בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הנאמנות לנתניהו שהפכה לבגידה
|
ראש הממשלה ומנהיג הליכוד מעולם לא השכיל להקיף עצמו בצוות שלא יפנה לו, בסופו של דבר, עורף. אפילו לשכתו, שאמורה לעשות את דברו, פשוט אינה מתפקדת
|
איבד את הכיוון. רה"מ נתניהו [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אחת מחולשותיו הבולטות של ראש ה ממשלה ומנהיג הליכוד, בנימין נתניהו, היא חוסר יכולתו לבחור לו צוות נאמן ומסור לדרכו הפוליטית. דווקא אותם אנשים קרובים שדאג למנות לכהונותיהם הרמות, הם אלה שבסופו של דבר הפנו לו עורף. קחו, למשל, את איווט ליברמן, לשעבר איש-סודו ועושה דברו, שתחילה הלך שבי אחריו ואחר-כך הרים ראש והמרה את פיו. הגולם, שקם באישון-לילה על יוצרו, הקים מפלגה משלו, ובבחירות האחרונות גם הצליח להוכיח לנתניהו מאיפה באמת משתין הדג. בסופו של דבר לא יכול היה עוד מנהיג הליכוד להתעלם מכוחו של איווט ונאלץ לחרוק שן ולהיכנע לו. הדברים הגיעו עד אבסורדם כשבלית ברירה מינה אותו לשר החוץ, למגינת-ליבם של כל הסובבים אותו. באותה עת גם האדיר ראש הממשלה, החשוק בידי ליברמן, את כוחה של "ישראל ביתנו", שכמעט קמה עליו, ומינה, ככל שחשק איווט, עוד ועוד שרים שלה - הכל רק כדי להבטיח את הישרדותה של הממשלה לאורך ימים. "כוכב עולה" כישלון מחפיר לא פחות נעוץ במינויו של בוגי יעלון למשנה לראש הממשלה. סוד גלוי הוא שנתניהו ראה בו, משום מה, כוכב עולה וזורח, שימשיך את דרכו המדינית. אלא שבוגי חשב אחרת, לא היסס לבעוט באדוניו, ועוד יותר מליברמן הקצין ימינה וחבר, יחד עם ציפי חוטובלי - עוד "כוכב עולה" בלשונו של נתניהו - לפייגלינים. הפודל, שהפך לרוטוויילר, לא היסס לבקר, בריש גלי, את מה שכינה, "עמדתו התבוסתנית" של שולחו. הגיעו הדברים לידי כך שיעלון האמין, בכל ליבו, כי דרכו החדשה, דמוית הכהניזם, תהפוך בסופו של דבר לדרכו הדומיננטית של הליכוד. בסופו של דבר נאלץ נתניהו להתקפל, נמנע מלנזוף בממרה-פיו, ובלבד שלא להפר את שלום הבית ולא לחמם את העניינים יתר על המידה. מאבקי יוקרה ואם לא די בכל אלה, גם את לשכתו שלו אחזה רוח תזזית. נתניהו לא הצליח לאייש אותה באנשים המתאימים שיהוו צוות מלוכד ומגובש. כבר זמן רב שהלשכה פשוט אינה מתפקדת. שוררים בה מתח רב ותוהו ובוהו. אנשיה, אנשי-שלומו של נתניהו, אינם משדרים על גל אחד, מתקוטטים ביניהם לאור היום ואחדים מהם אף הרימו ידיים ונטשו את משרותיהם. כמה מעוזריו האישיים של הבוס, כמו עוזי ארד ומזכיר הממשלה, צביקה האוזר, אינם מחליפים מילה ביניהם רק בשל מאבקי-יוקרה אישיים. אבל שיאו של החוכא ואטלולא הוא תשלום-משכורתה של מי שהייתה, במשך שנים, מזכירתו המיתולוגית והחרוצה של נתניהו. משום מה סר חינה בעיני אדוניה והוא נמנע בקדנציה הנוכחית מלהעסיקה במשרתה. אז אומנם אין לה בינתיים עבודה, אין לה שולחן וגם אין לה טלפון, אבל לעומת זאת יש לה משכורת נאה, שאף מרופדת בתוספות שונות של עובד-מדינה - הכל, כמובן, על חשבונו של משלם המיסים. אז מה יש בכלל לדבר: עוד ראש-ממשלה כזה, ואבדנו.
|
תאריך:
|
24/08/2009
|
|
|
עודכן:
|
24/08/2009
|
|
ראובן לייב
|
הנאמנות לנתניהו שהפכה לבגידה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ירדנה
|
24/08/09 11:44
|
|
2
|
|
כמו שרון לפניו
|
24/08/09 12:57
|
|
3
|
|
י.ל.גלעדי
|
24/08/09 18:03
|
|
4
|
|
א מ רול
|
24/08/09 23:42
|
|
המחשבה הראשונה שלי הייתה: אלוהים ישמור, האדם הזה היה אחראי לחיי חיילי צה"ל! המחשבה השנייה הייתה: מה אתה מתפלא, הרי ידענו תמיד שהוא כזה! הרי בשנותיו כרמטכ"ל הוא עזר להקמת המאחזים ה"בלתי חוקיים" כמעט בגלוי! המחשבה השלישית: והאיש הזה הוא המשנה לראש-ה ממשלה, אחד מחברי ה"שישייה" - ששת השרים המהווים את הממשלה האמיתית של מדינת ישראל.
|
|
|
לאחרונה פורסם כי השירותים הפיננסיים בבריטניה, ה-FSA, יציעו עסקת "עד מדינה": עובדים שהיו מעורבים במקרי הונאה יקבלו הזדמנות להתחרט ולדווח לשלטונות על מקרי הונאות בהם היו מעורבים - בתמורה לחסינות מפני העמדה לדין.
|
|
|
דוקטור ניב גורדון, מרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בן-גוריון, איננו מרוצה מהתנהגותה ה"נוראה" של מדינת היהודים, ישראל, כלפי "המיעוט הפלשתיני". וכיוון שמולדתו אינה נוהגת, לדעתו, בדרך הישר הראויה, הוא קורא - במאמר שפירסם ב"לוס אנג'לס טיימס" - "להציל את מדינת ישראל מעצמה" ולהטיל עליה חרם עולמי מבחינה כלכלית, תרבותית ופוליטית על-רקע היותה מדינת "אפרטהייד", כטענתו. למי שאינו יודע בדיוק את משמעות המילה הטעונה הזו ראוי להסביר, כי הפירוש המקורי של המילה הוא "הפרדה" בשפת האפריקנס, שרק לימים הפכה למילת גנאי נרדפת לגזענות, אפליה ממוסדת, ושלטון כוחני ובלתי מתחשב של מיעוט על רוב.
|
|
|
ספק אם מהלליה הפוליטיים של הסאטירה "המפץ הקטן" נתנו את דעתם על ההתעסקות המורחבת בחלקה הראשון בהשמנה של רועי קובלבסקי, הגיבור שעץ זית התפתח בראשו והגיח מאוזנו השמאלית. אך באופן תמוה הקדיש מחברה, בני ברבש, כשליש מנפחו של הסיפור להשמנה של רועי ולמאמציו לרזות באמצעות דיאטות שונות - פארודיה קומית על אי-יעילותן של הדיאטות, על הרמייה שבשיווקן וגם על "המומחים" השונים שמרוויחים מהן. לאלה צירף ברבש גם פרק דוקומנטרי ולגמרי לא-מצחיק על עבודת הרופאים בקופות החולים - פרק שגם הוא מעכב את פיתוח העלילה כסאטירה פוליטית. פרט לכך שהקצאת טקסט בלתי הגיונית זו להשמנה של רועי, מאריכה באופן מלאכותי סיפור קצר-ארוך לממדי נובלה, היא גם מסיחה את דעתו של הקורא ממטרת הסיפור: להיות סאטירה על האידיאולוגיה המזינה, אליבא דשמאל, את ה"התנחלות" ב"שטחים", ומטפחת אצלו עד שלב מאוחר למדי בקריאה, את ההנחה שזוהי סאטירה נגד דיאטות.
|
|
|
ב-1964, שנה לפני שהתמודד בבחירות לנשיאות צרפת מול דה-גול, פירסם פרנסואה מיטראן עלון שנון המזכיר את וולטיר, הן בתוכן והן בסגנון, בשם Le coup d’Etat Permanent("ההפיכה הקבועה"). בעלון טען מיטראן כי דה-גול יצר שיטה פוליטית, המאפשרת לו לכפות תמיד את רצונו ולהתעלם מזה של בוחריו.
|
|
|
|