|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אין צורך ברמת שיחה גבוהה או במידע חשוב. די ששמים תמונות, כותבים משהו כמו: "בוקר טוב" או "איזה יום גרוע היה לי" או משהו פוליטי קצר כמו: "נמאס מ.." ואולי תהיה שיחה. לא משהו עמוק. מלים מקוטעות וקצרות כיאה לדור האינסטנט
|
|
רק עונה על יצר המציצנות? פייסבוק
|
|
|
|
|
|
|
עם התפתחות האינטרנט, ריבוי הרשתות החברתיות ואתרי מידע, מסתמנת לאט לאט התקבצות ההמונים לאתרים בולטים וגדולים. ואם בתחילה היה כל אחד בונה לו אתר פרטי, מתבטא, מכניס תמונות, משתף ומחנך, הנה באו הרשתות הגדולות והעניקו חלון ראווה לכל הגיגינו.
הפייסבוק, בניגוד לאתרי הכתיבה והחוויה, מאפשר צימצום בהתבטאות ויותר ראווה. הפייסבוק ייחודו בכך שאין צורך ברמת שיחה או במידע חשוב. די ששמים תמונות, כותבים משהו כמו: "בוקר טוב" או "איזה יום גרוע היה לי" או משהו פוליטי קצר כמו: "נמאס מ.." ואולי תהיה שיחה. לא משהו עמוק. מלים מקוטעות וקצרות כיאה לדור האינסטנט. אחר כך יגיע כמובן – "צהריים טובים" "משעמםםםםםםם".
כך מתנהלים להם חיי חברה וביטוי עצמי מרשים ברשת המתיימרת להכין לך פייס בוק אישי. ואם גם תענה על השאלונים המוצעים, תוכל ללמוד על עצמך משהו שלא ידעת. למשל: "מה השיטה בה היית בוחר להרוג?" מצחיק? מפחיד. יש גם שאלות הרבה יותר אינטליגנטיות: "איזה צבע עיניים אתה?", כאן סוף סוף תוכלו לגלות. כל מה שצריך זה לדאוג לרשימת הרבה חברים. ואז מישהו בודאי יראה את מה שכתבת. זה מה שחיפשת, לא? ואם מישהו גם יגיב, תרגיש שאתה מנהל חיי חברה סוערים ומרתקים.
.
יש ברשת גם חברים מגיל הגן. כך ההורים מלמדים אותם ליצור קשרים חברתיים כבר מגיל זה. חיים חברתיים זה חשוב. תוכלו למצוא ילד כבן 5 ובכרטיסו חברים כמו אובמה למשל. ילד כזה איך יוכל לשחק אחר כך עם הילד המנוזל של השכן? אלא אם גם ילדו של השכן יתחבר עם אובמה. קומת המיוחסים... אני למשל, לא חברה שלו.
אבל בסופו של דבר, הפייסבוק הוא בעצם אתר למציצנות. בוא נראה להם. בואו נראה איך חיים אנשים אחרים. בואו נציץ. והם אפילו לא יודעים שביקרתם. לפי הידוע לי, עדיין לא פוצח הקוד של – מישהו ביקר אצלי?
|
| תאריך:
|
07/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
07/07/2009
|
|
צפורה בראבי
|
|
באחד מהמאמרים בעבר לגלגתי על הגידול המיקרוני שהתגלה בערמונית של אולמרט. כתבתי שגידול סרטני מיקרוני, בגילו של מר אולמרט, אינו מהווה כל מחלה.
|
|
|
|
|
אחד מייחודיה של השפה העברית הוא שקיימות בה ארבע אותיות שימוש (המוכרות כאותיות בכל"מ) אשר לעתים החלפת אחת מהן באחרת יכולה לשנות לחלוטין את מובנה של מילה במשפט. כאשר פתח הנביא עמוס, שפעל בימי עוזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל, את נבואתו במילים "הוי השאננים בציון והבוטחים בהר שומרון" (עמוס, ו') - הבהירה אות השימוש ב', שהוצמדה בתקבולת מושלמת ל"ציון" וגם ל"הר שומרון", כי "השאננות" היא אורח חיים עכשוויסטי-הדוניסטי, שהאליטות השלטוניות בשתי המלכויות שהתפלגו מממלכת בית דוד, מתמכרות לו. אף שהפילוג לשתי מלכויות החליש אותן, ולכן סכנה מאיימת עליהן, אין האליטות עוסקות בהיערכות מול האיום על קיומן (ו"הרעש" אכן הפתיע את שתי המלכויות כעבור שנתיים, ככתוב בפתח קובץ הנבואות של עמוס), אלא דבקוֹת ב"שאננות", באשליה שהשקט - וזהו המובן של המילה "שאננות" - מובטח למדינותיהן, ולכן הן, האליטות, יכולות להמשיך ב"דולצ'ה ויטה" שלהן.
|
|
|
|
|
בעידן בו אנו שואפים לשוויון בין המינים, אמירות אלו עושות עוול לכלל האבות. במאה ה- 21 קיימת שאיפה לעודד חלוקת הורות שוויונית כפי שהדבר בא לידי ביטוי גם בהמלצות הביניים של ועדת שניט, המלצות ועדת רוטלוי והאמנה הבינלאומית לזכויות הילד :
|
|
|
|
|
פעם אחר פעם אנו מתוודעים לפרקליטים חסודים ולסנגוריה הציבורית הבאים ללמד סנגוריה על רוצחים מורשעים. 27 שנים מאז שרוצחיה של דפנה כרמון, ודני כץ, הורשעו והורשעו שוב, פוצחים הפרקליטים במסע לשחרור הרוצחים וטעמם אימם: התקן להרשעה שנהגו בו בעבר איננו תואם את התקן המחמיר של ימינו. באופן תמוה ביותר המורשעים, כמו סולימן אל-עביד, רוצחה של חנית קיקוס, טוענים לחפותם, ובאופן תמוה עוד יותר הם ערבים, בעלי אזרחות ישראלית. באופן הכי תמוה התקשורת הפרקליטויות ומערכת המשפט מקבלות את טענת החפות של הרוצחים ואת עיוותי-הדין בדיעבד כהוכחה ניצחת לחפותם האמיתית ולזכותם למשפט ציבורי חוזר, 10 עשרים ושלושים שנה לאחר שעצמות קרבנותיהן שוכנות עפר.
|
|
|
|
|
"קיבלתי איומים מגורמים בלשכת ראש הממשלה. הגורמים איימו כי אם אמשיך את המאבק נגד הכוונה להטיל מ.ע.מ על פירות וירקות, ידיחו אותי מוועדת הכספים ולא אבחר לכנסת הבאה" (מירי רגב בכינוס פעילים באור-יהודה, 5.7.09). ועוד מאותו כינוס: "אני לא חותמת גומי של אף אחד". בשבוע שעבר אמרה רגב ב"אולפן פתוח": "אני במאבק הזה מתכוונת ללכת עד הסוף".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יואב יצחק
המו"מ לשחרור החטופים נקלע למבוי סתום, ולא במקרה: סינוואר יודע היטב - שחרור החטופים המשמשים כמגן אנושי יקרב את חיסולו  בנסיבות שנוצרו: על גורמי הביטחון בישראל להציב לסינוואר ולאנשי...
|
|
|
|
|
רון בריימן
אין צורך בחוק גיוס מגזרי, ובוודאי שאין צורך בחוק השתמטות מקומם החובה לשרת צריכה לחול על כל בני ה-18 ובנות ה-18, כאשר משך השירות - 3 שנים - והשכר הניתן לחיילי החובה צריכים להיות א...
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
תפקודה הלקוי של צרפת בכלל ושל הצבא הצרפתי בפרט בתחילת מלחמת העולם השנייה; לאנשי צבא בכירים אין כישורים לפתח קונספציות ולקרוא את הכתובות על הקיר; דמיון בין התפתחויות ומגמות ב-1940, ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
