"המחרשה והחרב הם שני יסודות הקיום של כל אומה;
במקום שבו ננעצה המחרשה הראשונה לוטשה לראשונה גם החרב;
במקום שבו לא הייתה הגנה על המחרשה - הופקר יבולה לחמסני המדבר" [מקס נורדאו]
תדמית החקלאים
אנשי ההתיישבות לפני קום המדינה ועד היום הם אנשי "המחרשה והחרב", גם בקביעת גבולות המדינה על-ידי עיבוד אדמותיה וגם בהתגייסות לשירות הביטחון בכל הדורות. בשנים האחרונות יצרו לחקלאים תדמית שלילית של גזלני אדמות המדינה, בזבזני מים, נצלני עובדים זרים ומתעללים בבעלי חיים.
במאה העשרים ואחת, התקשורת יוצרת את התדמית במקום להציג את הישגי החקלאות בארץ, היוצרת ריאות ירוקות, שומרת על קרקעות המדינה, מנצלת מים מושבים, יוצרת מזון טרי וזול כל השנה, מייצרת ידע חקלאי מהמתקדמים בעולם, וכמובן ספקית מקומות עבודה בפריפריה.
ידוע לנו שיש בצורת, קרה, חמסין, ומשברים כלכליים שמחייבים את המדינה לעיתים לסיוע נקודתי (בעולם, התמיכה בחקלאות גבוהה יותר). אסור לנו, החקלאים, להציג את עצמנו כמסכנים, כי למסכנים אף אחד לא מוכן לעזור!
מקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת מושפעים מהתדמית שיצרו לנו, אין החלטה כלכלית במדינה שאינה עוברת בממשלה ובכנסת - פועלים זרים, מים, מע"מ, סיוע במקרה נזקי קרה ובצורת תקציב משרד החקלאות ועוד. הלובי החקלאי נחלש ולכן, חייבים לשפר את התדמית שלנו באמצעי התקשורת כדי לשמור על מעמדנו.
כאשר ראש ממשלה או נשיא מסיירים בעולם, תמיד מעלים על נס את החקלאות הישראלית המתקדמת ותרומתה לאנושות כולה כמוקד גאווה לאומית (על "עסקי הנשק" מדברים בחדרי חדרים - "המחרשה והחרב" - זוכרים). אבל כאשר הם חוזרים ארצה, אנחנו לא בדיוק בעדיפות הראשונה שלהם. יש לנו במה להתגאות וחובתנו להציג זאת לכולם.
התאחדות חקלאי ישראל, ארגוני המגדלים והמועצה הצמחית מתארגנים לפעילות תקשורתית וציבורית כדי לקרב את הציבור לחקלאות.
שיווק לשוק מקומי (איכות, כמות, מחיר)
לשוק המקומי משווקים כ-180 אלף אלף טון פרי, והוא מהוה ברוב הזנים מרכיב חשוב בהכנסות המגדלים.
כאשר בתחילת העונה מציפים את השוק בפרי לא בשל ובאיכות נמוכה, המחירים צונחים, השוק "נתקע", וזה משפיע על הביקוש והמחירים בהמשך העונה.
ב-10.9.09 התקיימה פגישה של משווקי ההדרים בשוק המקומי וסוכם על פעילות בשני מישורים:
א. קביעת קריטריונים מחייבים לאיכות פרי (מיץ, חומצה, סוכר)
במידה שחוק הסטנדרטים של משרד החקלאות יתעכב, הוועדה הענפית במועצה תקבע כללים מיוחדים על-פי חוק מועצת הצמחים.
ב. ריכוז נתונים בדוח שיווק שבועי בארץ ונתוני שיווק בפועל מהמשווקים
הכוונה להעביר לכל המשווקים ריכוז נתונים מדיווחים שלהם על הצפוי לשיווק כל שבוע, כדי שיוכלו לתכנן את הקטיף על-מנת למנוע עודפים וירידת מחירים, וכן ליצור "בנק ידע" לגבי צריכת השווקים בכל שבוע, לתכנון שיווקי גם בשנים הבאות, מאחר שכמות הפרי הנמצא בארץ ידועה, נתוני היקף הפרדסים על-פי זנים ויבול נורמטיבי נמצאים במועצה. על-פי המידע של הצריכה בפועל, כל שבוע, במקרה של עודפים צפויים נוכל לייצא או להעביר לתעשיה את העודפים וכך לשפר את התמורה לחקלאים (למועצת הצמחים יש פטור "מחוק ההגבלים העסקיים").
אני מקווה, שלמרות התחרות בין המשווקים, נוכל ליצור מערכת מידע שתאפשר לשפר את הרווחיות של החקלאים והמשווקים.
ג. אז איך תהיה השנה החדשה?
(מוקדש לידידי טלי ראובני וחברים ממושב רמות) שאלה - מה זה "פסימי"? תשובה - "אופטימי" עם ניסיון! החקלאים הם תמיד "אופטימיים ללא תקנה" ולכן, נצפה לשנה טובה יותר משנה שעברה.
תשומות הייצור ירדו השנה, ההובלה הימית הוזלה והיורו התחזק. עונת השיווק התחילה עם הצפת השוק בפומלו סיני זול, שמקשה על מכירת פומלו צ'נדלר ופומלית באירופה, שער הדולר נמוך ויקטין את הפדיון בשוק הרוסי. השוק באירופה, עם סיום עונת הפרי של דרום אפריקה, מחכה לנו ולכן - נקווה שמחירי הסנרייז ושאר הזנים יהיו טובים.
לגבי המשך העונה (על-פי בקשה של טלי ראובני) - אני אופטימי!