שר האוצר הורה לאנשיו לגבש הצעת חוק חדשה שתגביל את זכות השביתה של ההסתדרות והעובדים במשק.
הגיעה העת שממשלת ישראל לא תיתן להסתדרות להוביל את התעשיה המקומית, את היבואנים והיצואנים להפסדי ענק בעקבות שביתותיה, בשעה שמדינות אחרות מצאו פתרון לבעיה המועילה גם לעובדים, גם לממשלה וגם לתעשיה, הנפגעים משביתות והנאלצים לממן במיסיהם את עובדי המגזר הציבורי.
מהשוואה בן-לאומית עולה, כי במדינות כמו ארה"ב, יפן, קנדה ובריטניה ישנם מנגנונים המגינים על הציבור מפני שביתות במונופולים ובשירות הציבורי. רק בישראל יש גן עדן לשובתים. החוק בישראל לקוי, ואין מערכת של איזונים ובלמים נאותה העשויה לבלום את הכח הבלתי מוגבל להשבית מדינה שלמה.
על-מנת להביא להרגעה במערכת יחסי העבודה, רצוי ללמוד מנסיונן של מדינות אחרות ומהטכניקות הרבות והמגוונות הנהוגות בהן למניעת שביתות ועיצומים:
ארצות הברית: בשנת 1947 נחקק חוק טאפט-הארטלי המטיל הגבלות על שביתות הנחשבות כמסכנות את בריאות וביטחון הציבור. על-פי חוק זה ניתן לדחות שביתה ב-80 יום על-ידי צו נשיאותי כדי לאפשר משא-ומתן נוסף בין העובדים למעסיק. מאז כניסת החוק לתוקף, פנו נשיאי ארה"ב 47 פעמים לבתי המשפט בבקשה להוציא צווי מניעה נגד שובתים, ונענו בחיוב 29 פעמים. כך בשנת 1978, הורה הנשיא ג'ימי קרטר לבלום שביתת כורים. גם הנשיא ג'ורג' בוש הפעיל חוק זה, כאשר הורה באוקטובר 2002 על הפסקה כפויה של שביתת עובדי נמלי החוף המערבי.
בארה"ב חל איסור על המגזר הציבורי והממשלתי לשבות, למעט 11 מדינות, וקיימת בוררות חובה בשירותים חיוניים מסוימים, ביניהם: הדואר, רשויות החינוך, עיריות, ושירותי כיבוי אש. במגזר הפרטי, החוק מאפשר למעסיק לפטר את השובת, ולהעסיק עובד אחר במקומו על מנת לשמור על פעילות העסק שלו.
בריטניה: צעד משמעותי בנושא הבוררות והפיוס בבריטניה ננקט בספטמבר 1974 כאשר הוקם גוף סטטוטורי עצמאי - "השירות לייעוץ, לפיוס ולבוררות" - ACAS. גוף זה פועל במניעה ופתרון של סכסוכים בשלושה תחומים עיקריים - גישור, תיווך מייעץ ובוררות מוסכמת. בגוף כ-800 עובדים המפוזרים בסניפים השונים ברחבי בריטניה, המוסד מספק מענה טלפוני המסייע לכ-760,000 פונים מידי שנה, ומארגן כ-500 סדנאות, סמינרים וימי עיון למאות חברות שונות. למוסד הצלחה רבה כמנגנון לפתרון סכסוכים, ובכך הינו מפחית את העומס על טריבונלים אחרים הפעילים בתחום יחסי העבודה.
קנדה: בקנדה ישנה התערבות תחיקתית כאשר סכסוכים שאינם נפתרים נחשבים כנוגדים את אינטרס הציבור. לגבי סוגים מסוימים של עובדי ציבור הנחשבים כמספקים שירותיים חיוניים (כגון: משטרה, כבאים, מורי בית ספר, עובדי מסילת הברזל) ישנן הגבלות על זכותם לשבות בתחיקה הכללית, ואף בהתערבות אד-הוק על-ידי המחוקקים.
משנת 1957, נהוגה שיטת "בוררות חובה מוסכמת", לפיה החוק מחייב שכל הסכם קיבוצי יכלול סעיפים בדבר פנייה לבוררות מבלי לנקוט בשביתה. מנגנון הבוררות בקנדה הינו מפותח, בקוויבאק, לדוגמא, יישוב מחלוקות הנוגעות להסכמים קיבוציים נעשה אך ורק באמצעות בוררות.
יפן: החוק היפני מכיר בזכות השביתה, אך הממשלה רשאית לקבוע כי שביתה מסכנת את המשק הלאומי ואת טובת הציבור. הפרלמנט יכול לאשר הפסקת שביתה ל-50 יום - הפניית העובדים ל"וועדה המרכזית ליחסי עבודה" - המפעילה מנגנוני פיוס, תיווך, בוררות וקביעת עובדות.
ביפן ישנו איסור חזק ורחב על סכסוכים בסקטור הציבורי. איסור זה חל על כל פעילות הפוגעת במהלך התקין של פעילות הסקטור הציבורי, כגון: אוטובוסים, מסילות ברזל, חשמל, גז, מים, דואר, דפוס, רשויות מקומיות.
בלגיה: בבלגיה, ישנם נהלים של הפעלת ועדות משותפות לנציגי מעסיקים ועובדים, שתפקידן להחליט אלו שירותים יסופקו גם בעת שביתה. במקרה של אי הסכמה בין הצדדים - הממשלה מגדירה מהם צרכים חיוניים ומומכת להוציא צווי ריתוק לצורך הפעלת השירותים.
איטליה: חוק משנת 1990 קובע כי במקומות עבודה המעניקים שירותים חיוניים, המעביד והעובד חייבים להתקשר בהסכם קיבוצי שיבטיח מתן שירותים חיוניים גם בעת שביתה. השירותים החיוניים שמסופקים בזמן שביתה - מהווים לפחות 50% מהשירותים המסופקים באופן רגיל, ויכללו לפחות 1/3 מכח העובדים הרגיל.
ספרד: חוק משנת 1977 קובע כי נתונה למעביד אפשרות לקבוע רמת שירותים חיוניים מינימליים, והעובדים אינם רשאים לערער על החלטה זו. שובתים המפרים הוראה למתן שירותים מינימליים מוחלפים באחרים. בנסיבות קיצוניות, ניתן להוציא "צו גיוס" לעובדים, החלפתם בידי שוטרים, חיילים או הוצאת צווים לסיום השביתה.
בגין הפרת הוראות אלו ניתן לתבוע העובדים בגין נזקים שנגרמו עקב הפרה של החובה להעמיד שירותים מינימליים, ואף ניתן לפטרם.
למעשה, הפתרונות המופעלים בארצות אלה מאפשרים לריבון להתערב במצבים מיוחדים, תוך שמירת איזון בין זכות היסוד של העובדים לשבות לבין הצורך באספקה סדירה של חשמל, מים, שירותי בריאות, ושירותים נוספים העונים על ההגדרה "חיוניים".
מן הראוי היה כי ישראל תאמץ חקיקה שתסדיר את יחסי העבודה במגזר הציבורי. חקיקת חוק מתאים תוכל למנוע את נזקי הענק הפוגעים במשק ובציבור, ומועילים פוליטית רק לראשי השובתים, שאולי אינם מעוניינים ביישוב אמיתי של סכסוכי העבודה במשק, אלא בחיזוק מעמדם הפוליטי ובתפישת כותרות בתקשורת. החוק יביא תועלת לעובדים ולמעבידים כאחד, ויחסוך למשק הפסדים של מאות מיליוני שקלים לכל יום שביתה.
________________
הכותבת היא כלכלנית עמיתת קורת, משמשת כיועצת כלכלית לחברי כנסת.
