ח"כ דליה איציק ו"הנוהלים"

כל מי שקרא את הכתבה של בן כספית (מעריב, 28.5.09), שהשתרעה על גבי ארבעה עמודים, הבחין עד כמה עיתונאי זה תומך, מפרגן, מחניף ונותן חסות לדליה איציק. לא מקרה הוא שבן כספית נמנע מלשאול את דליה איציק שאלות קשות, בפרשה של שיפוץ דירתה הפרטית על חשבון המדינה, "בנימוק" שהיא אמורה הייתה לארח אורחים של הכנסת.

בן כספית לא הסתיר את דעתו באומרו: "שופכים עליו (על אנשי הציבור - מ.ד.) דלי של מי ביוב באושים בפרהסיה. במקרה של דליה איציק זה בולט במיוחד. עוול גדול נעשה לה לדעתי".

הרושם שבן כספית רצה ליצור בקרב קוראי העיתון היה להפוך את דליה איציק לקורבן של עלילה, קורבן הזקוק לתמיכה ולאהבה של הציבור. סתם נטפלו לחברת הכנסת הפופולרית והמסורה, לדעתו של בן כספית.

דליה איציק אומרת על עצמה ועל מצב רוחה: אני הולכת צמוד לקירות... טראומה... אני בתוך סרט רע... נעשה לי עוול מטורף...

איזה עוול? איזה טראומה? היא קיבלה מהמדינה עשרות אלפי שקלים כדי לשלם הוצאות שיפוצים של דירתה הפרטית בנימוק שמגיע לה על סמך "הנוהלים".

לדליה איציק יש מושגים מוזרים. הנימוק עליו היא מצדיקה ומסתמכת בעניין הוא "הנוהלים".

הרבה פרשיות פסולות ומושחתות, שנחשפו במהלך השנים במוסדות ציבוריים מהסוג הזה, תמיד המעורבים בהן הסתמכו על "נוהלים".

רק לאחרונה התפטר הַסְפִּיקֶר - יושב-ראש הפרלמנט הבריטי ועוד כמה שרים וחברי פרלמנט בריטים, בגלל שקיבלו כספים ("הוצאות") עבור הוצאות לשימוש ביתי ואישי, שניתנו בניגוד ל"נוהלים". אותם נבחרי ציבור שנתפסו, הודו והתפטרו, ללא התחמקויות, ואילו דליה איציק החלה ב"מאבק" ובניסיונות להתחמק מהעניין בדיוק כפי שעושה זאת מזה זמן רב, פטרונה הפוליטי לשעבר, ראש הממשלה אולמרט שהתפטר לבסוף ועומד למשפט.

בן כספית נמנע לשאול את דליה איציק שאלות מתחייבות מפרשה זו כמו, מי היו האורחים בביתה, שמותיהם ותאריכי האירוח. מי היו האורחים החשובים של הכנסת (שמותיהם) אותם היא אירחה בבתי מלון ובכנסת. האם גם יושבי הראש של הכנסת שקדמו לה גם הם שיפצו את דירותיהם כדי להופכם לבתי אירוח של הכנסת. האם יושבי ראש פרלמנטים באירופה גם עבורם ישנו "נוהל" שמאשר להם לשפץ דירותיהם הפרטיות על חשבון המדינה. האם הטבה זו של כיסוי ההוצאות של הדירה הפרטית חייבות במס? או שיש לכך פטור ממס על-פי נוהלי מס הכנסה.

את החשבון האישי שלה נגד העיתונאים שפרסמו זאת היא מנסחת ותוקפת בסגנון גס. "שני כתבים שיושבים טבולים בשלולית האגו של עצמם ומשחררים את גזר הדין". "בדיוק באותו סגנון" נהג גם פטרונה, אהוד אולמרט, כאשר תקף את מבקר המדינה והתקשורת, שניהם, דליה ואהוד, תומכים בחופש של התקשורת בתנאי שהיא תומכת בהם.

בסיום דבריה בראיון האמור אומרת דליה איציק "הציבור לא מטומטם". זה נכון. הציבור לא מטומטם ולא קונה את ההסברים של "הנוהלים". אם עדיין שואפת דליה איציק להיות מועמדת לנשיאות המדינה, חייבת היא לדעתי, להודות בטעותה, להתנצל בחוסר שיקול דעת ולהחזיר הכסף שקיבלה.