דן מפיק מרגליות

דן מרגלית עבר חוויה מאוד-מאוד לא נעימה לאחרונה, הוא איבד הכרתו על מסלול אימוני הכושר, אושפז בבית החולים והותקן לו קוצב לב, הרבה בריאות דן, הרבה בריאות, אנא הקשב לרחשי לבך ולרחשי לבי, צא לפנסיה, שחרר אותנו מעולך העיתונאי.

החוויה הקשה הזו, המתוארת על-ידי דן מרגלית גם כביקור קצר בעולם הבא, והספר החדש שהוא מוציא, "התפכחות", הם סיבה עבור הברנז'ה להציג בפנינו שוב ושוב עיתונאי צמרת שכשל כשלון חרוץ ובלתי נסלח, אשר הכניס את המדינה לבוץ ענקי, לא הודה מעולם בנזק, ועתה התפנה לעשות על אותו נזק, כסף לעצמו.

הציבור בישראל, הציבור המציצן בישראל, לא יוותר כנראה על פיו מפיק המרגליות של דן, בייחוד בכל ענייני ה"ידידות", "חברות", "קנאה" ו"שנאה" בכל הקשור לאהוד אולמרט.

לא, דן מרגלית לא רואה כל פסול בקשרים עם השלטון, הוא טוען שלטובי העיתונאים בחו"ל יש קשרים עם השלטון, אך מה שאינו מספר לנו מרגלית, זה שטובי העיתונאים בחו"ל לא מובילים את מסע הבחירות של החבר שלהם, הם לא דופקים בראש לציבור חזור ודפוק כי מדובר באיש ישר, חסר פניות, מוכשר, מתאים, כאשר על פניו ברור שהם אינם דוברים אמת, כאשר על פניו ברור שהם מוליכים את הציבור שולל. ובמדינתנו, כאן, באגן המזרחי של הים התיכון, מסכנים את הציבור סכנה ממשית. ולכן מרגיש אני חייב לחזור לחומר שאת רובו כתבתי לפני מספר חודשים על מסע הבחירות של אולמרט שהובל על-ידי הפופוליסטים דן מרגלית ואמנון דנקנר (וגם טומי לפיד ז"ל לא טמן ידו בצלחת), ואשר בלי לחשוב פעמיים סיכלו את מועמדותו של ביבי תוך שהם שורפים את מרכז הליכוד במדיה, ונותנים לאולמרט המושחת וחסר כישורי ההנהגה את השלטון על מגש של כסף, בטענה שהליכוד מושחת:

לאחר שנים של מפא"י ומרכז הליכוד
מצבנו בזבל, מצבנו אבוד
חייבים לנקות, לנקות ת'אורוות
ולכן אנו כאן, להבהיר ת'עובדות

שימו פתק קדימה, אולמרט הוא האיש
איש ישר, איש של טוהר, בלי מתת, בלי בקשיש
מנהיג גבה קומה, לא דבק בו שלילי
הוא אפילו זכאי במשפט הפלילי

הוא חכם, הוא ישר, אין לו רע ואח
הוא רק ייבחר ונסראללה יברח
הוא מצביא, הוא מנהיג, יש לו כוח בעם
שבוע שבועיים ושלום לקסאם

הוא נכס אדיר לכלכלת הלאום
על כל שקל יודע (תקראו בישראל היום),
שימו פתק קדימה, עלינו אפשר לסמוך
כי אחרינו המבול, אחרינו הברוֹך

וכאשר תתגלה האמת,
וכאשר יתגלה האסון,
לשונו של אמנון תהפוך לאילמת
ודני יפתח פנקסון

כי דני שלנו, דן מרגלית
נקי כמו אוויר, וזך כטלית
חלפו הימים, החאפלות, הבארים
הגיע התור של חשבון הדולרים.

בראיון עם דנה קרפל בהארץ, מספר דן מרגלית: "אני כותב בספר על פגישה שלי שהתקיימה כמה ימים לאחר הרכבת ממשלת אולמרט ב-2006, עם שר האוצר אז אברהם הירשזון, במסעדת בית סוקולוב בתל אביב. הירשזון אמר שזה על דעת אהוד כשביקש ממני לעזור להם לסלק את ירון זליכה, החשב הכללי, ממשרד האוצר. הייתי המום והגבתי בהנפת אצבע, ועניתי לו בחריפות שלעולם לא יעז לדבר אלי כך. אבל פניו לא זזו והוא שב מיד לחביבותו ואמר שהוא לא התכוון ושלא קרה כלום. בשבוע שעבר, כשהוא נכנס לכלא, הרגשתי כמה זה מגיע לו. חצוף כזה. רציתם לגרש את זליכה? על מה ולמה? כי הוא אמר את האמת בלא פחד? הרי גם הוא יכול היה לחיות חיי רווחה נהדרים...".

אז בואו נלמד לרגע קט על סולם ערכיו של העיתונאי הבכיר והחביב דן מרגלית, וזאת על-פי עדות בעל דין, אשר למאה עדים היא דומה.

קודם כל הוא מספר לנו שאחרי הבחירות פנה אליו שר האוצר עם בקשה, הוא סירב להיענות לה - והוא, דן, מקשר את הבקשה לכלא של שר האוצר. והרי הכלא של שר האוצר בא לו כי הוא גנב, ולא בגלל שהוא נפגש עם דן מרגלית במטרה להיפטר מאחד מעובדי משרדו. ואם מגיע לשר לשבת בכלא על ההצעה המגונה הזו, איך זה שמר אותה העיתונאי הבכיר בבטן? וזה קרה ב-2006, האם שומרים כאלה סיפורים בבטן עד למועד הוצאת ספר על-מנת להגביר את המכירות? האם יש לדן מרגלית עוד סיפורים על כל מיני אנשים שהוא מחזיק בבטן?

ולעניין המרכזי - דן מרגלית כעס מאוד על זה שהמושחתים רצו שיעזור להם להיפטר מזליכה, הסיכול הממוקד של זליכה לא התאים לדן מרגלית ולכן הוא לא שיתף פעולה, אך מה היה קורה אם היו פונים אליו על-מנת שיעזור לסיכולו של אדם שדן איננו מחבב, והרי דן מרגלית באמירה לעיל, לא פוסל כלל על הסף את עצם הפנייה אליו, אל העיתונאי, על-מנת שיתגייס למוסד לתפקידים מיוחדים, בתפקיד של מסכל צמרת. הוא לא שולל כלל את עצם הרעיון של שת"פ הרסני ואסוני בין עיתונאי צמרת ובין גורם שלטוני בכיר הפועל מטעם ראש הממשלה במטרה לסכל גורם שלטוני אחר!

דבריו אלה של דן מרגלית מוכיחים לנו שנית עד כמה אסונית הייתה מערכת היחסים בינו ובין אולמרט, עד כמה הייתה אסונית (ואולי עודה) מערכת היחסים בינו ובין גורמי השלטון שסבבו אותו, כי על מה יצא קצפו של דן באותה שיחה על-פי עדותו? על כך שפנו אליו במטרה שיעזור בסיכול? לא ולא, דן התעצבן על זה שראש הממשלה ושר האוצר פועלים על-פי סמכותם כחוק, ומנסים להיפטר מגורם באוצר בכיר. "רציתם לגרש את זליכה? על מה ולמה? כי הוא אמר את האמת בלא פחד?" - זה מה שמטריד את דן מרגלית.

זה סיפור קצר ותמציתי המעיד על העיקר, העיקר האומר שמותר שיהיו עיתונאים מטעם. אך עיתונאים מטעם, חייבים להתנהג בטעם, הם חייבים להודות שהם מטעם, וכאשר עובר חתול שחור בינם ובין הטועם, הדבר האחרון שבזכותם לעשות, הוא לתקוע לו סכין בגב. מחובתם לפנות את הזירה, יחד עם הגורם שמטעמו פעלו. ככל שהם סוברים שהמנהיג שמטעמו פעלו טעה, וטעות זו עלתה למדינה ולפרטיה ביוקר רב, עליהם לקחת אחריות, ולהסתלק מהזירה הציבורית, יחד עם אותו גורם שלטוני, לעולם, או עד חזרתו של אותו גורם, בבחירות דמוקרטיות, לשלטון.

כמה זה מגיע לו
שנה ועוד שנה
ככה זה מגיע לו
הלכה המדינה

ישבנו ביחד, דפקנו פגישה
והירשזון אומר לי ללא כל בושה
סכל את זליכה, גם אהוד יודע
הרמתי קולי כאילו אהוד שומע

אסכּל לוֹ את מִיכָה
אסכּל את אחיךָ
בִּשְבִילוֹ אסכּל אֶת אִימְךָ ואָבִיךָ
רק דִיר בָּלקוּם, אחִי, אַל תִגעוּ לִי בְּזליכָה.