|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרקליט המדינה הפיץ מכתב לכל עובדי הפרקליטות נגד השר הממונה ● הרושם המתקבל מקריאת המכתב אינו של קריאה לתיקון אלא מאבק על שררה ● המכתב הארוך חוזר שוב ושוב על הקביעה כי הפיצול רע, והמצב הקיים טוב, אבל אין בו ניתוח משכנע ● טיעוניו פשטניים ואינם משכנעים, סגנונו מתיש את הקורא בלהג אין קץ
|
|
חול, חול (של מילים) ואין (שורה תחתונה) לאכול [פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| לעמתה, התפטר דוד לוי מתפקיד שר החוץ כאשר החליט אהוד ברק לנסע ל'קמפ דוד' בארה"ב להציע לערפאת את הר הבית. אך התקשרת המהללת את הגב' לבני הכפישה את שמו של דוד לוי, במיוחד כאשר כעבור שנים עמד מול החלטת ראש סיעתו להחריב את גוש קטיף. | |
|
|
|
|
האזרח המבקש לדעת אם טובה ההצעה לחלק את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בין שני פקידים, או רעה היא, לא ימצא תשובה במכתב ששלח פרקליט המדינה אל שר המשפטים. המכתב מתנגד לפיצול משרת היועץ המשפטי, אך למרות עשרים העמודים חסרים בו טעונים משכנעים, וקביעותיו הנחרצות כי הפיצול מזיק, מובאות בלא נימוק ובלא הוכחה.
שר המשפטים השוה את מכתבו של פרקליט המדינה לאלוף בצה"ל הממרה את פי שר הביטחון. לו היה אלוף מצביע על הכשלים והטעויות, ומציע לעמיר פרץ או לאהוד ברק דרך אחרת לנהול מלחמת לבנון השניה או מבצע 'עופרת יצוקה', תוך הכרה כי ההחלטה היא בידי שר הביטחון, היה האלוף ראוי לכל שבח. יש לשבח גם כתיבת מכתב מחאה ודרישה לתקון.
מי שהייתה שרת החוץ, צפורה לבני, התלוננה בפני ועדת וינוגרד כי ראש הממשלה לא הקשיב לה בזמן ישיבת ממשלה, וכאשר משאלה מדוע לא שלחה לו מכתב ענתה כי לא עלה הרעיון בדעתה. לעמתה, התפטר דוד לוי מתפקיד שר החוץ כאשר החליט אהוד ברק לנסע ל'קמפ דוד' בארה"ב להציע לערפאת את הר הבית. אך התקשרת המהללת את הגב' לבני הכפישה את שמו של דוד לוי, במיוחד כאשר כעבור שנים עמד מול החלטת ראש סיעתו להחריב את גוש קטיף. נאומו המבריק בכנסת היה נתוח מעמיק של האיוולת של אותו מעשה הרסני ונוסח בסגנון בהיר ועברית יפה והושמע במבטא מדויק ונעים, אך התקשרת הדביקה לו כנוי של מתלונן סדרתי. המעלים כיום על נס את זכותו של פרקליט המדינה למחות נגד כונות השר הממונה עליו, לא הכירו בזכותם של המתנגדים להריסת גוש קטיף למחות נגד כונות ראש הממשלה של אז.
פרקליט המדינה הפיץ מכתב לכל עובדי הפרקליטות נגד השר הממונה על המשרד. הרושם המתקבל מקריאת המכתב אינו של קריאה לתקון אלא של מאבק על שררה. המכתב כתוב בצורה של נזיפה - לא מנומסת - בפקיד שלא מילא את חובתו, שלא התיעץ לפני שהוציא מסמך מתחת ידיו. אין בו שריד של הכרה כי לשר המשפטים במדינה דמוקרטית סמכות ליזום שנויים ולהחליט על מדיניות. התלונה של מכתב פרקליט המדינה היא מדוע לא שמע השר לדברי הפרקליט ולדברי היועץ המשפט הנוכחי, ומדוע לא התיעץ עם יועצים קודמים המתנגדים לפצול. תלונה זאת מוזרה - מי שאינו מרוצה ממלוי התפקיד של נושאים במשרה כלשהי, ישוחח עמם, אבל לא יצוום להחליפם באחרים ולתקן את פעולת משרדם.
|
|
לפרקליט המדינה סמכות וחובה לחוות דעה בעניינים משפטיים ללא התערבות של הממשלה. אבל המכתב אינו מתיחס לחוות דעות או החלטה משפטית. פרקליט המדינה מנסה לדון בשאלה מה הדרך הטובה ביותר לנהל את המשרד - שאלה מנהלית ולא משפטית. בדיון הזה הוא אינו מוכיח בקיאות – מנהל עסקים אינו תחום התמחותו. ההוכחה שהוא מביא להראות כי אין לשנות את תפקידי היועץ המשפטי היא האמרה – שהוא מביא באנגלית עממית מדוברת - 'אל תתקן את מה שאינו שבור'. הוא משבח את עבודת הפרקליטות בראשותו, ואין הוא ער לדעות בצבור על הכשלים בעבודת הפרקליטות. ואם הציבור אינו שבע רצון, מציע פרקליט המדינה פתרון – יותר כסף ממשלם המסים – על השר לבקש הגדלת התקציב של הפרקליטות.
באורח משונה פותח המכתב בספור על מה שהוא קורא 'הטיוטא' של המכתב, מדוע חיכה ולא שלח אותה קודם, אך כאשר ראה איך התנהג השר, לא יכול היה לחכות עוד, ועתה הוא שולח בנוסף למכתב את 'הטיוטא' (המכתב נערך ברשול – אין שני מכתבים מוצגים).
פרקליט המגיש מכתב או תביעה לבית המשפט אינו מצפה מן השופטים לדון בנסוחים קודמים שלא הוגשו, והספור הזה נשמע – בודאי בטעות – כאלו בא לרמז, עד עתה התאפקנו, אבל עכשיו אנו מפיצים את המכתב לכל עובדי המשרד, כסימן למה שנעשה אם לא ישנה השר את דעתו.
אחת ההנמקות הבודדות במכתב להוכיח כי אין צרך בפצול, מופיעה בעמ' 9 - 'בעולם המדינות האנגלו סכסיות לא רק שאין פצול בתפקידי היועץ המשפטי לתובע הכללי, אלא ששם לאותו נושא משרה, יש גם תפקיד שלישי נוסף והוא התפקיד המיניסטרילי פוליטי של שר המשפטים'. המכתב טועה ומטעה.
היועץ המשפטי לממשלה בישראל משתתף בישיבות הממשלה בלא להיות אחראי לבוחר על החלטותיה ומעשיה של הממשלה. באנגליה ה'פרלקיט הכללי' = היועץ המשפטי לממשלה הוא חבר הפרלמנט ושר בממשלה ולעומתו, 'ראש שרות התביעה של הכתר' הוא פקיד ממשלתי המתמנה למספר קצוב של שנים. ראש הממשלה ממנה את היועץ המשפטי כמו שהוא ממנה את כל השרים בזמן הרכבת הממשלה, והוא רשאי לפטר אותו בכל יום כמו שהוא רשאי לעשות לכל שר. התתלף ראש הממשלה, הוא בוחר לו יועץ משפטי כלבבו מבין חברי מפלגתו, וכנגדו, ראש שרות התביעה נשאר בתפקידו עד סיום תקופת מנויו. המכתב גם אינו מזכיר כי באנגליה יש שר נוסף – בעל התואר 'לורד צ'נסלור' – האחראי על מנוי השופטים ועל פעולת בתי המשפט.
|
|
המכתב קובע בצדק כי תפקיד היועץ המשפטי ליעץ לשרים בעניני משרדיהם ולא בעניניהם האישים – אם עברו על החק בזמן מלוי תפקידם. כאן היה מקום להשואה עם מקרים שקרו במדינות שהזכיר. בארה"ב הובא הנשיא ניקסון לחקירה בפני הסנאט על מעשיו בפרשת וטרגיט ואולץ להתפטר, והנשיא קלינטון הופיע לפני הסנט אך נשאר בתפקידו. כיצד פעל במקרים אלה התובע הכללי – אשר בארצות הברית הוא חבר הקבינט של הנשיא ואינו חבר ברשות המחוקקת ( ה'קונגרס' על שני בתיו)? אפשר היה גם לחקור את המצב בארופה – אומנם דרך המשפט הארופי שונה מן המשפט האנגלי שירשנו – כאשר בימים אלה מתקימות חקירות פליליות נגד ראש ממשלה במדינה אחת ונגד נשיא ונשיא לשעבר במדינה אחרת. אך המכתב הארוך חוזר שוב ושוב בנסוחים שונים על הקביעה כי הפצול רע, והמצב הקים טוב, ואין בו ניתוח של דרך הפעולה של היועצים המשפטיים במדינות שונות.
המכתב מפתיע ברדידות טעוניו. בעמ' 5 של המכתב מופיעה הטענה הפשטנית 'כידוע, בדרך כלל, כל פיצול טומן בחובו חולשה'. ההדגשה במקור ואינה מוסיפה דבר לחזק את הטענה. לו קבלנו טענה זאת היינו אומרים כי יש לאחד את תפקיד היועץ המשפטי ותפקיד הפרקליט הראשי, ואף לבטל את הפצול בין משרדי הממשלה השונים. ריבוי המלים 'כידוע, בדרך כלל, כל', אינה משכנעת בנכונות האמרה. הכותב גם לא החליט אם להגיד בדרך כלל, כלומר לרוב, או כל, כלומר ללא יוצא מן הכלל.
כל אחד מעשרים עמודי המכתב מודפס על ניר אשר בראשו מתנוסס סמל המדינה וחוזרת עליו הכתובת 'פרקליט המדינה' ובתחתיתו מובאת כתובת המשרד. ובאופן מוזר הפניה בראש המכתב איננה 'לכב' שר המשפטים הפרופסור יעקב נאמן, שלום', אלא 'לשר י' נאמן שלום' ללא ציון תפקידו ותארו. (מעל לשון הפניה הזאת מועתקת הכתובת של המעטפה 'לכבוד פרופ' נאמן שר המשפטים, כאן' –אשר אין צרך בה ובמלה 'כאן' במקרה זה).
מכתב זה מסייע להבין מדוע לפעמים משתרעות החלטות שופטים על מאות עמודים. עורכי דין נדרשים לדיק בדבריהם ולחדד את טעוניהם בהופעה בפני בית המשפט, אך מכתב זה אומר כל דבר לפחות פעמים, והמשפטים בו מועמסים במלים ללא צורך שאינן מוסיפות למשמעות. תארים תמיד הם כפולים –'חומת מגן חיונית' 'קולוסאלי הרה משמעות'. אין סדר בהצגת הפסקות. רק בעמ' 5 אנו מתוודעים לראשונה לנושא המכתב 'אני מוצא לנכון לשטח בפניך מקצת מחשבותי העקריות בנושא'. רק מקצת ורק העיקריות, אבל הקורא המבקש לדעת מה הן לא ימצאן. המחשבות דומות לאופק המתרחק, כי בעמ' 6 עדין לא הגענו אליהן ואנו מופנים הלאה 'גם אם בכתיבתם חסר בעיני דיון בהבט המשמעותי ביותר של הפצול שבו אתמקד בהמשך'. המוקד הזה מטושטש כי 'ההמשך' מופיע רק בעמ' 12 ובו מגיע המכתב - אולי - אל המוקד והעיקר המובטחים 'ועתה אולי אדגיש את העיקר'. אם כן, היה ראוי לו להתחיל את המכתב באותו עמוד. אבל המכתב הציג את עמ' 1 כחשוב ביותר , 'ראשית לכל אציין', אם כי כבר הדגיש הכותב כמה שורות לפני כן באותו עמוד 'אקדים ואומר' . באורח מוזר שזורים במכתב בטויים ומטבעות לשון רבים, אך המכתב אינו מדיק בהם, כאלו לא הובנה משמעותם. (לדוגמה עמ' 10 'נמוק זה, הגם שבמבט ראשון מפתה הוא – הלכה למעשה, אינו בעל משקל מהותי, לדעתי'). המכתב עשיר בדמויים שונים, ושוב אינו מדיק בהם. בעמ' 15 מובאת טענה נגד צורות נהול משרדי 'הבנויות בצורה של "טרפז" דו קודקודי, במקום "משולש ("פירמידה)', ההדגשות במקור, ובו הבלבול בין המשלש המישורי והפירמידה הגוף התלת ממדי, וגם הטעות בספירת ארבעת קדקדי הטרפז.
|
|
| תאריך:
|
17/11/2009
|
|
|
עודכן:
|
18/11/2009
|
|
ד"ר אברהם שלום
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
הרשלה
|
18/11/09 09:30
|
|
לאחר הצגת תיאוריות הקונספירציות הקודמות, בין משרדי הבריאות והאוצר, בין משרדי התשתיות והאוצר וגם משרד הפנים לא קופח, נראה כי עדיין היד נטויה.
|
|
|
|
|
אני לא מתרגש במיוחד מחוק המאגר הביומטרי למרות התנגדותי לו. אומנם בקרב חוגים מסוימים, שלא נקפו מעולם אצבע להגנת הזכות לפרטיות, קיימת אופנה להצהיר על התנגדות לחוק "האח הגדול" ואפילו נשמעות הצהרות חגיגיות שהם לא ישתפו פעולה ולא ימסרו לעולם טביעת אצבע וכל מידע נוסף. הדיון בהצעת החוק מספק לכל מני דמויות מהאקדמיה וסביבתה ההזדמנות להוכיח שהם בכל זאת מוכנים להילחם על משהו ואפילו לשלם בשל כך מחיר סמלי.
|
|
|
|
|
לפני כשלוש שנים, משה פייגלין ואני ערכנו סבב הרצאות בכמה מסניפי הליכוד, נושא ההרצאה שלי היה "מדוע הליכוד לא שולט". בהרצאה זו ניתחתי את מוקדי הכוח האמיתיים במדינת ישראל המוחזקים בידי השמאל הקיצוני, והסברתי כיצד ניתן וצריך להתמודד עם מוקדי כוח אלו כדי לבסס את שלטון הליכוד.
|
|
|
|
|
ואם באמת לא יישארו עוד מים במדינה, ונתעורר יום אחד למציאות שחונה ששום היטל או מס לא יוכלו אפילו ללחלח אותה קצת, מה נאמר? שממשלות ישראל לדורותיהן לא הכירו באמת הבלתי-נמנעת, התעלמו מן המתמטיקה הבסיסית וסרבו לחשב כמה תושבים צורכים כמה ליטרים של מים, וכמה ליטרים כאלה יש בכנרת ובתהומות ובאקוויפרים, וכמה ימי גשם יש בשנה שאין גשומה ממנה, וכמה מילימטרים מרעיפים עלינו ענני השמים בחורף המבורך מכל חורפים, ונאמר כי סרבו, ונצעק כי התרשלו, ונאשים כי איחרו להתפיל, וכי תופפו במקלות סרק על תופי אזהרות שווא, והטילו היטלים שלא עמדו במבחן רחשי הציבור ולא היה להם על כן כל סיכוי, ואיימו במיסים שלא היו אלא כסות לחידלון שהיכה את הארץ בירקון ואז מה? אז יהיו מים שאין? לא יהיו.
|
|
|
|
|
עצרת הזיכרון האחרונה בכיכר רבין במלאת 14 שנים להירצחו, הייתה מרשימה, ממלכתית, חרף הכרזות, שהזכירו את הרקע לרצח. זאת הפעם הראשונה שנציג הממשלה, מראשי הליכוד, שר החינוך גדעון סער, נאם בעצרת, נאום יפה, ממלכתי מאוד, כיאה לשר חינוך. אולם, כמי שהיה באותה כיכר לפני 14 שנה, יצאתי בתחושה לא של "כבר ראינו זאת", אלא שברבות השנים, דווקא הממלכתיות הופכת את האירוע לריטואל שהוא חלופה להפקת לקחים.
|
|
|
|
|
