בסוף השבוע התקלקלו הרמזורים בפינת הרחובות אבן גבירול ובלוך בתל אביב. שוטרת ניצבה בצומת וכיוונה את התנועה. רוכב אופנוע עלה על המדרכה במרחק של עשרה מטרים ממנה ונסע לדרכו בנון-שלנטיות. השוטרת כלל לא הגיבה.

אם תרצו - זהו בקליפת אגוז סיפורה של משטרת ישראל מודל 2009. כמעט שלא רואים שוטרים ברחובות, ואם רואים - הם מפגינים חוסר אונים, ואין פלא שהם לא עושים רושם על איש.

הפשע גואה מכמה וכמה סיבות. יש לנו פשע מאורגן ששלטון החוק מתקשה להתמודד מולו. יש לנו פושעים אידיאולוגיים - עובדים מפוטרים, חרדים זועמים, מתנחלים ושמאלנים מתפרעים - שמשום מה זוכים לגישה מקלה. יש לנו פרקליטות ובתי משפט הכורעים תחת הנטל והפועלים בסחבת בלתי נסבלת. יש לנו מערכת חינוך קלוקלת, ששמה את הדגש על ציונים במקום על ערכים.

זה מה שיש לנו. ומה אין לנו? משטרה. זאת אומרת, ודאי שיש משטרה, עם עשרות אלפי עובדים ומיליארדים רבים של שקלים. אבל אין לנו משטרה. לנו - האזרחים מן השורה, אלו שרוצים לבלות בשלווה על שפת הים, אלו שרוצים לישון בשקט גם כאשר ילדיהם יוצאים למועדון, אלו שרוצים ללכת ברחובות ולא לפחד שייקלעו לקרב יריות.

בכל העולם רואים את השוטרים ברחובות. שוטרי המקוף הישנים והטובים, אלו שמכירים כל פינה וכל מסתור וכל סוחר סמים - הם היו ונותרו הבסיס לעבודת השיטור. ואצלנו? הס מלהזכיר. הרי אנחנו הרבה יותר חכמים מהגויים, לנו יש ראש יהודי, אנחנו מדינת היי-טק.

ואם כבר מדברים על היי-טק, הבה ונציץ באתר האינטרנט של משטרת ישראל. המבוקש האחרון נרשם שם בשנת 2002. הנעדר הקטין האחרון - בשנת 2005. זהו. מאז הכל ממש נפלא. אין עבריינים נמלטים, אין ילדים נעלמים. הרי לא יכול להיות שאתר המשטרה לא עודכן מזה שבע שנים. זו הרי משטרת היי-טק של מדינת היי-טק, לא? מסתבר שלא.

טענה חוזרת ונשנית של המשטרה היא, שמזה עשרות שנים היא עוסקת בביטחון ולכן אין לה משאבים לשיטור. בהחלט טענה נכונה, אבל יש לה פתרון פשוט. צריך לגייס מדי שנה אלפי צעירים למשטרה במקום לצה"ל, להטיל עליהם את משימות הביטחון השוטף ולפנות את השוטרים לשיטור. פשוט, קל ולא עולה כלום (רק העברת תקציב מצה"ל למשטרה). אז למה לא עושים את זה? איני יודע.

המלחמה בפשיעה צריכה להיות בלתי מתפשרת ולכל אורך החזית, אך לא זה המסר שעובר לציבור. הנה דוגמה מהימים האחרונים. לאחר סחבת של שנים, הודיעו לנו על הקמת יחידה משותפת למשטרה ולרשות המיסים למאבק בפשיעה המאורגנת - אבל היא תתחיל לפעול אחרי החגים. מה פתאום? למיטב ידיעתנו, הפושעים לא יוצאים לחופשת קיץ, ואין שום סיבה שאוכפי החוק ייצאו לחופשה כזו.

הנה כמה רעיונות מעשיים למאבק בפשיעה:

• גיוס בני 18 למשטרה במקום לצה"ל, כך שהם יעסקו בביטחון השוטף והשוטרים יופנו לשיטור;

• החזרת השוטרים לרחובות תוך נוכחות מתמדת במרכזי הערים ובמקומות המיועדים לפשיעה;

• מתן סמכות לקציני משטרה זוטרים לסגור תלונות שאין בהן עניין לציבור, כך שלא יבוזבזו משאבים על עבירות פעוטות וסכסוכים קטנטנים;

• מאבק פיסקאלי בפשע המאורגן. אם אי-אפשר להכניס את הפושעים לכלא על עבירות מחוק העונשין - שיישבו על עבירות מיסים;

• הפיכת חלק מן העבירות הפליליות לעבירות מינהליות, בהן ניתן להטיל קנסות גבוהים בלא צורך בניהול משפט;

• מתן אפשרות לציבור להגיש תלונות ולמסור מידע בצורה אנונימית, הן באינטרנט והן בטלפון;

• שיפוט מהיר במספר גדול ככל האפשר של עבירות. עדיפה ענישה חלקית כעת על פני הליכים שיימשכו שנים ולא ירתיעו איש;

• הפרטת מקצת מניהול התיקים הפליליים והעברתו לעורכי דין פרטיים;

• הפעלת משמרת שנייה בבתי המשפט לדיון בעבירות פליליות.

אפשר כמובן להתווכח על הרעיונות הללו ולהעלות אחרים. אבל הדבר החשוב ביותר הוא להבין, שהמלחמה בפשיעה - כשמה כן היא: מלחמה. רק כאשר התובנה הזו תחלחל לתודעתם של האחראים על שלטון החוק, נוכל להיאבק כמו שצריך בפשע. נכון לעכשיו, אין זה המצב.