מי שקרא דברים שכתבתי בעבר, יודע שאינני מקנא במיוחד בחרדים ואינני מסכים בדרך כלל עם דרכי הפעולה שלהם. אבל דומה שלכולנו כדאי ללמוד מהם לקח חשוב בתחום הצרכנות: כאשר משהו מרגיז - לפעול. אז נכון שהם פועלים בדרך כלל לא מסיבות צרכניות אלא מתוך השקפה אידיאולוגית, אבל זה לא משנה. הם יודעים טוב מאוד להחרים את מי שפוגע בהם, ומותר להודות שחרם על-רקע אידיאולוגי ראוי לכבוד עוד יותר מאשר חרם על-רקע כלכלי.
הנה שלוש דוגמאות שצדו את עיני בשבועות האחרונים, וליתר דיוק - "בדידי הווה עובדא", כלשון הגמרא (כלומר: לי עצמי קרה הדבר). מדובר בשירותים שכמעט כל ישראלי משתמש בהם, שירותים של יום-יום, שאמורה להיות בהם תחרות, אך למעשה - מסתבר שאנחנו בסך-הכל הלקוחות ולכן אין לנו שום זכויות.
1. ביטוח רפואי
לפני מספר שבועות נפגעתי בעבודה. לא משהו רציני, ברוך ה', אבל המעביד שלי ואני רצינו לנהוג כחוק ולדווח על התאונה. מילאתי טופס בעבודה ופניתי לסניף קופת חולים מכבי. מתוך שבע עמדות קבלת הקהל, רק שלוש היו מאוישות, והתור הזדחל כמו צב צולע. אני הייתי ה-15 בתור. אחרי חצי שעה התקדם התור בארבעה מספרים. מאחר שהיה לי תור לטיפול ברגל הפגועה, לקחתי מספר נוסף מתוך הנחה שעד שאחזור - יגיע תורי.
ב-30 הדקות של הטיפול התקדם התור מהר יותר, וכך נאלצתי לקחת מספר בפעם השלישית. הפעם חיכיתי רק 20 דקות. הפקידה שקיבלה אותי לא הצליחה לקרוא את הטופס שמילא המעביד ואת הפרטים הקלידה בקפידה רבה ובאצבע אחת. ואז באה שורת המחץ: את אישור הקופה אני בכלל לא מקבל במשרד אלא אצל הרופא המטפל. בסך-הכל ביליתי בקופה שעתיים ויצאתי כאשר עלי להמשיך את הביורוקרטיה.
השבוע קיבלתי את הדיוור השוטף ממכבי. בין היתר, הייתה שם רשימת "היטלים, השתתפויות, תקרות ופטורים על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי". מסמך מאלף מאוד. מסתבר, שאחרי שאני משלם 5% משכרי לביטוח בריאות ממלכתי, עוד כמה מאות שקלים בחודש למכבי, עוד כמה מאות שקלים בחודש לביטוח רפואי משלים, ועוד עשרות שקלים ברכישת תרופות - הביטוח הממלכתי נותן לכל היותר את המינימום.
למשל: אם לא הרגשתי טוב בשעות הערב והזמנתי רופא - זה יעלה 69 שקל. אם יש לכם ילד בן למעלה מחודשיים שחומו עלה בפתאומיות ליותר מ-38.5 מעלות ופניתם לחדר מיון - תשלמו 619 שקל. מטופל שפונה באמבולנס אך לא אושפז, ישלם את מלוא תעריף האמבולנס (שאינו מפורט כאן). חולה סרטן הנוסע לטיפול במונית, ישלם מכיסו מחצית מדמי הנסיעה; ייכבד ויסע באוטובוס - זה בחינם. טיפול פסיכיאטרי עולה 53-159 שקל לכל מפגש; מהמפגש ה-31, זה כבר טיפול פרטי והמחיר בהתאם. אם מומחה קבע שחולה זקוק למכשיר הנשמה, עליו לשאת ב-20% מהתשלום. במכשיר שמיעה כבר תגיע ההשתתפות ל-50%. וכך הלאה וכך הלאה.
בצמוד, הגיע העיתון הרבעוני של הקופה ובו מגוון הטבות לחברים: ניוזלטר, 72 תשלומים בניתוחים פלסטיים, ייעוץ ברשת מועדוני כושר, הנחה בניתוח להסרת משקפיים בלייזר, כרית אורתופדית במתנה וגם סט תבניות סיליקון חינם. אז יש לי הצעה: אולי במקום כל ההטבות הללו, תפנו את הכסף לשיפור השירות בסניף ולהגדלת הכיסוי הבסיסי לחולים?
2. טלפון סלולרי
בחודש שעבר הוחלף מכשיר הסלקום שלי. הלכתי לאחת מתחנות השירות כדי להשמיש את המכשיר החדש. בקושי רב מצאתי מקום ישיבה. כל העמדות היו מאוישות, אבל נראה שכל לקוח ישב שם לפחות 15 דקות (היו גם שהגיעו ל-30 דקות ואפילו יותר). בקיצור: חיכיתי שעה ורבע רק כדי שאוכל להשתמש במכשיר החדש, שכמובן מחירו בצידו.
התור הארוך נבע בעיקר מכך שהמכשירים כל כך מתוחכמים, ותוכניות התשלומים כל כך מסובכות, עד שיש צורך בזמן רב כדי להסביר אותם ולקבל החלטות. אז יש לי הצעה: אולי תתנו לנו מכשירים שפשוט מקבלים ומעבירים שיחות ומסרונים, ותתנו לנו תוכניות בהן נשלם פשוט לפי השימוש במכשיר?
3. טלוויזיה בכבלים
אשתי שאלה אותי באחד הערבים האחרונים איזו עונה של "CSI" אני רואה. נאלצתי לומר שאין לי מושג, כי כל כך הרבה עונות משודרות במקביל בערוצים השונים של HOT, עד שאין לי שום דרך לדעת מה משודר היכן ומתי.
וזו כמובן רק דוגמה בודדת. לפני מספר חודשים השיקה HOT בקול תרועה רמה את ערוצי HOT Family ו-Hot Fun (העברית כנראה הוחרמה שם לחלוטין). אלא שתוך יום-יומיים הסתבר, שזו פשוט אריזה חדשה לגבינה שתוקפה פג מזמן: עוד פעם "חברים" ועוד פעם "CSI" ועוד פעם "מופע שנות ה-70" ואפילו את "אַלְף" הוציאו מהנפטלין. שלא לדבר על ערוצי הסרטים, בהם שידור חוזר חמישי בלבד של אותו סרט נחשב לחסד מיוחד מצד HOT.
או ערוצי הספורט. לאחרונה הציעו לנו לקבל חבילה משודרגת ללא תוספת תשלום, הכוללת גם את ערוץ ספורט5+. בהתחלה שמחתי, כי זכרתי שחלק ניכר מן השידורים הישירים המובחרים נמצאים בערוץ זה. אלא שעד מהרה הסתבר, כי אפילו את זה כבר רוקנו גיבורי HOT לטובת gold+5, live+5 והשד יודע מה עוד.
כדאי להזכיר: למעט ערוצים 1, 2, 10 ו-33 - אנחנו משלמים לא מעט תמורת שידורי הכבלים. שלא ידברו איתנו על "ערוצי ספורט חינמיים", כי אין כאלו; הכל כלול היטב במחיר החודשי, הגבוה בהרבה מהמקובל בעולם. ואת הערוצים הללו ממלאים בשידורים חוזרים ונשנים, או במילים אחרות: גובים את הכסף ונותנים לנו תמורתו אצבע משולשת בדמות שידורים שכבר נרכשו מזמן.
אז למה זה קורה? כי הצרכן הישראלי פראייר, ואת זה יודעות גם HOT וגם Yes. חדר הכושר בו אני מתאמן מנוי על Yes, וכבר יצא לי לראות שם את Saturday Night Live"" משנת 2000. כן, ברצינות: התוכניות עסקו בבחירות לנשיאות בהן ניצח ג'ורג' בוש את אל גור. אז יש לי הצעה: אולי במקום להשקיע מיליונים בפרסומות ובפרומואים, תפנו את הכסף לרכישת תוכניות, סדרות וסרטים שעוד לא ראינו?