכים - שיתפו פעולה עם אחיזת העיניים הזאת. בהמשך הידיעה, אשכנזי אף מספק צידוקים להשתמטות הבנות: התפקידים שצה"ל מייעד להן אינם מאתגרים מספיק. כלומר, לא הבנות המשתמטות אשמות - אלא הצבא.

בעידן הפמיניסטי המסר הזה משתלב היטב עם מסר נוסף, כאילו בנות משרתות כיום כחיילות קרביות לכל דבר, ועל כן הן ראויות להילת הגבורה. ומכיוון שהן גם נלחמות בממסד הצה"לי השוביניסטי, הרי שגבורתן כפולה ומכופלת. כמובן, מסר בולט אחר הוא, שאם בנות אינן מתגייסות, הרי זה משום שהן חוששות להיות קורבנות של קצינים צובטי-ישבנים. וכל המסרים האלה כולם הם נגזרות של אקסיומת-העל הפמיניסטית הגדולה: "נשים הן טובות וגברים הם רעים".

בעשורים האחרונים יש הרבה צלצולים ורוח תקשורתיים סביב שילובן של בנות ביחידות קרביות, והרבה צילומים של בנות יפות באיפור הסוואה ירוק-שחור. אבל מבחן התוצאה מוכיח, שלמרות "סחלב" ו"קרקל" והתותחניות והחיילות ששומרות על "גבולות השלום", הרי שגם בעידן הפמיניסטי נוכחותן של בנות בשדה הקרב זניחה: מתוך 120 חללי מלחמת לבנון השנייה - 119 היו גברים. כמו בניסוי הקומוניסטי, כך גם בניסוי הפמיניסטי - אין כל קשר בין הרעיונות הנשגבים שבתאוריה לבין המציאות בשטח. שהרי בשטח, מזה כמה עשורים, בנות משתמטות מגיוס במספרים גדלים והולכים, כי הן מרגישות - ובצדק - שמותר להן הכל.

אמירת האמת לגבי נתוני האי-גיוס, הקמפיין הפומבי נגד השתמטות בנות ומעצרן של שבע מפעילות "פרופיל חדש", הם צעדים בכיוון הנכון. אבל הדרך אינה קלה. כמו דן חלוץ לפניו, גם הרמטכ"ל אשכנזי חזר בו מן הכוונה לבטל את תפקיד יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, בשל לחצים פמיניסטיים. נשות "מחסום ווטש" ממשיכות להציק לחיילי המחסומים ואף להתגאות בכך. החדרת הנשים ליחידות הלוחמות, הפוגמת באיכותן ובתפקודן של יחידות אלה, נמשכת. וגם הצעתה של ח"כ מירי רגב לחייב בחוק את מינויין של שתי נשים למטכ"ל - עומדת בעינה. יש לקוות שהצבא יאזור כוח להתמודד גם עם כל אלה.