בעיני חלק מהאנשים ומהקוראים אני אקרא שמאלני אף על-פי שאיני כזה. אני מגדיר את עצמי ליברל פרגמיסט. בעד השלום, בעד החזרת שטחים כבושים, בעד שתי מדינות לשני עמים, בעד היסתכלות על הפלשתינים והערבים כבני אדם בעלי זכויות, בעד מדינה יהודית, בעד חינוך ציוני, בעד שלטון החוק ועוד ועוד.
עם כל זה, ישנם עניינים שאיני מבין.
הפלשתינים טוענים שנחשלותם ובעיותיהם נובעות באופן ישיר מכיבוש ישראלי בן עשרות שנים. הכיבוש, על-פי דברי הפלשתינים, מנע מהם במשך זמן רב זכויות חיים חיוניות.
על-פי דבריהם, אנו (מדינת ישראל) אחראים לכשל הנ"ל וכל רעותיהם תלויות בנו הישראלים.
אני חולק על העובדה הנ"ל ואעשה ניסיון להוכיח זאת באופן הבא:
ישנן במזרח התיכון המון מדינות בעלות ציביון ערבי. מיליוני בני אדם שחיים ללא דמוקרטיה, ללא חינוך הולם, ללא זכויות אדם, ללא יכולת לבחור את מנהיגיהם, ללא מערכת בריאות נאותה, מערכת פיננסית נאותה, ללא חלוקת הון מדינתי ראוי, עם רמת חיים של דולר לחודש שאינה מספיקה לכלום. מיליוני בני אדם בסביבה המזרח תיכונית חיים בדלות, בלי אופק חיובי ומתי מעט זוכים לעושר גדול (גם במונחים בינלאומיים) רק בגלל קירבה לשלטון.
ואני שואל בצורה פשוטה - האם גם מיליוני בני אדם אלו חיים באופן בו הם חיים בגלל תקומתה של מדינת ישראל? האם גם עליהם אנו אחראים? האם האשמה בנו?
כמובן שלא!
אז תוצאות המשוואה שיצרתי כאן היא מאוד פשוטה - אולי לא אנחנו אשמים בכל הסבל של הפלשתינים?
יש לנו חלק לא מבוטל במצבם אלא שייתכן שלא הכל תלוי בנו (הישראלים) אלא בהם?
עוד עובדה קטנה אחת באה בדמות הכיבוש המדובר.
את השטחים הכבושים כלל לא כבשנו מאחינו הפלשתינים! הם נכבשו ממצרים (רצועת עזה) ומהממלכה ההאשמית - ירדן.
ראש הממשלה מנחם בגין הדגול, מרוב רצונו לחתום על הסכם שלום, הסכים להשאיר את רצועת עזה תחת שלטון ישראלי. נשיא מצירים סאדאת היה מסכים חכם לבקש חזרה לשליטת מצרים רק את חצי האי סיני - את עזה לא דרש נשיא מצרים - ובגין לא עצר את התהליך - רוצים שלום? רוצים את סיני שנכבש? אנו נחזיר את החבילה כולה שנכבשה - חצי האי סיני פלוס רצועה קטנה-עזה.
בעת כהונת שמעון פרס כשר בכיר תחת ראש הממשלה יצחק שמיר, במסגרת ממשלת אחדות לאומית, הביא פרס הסכם שלום חתום (לכאורה) לפיו המלך חוסיין מקבל את הגדה המערבית חזרה לשליטתו וחותם על הסכם שלום עם ישראל. ראש הממשלה יצחק שמיר פסל את הרעיון ולא ראה את הנולד.
בשני המקרים - רצועת עזה והגדה המערבית - השטחים נכבשו ממדינות ריבוניות שלא רוצות יותר משטחים הללו ומבינות את המוקש הקיים בשליטה בהם.
גם ישראל לא צריכה להחזיק במוקש הנ"ל כי ייעודו להתפוצץ.
