יותר ויותר חוקרים צריכים לעסוק בבלוגוספירה,
טוען נייצ'ר. האם עיסוק בבלוג הוא חלק מהמדע, מעיתונאות או מהדיסקורס הציבורי? למעשה הוא יכול להיות כולם יחד - ערפול שלפעמים מותיר את המדענים עם תחושה של אי ודאות אודות הכללים של המשחק.
דמינו, למשל, מקרה שבו הבלוג של נייצ'ר, שקרוי
The Great Beyond, מפרסם תוצאות מדעיות חדשות שמוצגות בכנס. ערך הבלוג הזה מעורר ויכוח שלם ברשת.
כאשר אנשים מסוימים שעוסקים בתחום מפרשים את התוצאות בדרכם שלהם, ואחרים עדיין מכחישים את התוצאות. נניח שהעבודה מתוארת במאמר שכבר התקבל לפרסום, אבל עדיין לא התפרסם בכתב העת נייצ'ר. המחברים של המאמר נכנסים לתגרה, אבל חשים מעט עקבה מלהיכנס יותר מידי לעסק. מדוע? בגלל האמברגו ש-נייצ'ר מטילה עליהם, כמו גם כתבי עת רבים אחרים בעת שהם מסרו את המאמר לפרסום: לא לדון בעבודה בטרם היא פורסמה.
כתב העת שומר בסודי סודות את המאמר המדעי שנמסר לפרסום אצלו, כך שרק העורכים שישירות אחראים למאמר הנדון יודעים אודותיו ועל תוכנו. רק משהמאמר התקבל לפרסום ועבר שיפוט, צוות נוסף יודע עליו ובלבד שלא ידליף אודותיו ועל מחבריו. באותה מידה כתב העת אוסר על המחברים לעסוק בפעילות שתקדם את עבודתם בתקשורת ובציבור בטרם פרסום המאמר. המדען יכול להציג את עבודתו בכנסים ובמפגשים בטרם המאמר פורסם. זה לא נחשב שבירת האמברגו של נייצ'ר. כל עוד החוקר לא מקדם בתקשורת את עבודתו הוא עומד בחוזה האמברגו.
נשאלת כאן השאלה: מדוע נייצ'ר פרסם
בבלוג שלו את עבודתם של החוקרים לפני שהיא בכלל התפרסמה בכתב העת נייצ'ר? או אז נייצ'ר עצמו הכניס את החוקרים שהגיבו לקוראים שלהם לתסבוכת איומה. אומנם הבלוגוספירה שונה מהתקשורת המקצועית במובנים רבים. אולם אותם השיקולים בדיוק תקפים לבלוגוספירה כאשר מפיצים שם תוצאות מדעיות חדשות.
למחברים של מאמרים, שמצויים עדיין בדפוס וטרם פורסמו, יש את הזכות המלאה לתקן ולהעיר כאשר הם מוצגים בצורה לא נכונה בבלוגוספירה, ולהעיר לתוצאות שיוצגו במאמרם. אולם הם צריכים לחכות לויכוח המלא הזה רק כאשר המאמר שלהם יופיע בדפוס.
מסיבה זו, תרחיש זה מדגיש את הצורך להבהרה מקיפה של המהלכים של פרסום מאמרים, וגם את הצורך לנסח את האופן שבו האמברגו תקף
לגבי בלוגים. ואולי יותר מכל הוא מדגיש את החשיבות הפוטנציאלית העצומה של המדענים הרבים שגולשים וקוראים בלוגים.
