מלבד הצהרות על הזדעזעות ממעשי הרצח האחרונים, לא ראינו שום עשייה של ממש או שינוי דרסטי במדיניות ברשויות החוק שלנו, ולאחר הדיון בוועדת הפנים והפגישה בין ראש ה
ממשלה לשר לביטחון פנים, תירגענה הרוחות והכל יחזור למסלולו הרגיל.
ההשתוללות הרצחנית ברחובותינו החלה לפני שנים, אך היו שהעדיפו לעצום עין ולהעניש (אם בכלל) בעונשים קלים. וכאשר אתה מזלזל בקטנות, הרי שמדובר רק בשאלה של זמן עד לכאוס מוחלט ברחובות, אליו הגענו במהירות מסחררת.
מערכת האכיפה הכוללת הן את משטרת ישראל, אשר עסקה בזוטות ולא בתלונות על אלימות, תקציבי מדינה מגוחכים למלחמה בפשע (צריך כסף להחזיק את הקואליציה), שופטים שאינם ראויים להיות שופטים, ומעל הכל: זלזול מוחלט בערך העליון כי איכות חיי האזרחים כאן היא מתפקידה הראשון של ההנהגה לפני כל נושא אחר, זהו עדיין ערך אשר לא הופנם כאן. עדיין אנו חיים בתפיסה של 'טוב למות בעד ארצנו', כלומר - על האזרח לתרום ללא הרף ל"אחזקת המדינה" ולקבל מעט מאוד שירותים הולמים הניתנים לאזרח במדינה מערבית מתוקנת.
כעת שורר פחד ברחובות, כעת משהתברר לכולנו גודלה של התבוסה של כל מערכות החוק בישראל, יש להפנות אצבע מאשימה לדורות של ממשלות, על הזלזול שזלזלו בקיום נוקשה של מערכת אכיפה ופטפטו ללא הרף על אויבינו מבחוץ, כאשר בתוכנו הלך הרקבון הפנימי והתעצם, עד שהגיע לממדיו הנוכחיים.
אצבענו המאשימה מופנית היום לממשלות רופסות לאורך שנים, למשטרה בלתי יעילה ולמערכת משפט הנמצאת על סף התפוררות מוחלטת.
הדג מסריח מן הראש, כך אומרים, ובכן - ראשים יקרים (תרתי משמע) שם למעלה, העם מצפה מכם לתשובות נוקבות ובעיקר מעשיות.
