אדוני היושב-ראש, הכנסת כושלת

הפוליטיקה היא צינית ולפעמים רדודה מאוד, אך המראות של התנהלות הכנסת בשבוע-שבועיים האחרונים פשוט מעוררי סלידה, גרוטסקיים ואפילו מבזים. באף מקום בעולם, פרלמנט איננו מועדון של נימוסים והליכות אלא ניטשים קרבות פוליטיים לגיטימיים לחלוטין לקידום אידיאולוגיה זו או אחרת. מטבע הדברים, ברור שגם בנושא חקיקה, כל פרלמנטרים פועלים על סמך קודים שלפעמים לאדם מן השורה אינם ברורים. אין שלמות בעבודת הפרלמנטים בעולם כי בני אדם אינם כאלה. יחד עם זאת, דומה שהתנהלות חברי הכנסת ושל הממשלה במה שמכונה "חוק מופז" או החוק העתיד לבוא, "חוק סלומיאנסקי", וכמובן חוק מינהל מקרקעי ישראל, היא יותר מצינית, על גבול גניבת דעת מציבור הבוחרים.

ראש הממשלה רוצה בכל מחיר לקדם חוקים הנראים לו לגיטימיים. על הפן המוסרי אין מה לכלות מילים כי בין לגיטימי או צודק לבין מוסרי, אין כל קשר. מוזרה בעיניי היא ההתנהגות המחפירה של כמה מחברי הליכוד ובראשם משה (בוגי) יעלון, דן מרידור ובני בגין. איך נאמין למשנה לראש הממשלה, בוגי יעלון, רמטכ"ל לשעבר ומי שיש לו טרוניות וטענות כלפי הדרג המדיני שנהג בו, לדעתו, בעורמה ובמרמה וקטע את תקופת כהונתו כרמטכ"ל - הוא מצטייר היום כאחרון האנשים שיש להאמין לו. בהצבעה הראשונה על חוק מינהל מקרקעי ישראל, החליט המשנה לצאת מאולם המליאה תוך הסברים מלומדים מדוע אינו מסוגל להצביע בעד. שיחת הבהרה עם נתניהו, אשר עוד ביזה אותו בישיבת סיעת הליכוד, הוא זו שהביאה לתפנית ה"אידיאולוגית" שלו. הרי שאין מילים כדי לתאר התנהגות זו.

כל הניסיון להסתתר מאחורי המילים "משמעת קואליציונית" הוא ניסיון נואל ולא רציני. עובדה, יושב-ראש הכנסת, בהתעלות מעל כל שיקול מפלגתי, הודיע בריש גלי שלא יצביע עבור "חוק מופז" המבזה את הכנסת. משמעות המעשה שיש גם דרך אחרת. מוזרה גם התנהגותם של השר מרידור והשר בגין אשר מילאו את פיהם מים. לא תהיה זו הערכה גסה ש"חוק מופז" או "חוק סלומיאנסקי" אינם לרוחם. אז מדוע לשתוק כאשר ה"סכין" ננעצת בלב ההוויה הדמוקרטית? אין לי הסבר לכך, מה גם שהמדובר בשני אנשים ישרי-דרך.

המתקפה על קדימה מצד הליכוד מובנת וגם להפך. אנשי הליכוד טוענים שקדימה קמה כתוצאה של תרגיל פוליטי ועריקה. נניח שזה נכון, אם כי לא זהה, אז יש במה להיתלות? אם דבר עוולה נפל בהקמת קדימה, לשיטתם של אנשי הליכוד, משיבים בדבר עוולה אחר?

מותר לכנסת ישראל להחליט לחוקק חוקים. אסור לה לעבור את הגבול. נכון שבמשך השנים היו ועוד איך היו מעשי נבלה בכנסת. האם זה מצדיק להמשיך בכך ולרמוס כל נורמה דמוקרטית?

גם הסיעות האחרות בקואליציה לא יצאו נקיות מן המים העכורים בהם שחו בהצבעה על "חוק מופז", ועוד יצטרכו "להתחרות" במשחים נוספים הממתינים להן.

קדימה החליטה שאם קרקס, אז עד הסוף: לעטות מסכות של פועלי מכרה או צוות רפואי המטפל בשפעת החזירים, איננו מהלך המכבד אותם. הגימיקים מושכים תקשורת אך לא מצביעים. יש לפעול בכל הכוח אך בצורה מתורבתת ולא וולגרית. מה שהיה אתמול בכנסת זו הצגה מכוערת המבזה כל אחד ואחת מנבחרי הציבור. מילים גבוהות כמו דמוקרטיה, שלטון החוק - כל אל נעלמו שלא היו, ובפועל, הן נשארו ריקות מתוכן.