|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שנואים, מנודים, מוקצים, משוקצים. כך אנחנו נראים בעולם. כך אנחנו נתפסים ● מה וכיצד קרה במהלך ששים שנה שבהן התהפכו היוצרות והעם הנרדף, אשר שליש ממנו נכחד בשואה, הופך בדימויו בדעת הקהל העולמית לא לקרבן הסבל האנושי אלא למחוללו?
|
שנואים, מנודים, מוקצים, משוקצים, מנואצים. כך אנחנו נראים בעולם. כך אנחנו נתפסים. "אתה בחרתנו" להוקעה ולמיאוס. כיצד קרה שהעם הנרדף, אשר שליש ממנו נכחד בשואה, הופך בדימויו לא לקרבן הסבל האנושי אלא למחוללו? מה קרה שבתוך ששים שנה התהפכו היוצרות?
האנטישמים זוקפים ראש ומועל-יד. ביטויים חריפים, ארסיים, חסרי תקדים בתיעובם, נשמעים מדי יום במקומות רבים והולכים, לרבות בארצות אשר נחשבות לידידות מסורתיות, היסטוריות. אפילו בירדן תובעים חברי פרלמנט להשיב את שגריר ישראל בארצם לביתו. במצרים, ארץ שעמה כרות הסכם שלום, נשמעים זה מכבר קריאות של התובעים להסתלק ממחוייבותה של מצרים להסכם זה.
האם זה הכיבוש המתמשך? האם זה החורבן וההרס שהותרנו בעזה? האם בדעת הקהל העולמית יש גן מולד, מובנה, של שנאת היהודים באשר הם, קל וחומר שנאת מדינתם? האם לעד, נעשה מה נעשה, אחד דיננו הנגזר להישנא? אילו לא כבשנו את "השטחים הכבושים", האם ברבות השנים היו השונאים אותנו ממתנים את שנאתם?
כיצד ניתן לשכנע את דעת הקהל העולמית שאילו לא היה לנו צבא חזק ואלמלא העדיפות הטכנולוגית המובהקת שלנו על אויבינו, היינו עלולים, חלילה, להישמד לא בפזורה אלא כאן, במולדת, בארץ אבותינו, אבותיהם, בארץ התקוות, התלאות, בארץ הקדושה והמקוללת?
אם וכאשר ייכפה עלינו הסדר עם הפלשתינים, האם ניהפך בעיני העולם למדינה נאורה, לגיטימית, בת ביולוגית רשמית, לא חורגת, במשפחת העמים? הזמן יגיד.
לפי שעה, בהינתן המצב הנתון, בנסיבות הנוכחיות, במאזני הקיום כבדה יותר, הרבה יותר, כף החובה – זו שעליה מונחים, כמעט עד אפס מקום, השנאה, הנידוי, השיקוץ והניאוץ, כל מה שמקצה אותנו מחמת מיאוס והופך אותנו, בדעת רבים והולכים, במדינות המזרח התיכון ובמדינות שמחוץ לאגן הים שלו, לאיום ממשי על שלום האזור ועל ביטחון תושביו, רוצה לדייק ולומר – על עצם קיומם.
|
|
הכותב הוא חבר קיבוץ רשפים.
|
|
| תאריך:
|
29/05/2009
|
|
|
עודכן:
|
30/05/2009
|
|
אברהם שרון
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ft56y67
|
30/05/09 16:13
|
|
|
|
2
|
|
שרון ר.
|
30/05/09 16:28
|
|
|
|
3
|
|
קורן נאוה טבריה
|
31/05/09 05:20
|
|
|
|
4
|
|
אבנר צפוני
|
31/05/09 08:15
|
|
|
|
5
|
|
גבריאלה דגן
|
31/05/09 10:42
|
|
|
שנותיו הרבות של אהרן ברק במערכת המשפט, תחילה כיועץ משפטי לממשלה ובהמשך בבית המשפט העליון, עשו את נשיא בית המשפט העליון בדימוס לקנאי למעמד היועץ ולסמכויותיו. ברק שולל באופן נחרץ את ההצעות לפצל את התפקיד, ולשלול ממנו את סמכותו כראש התביעה הפלילית. פיצול כזה, לפי ברק, יהפוך את היועץ ללא יותר מאשר "נותן עצות", כשכוחו העיקרי יינטל ממנו. לפי דרכו, היועץ ניצב בשורה אחת עם בתי המשפט במאבק על חוקיות השלטון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רשעות רודנית תוקפת את תושבי ישראל, ואנו ממאנים להתעשת. מתוך אסקפיזם נהנתני אנו ממשיכים לשתף איתה פעולה, בהופכנו למדינה שכל בעל לב הוגן ידרוש להלחם בה עד לפירוקה.
|
|
|
|
|
חלפו יותר ממאה ימים מאז הבחירות, ואין בכנסת מפלגה ציונית שאידיאולוגית ניתן להגדירה כאופוזיציה. הדבר אמור גם לגבי מרצ, שאין סימן כי החלה להשתקם. בכיר נבחריה, חיים אורון (ג'ומס), כשהסביר מדוע אינו רואה מקום להתפטרותו לאחר המפלה, הדגיש כי תפקידו לתקן ולהבריא. ספק אם התומכים השורדים חשים בהתהוות. ליד ג'ומס - שני חברי כנסת נוספים שמידי פעם מדברים יפה, אך אין להם השפעה כלשהי בפנים ובחוץ. כיום נראה שהשמאל הישראלי שקוע בתרדמת עמוקה, וספק אם יש ביכולת נציגי התנועה בכנסת לעוררו.
|
|
|
|
|
רוחות של שינוי מנשבות בעולם. ממשל חדש ולא ממש ידידותי מתבסס בארה"ב וממשלת ימין חדשה מתחילה את צעדיה בישראל. שוב מתעוררות בשמאל הישראלי תקוות ללחץ אמריקני בלתי מתון על ממשלת ישראל, שיביא אותה לעקירת ההתיישבות בחבלי יהודה ושומרון ואולי אף בגולן. עיתון הארץ קורא לייסד בירושלים "בירה אחת, שני עמים" (21.5.2009) וגדעון לוי אף שוטח את תחינתו בפני אובמה: "אנא, בכוח" (20.5.09), ומפציר בו לכפות על ממשלת ישראל הנבחרת פתרון שיקפל את ישראל חזרה לגבולות 67', אותם כינה אבא אבן, בהיותו שר החוץ של ישראל בשנות ה-60': "גבולות אושוויץ".
|
|
|
|
|
