|
|
עדיין משמרים את הערבית [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
האם הצהרת אירופה תפסה אותנו לא מוכנים? מי שלא ראה את התהוות "ארה"ב" החדשה בעצם בחירה של נשיא ליבשת אירופה, שינהיג את השוק האירופאי, לא מבין שהם יבחרו כל דרך למצב את עצמם כמעצמה שוות כוח והשפעה לרוסיה, ארה"ב וסין, והסיכסוך באזורנו (שיש לאירופאים חלק גדול בהיווצרותו) הוא אחד המקומות שבהם הם מנסים להשיג נקודות, לא מאהבת הפלשתינים ולא משנאת היהודים.
בין אם התעקשות על הכל או כלום, מבלי לעשות דבר כדי לממש את זה (אי-החזרת הפליטים ב-48 ו-67, העברת האחריות על הר הבית לווקף וטעויות רבות נוספות) ובין אם מאמצים בלתי נלאים לפגוע במדינת ישראל, על-ידי ישראלים (יהודים) אקדמאים, שבנו קריירות על שנאת ישראל, ומיטיבים לפגוע במקומות שכואב בעיקר, ובין אם על-ידי ארגוני שמאל (שחלקם ממומנים על-ידי אותה קהילה אירופאית שתצא בהצהרת בלפור - עבור הפלשתינים). אפשר להאשים את השוודים, או כל מדינה אירופאית אחרת שתתמוך בהצהרה, אבל בסופו של דבר זאת הייתה ותישאר האשמה שלנו.
אני כותב באתר זה כבר זמן מה, וגם מתכתב עם משרדי ממשלה וחברי כנסת, מבקש מהם ללמוד מהצד השני, מה צריך לעשות על-מנת לחזק את עמדתנו ולמנוע פגיעה בלגיטימיות שלנו, אבל כנראה שאנחנו צריכים "לחטוף על הראש" מדי פעם כדי ללמוד.
אחד מהסממנים החשובים ביותר לעצמאותה של מדינה, ביחד עם דגל ומטבע, הינו השפה. במדינת ישראל, באופן הזוי, השפה הערבית היא כמעט או שוות ערך כשפה רשמית לשפה העברית. האם זה מתיישר עם הצהרותינו על רצוננו בהכרה במדינת ישראל במדינת היהודים? נהפוכו, זה משרת את הצד השני בצורה הטובה ביותר ויעיל כנגד כל מסע הסברה שלנו. מן העבר השני של גדר ההפרדה, הפלשתינים מחליפים שלטי כבישים, הכתובים בעברית, בערבית ובאנגלית, בשלטים הכתובים רק בערבית ובאנגלית. מן הצד שלנו מתעסקים עדיין בהגייה עברית לשלטים שייכתבו בערבית וכיצד לשמר את הערבית אך לשדרג את העברית. כרגיל מתעסקים בטפל ולא בעיקר.
יכול להיות שחלקכם יראה בכך קטנוניות ושישנן צרות גדולות מכך, אבל על זה בדיוק בונים הפלשתינים, כמו-גם חבריהם האירופאים. הם מעדיפים שנתעסק בבעיות גדולות, קיומיות, שנשקיע משאבים, זמן וכוחות נפש בבעיות שהן ברומו של עולם. אבל מדינת ישראל, כמו מדינות שהוקמו באותה תקופה, קטנות כמונו, הוקמה בגלל מאבקם ופעילותם של אנשים רבים לאורך שנים רבות, שכל אחד תורם את תרומתו, לעיתים קטנה ולכאורה חסרת חשיבות, אבל בסופו של דבר בהסתכלות על ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל, בנו את הפאזל המורכב הזה שנקרא מדינת ישראל.
אז אולי, ההצהרה, והיא רק הצהרה, האירופאית תוציא אותנו משלוותינו ונתחיל לפעול ברצינות להגדרת מדינת ישראל כמדינת היהודים, כיוון שמאמצי ההסברה, המאמצים הדיפלומטים ומסעי השכנוע לא יפרצו את מחסומי לבם, ואולי הפגיעה בריבונותה של ישראל בירושלים, שבאופן מוזר משרתת אותנו ותוציא מאיתנו את רק טוב, תביא אותנו לידי אחדות שאיתה אנחנו בלתי מנוצחים.
רגע היסטורי: זאת הייתה החלטה של האו"ם שקבעה שבמידה והערבים לא יכירו בהחלטת האו"ם על בינאומה של ירושלים עד 10 שנים לאחר החלטת החלוקה כי אז תפוג ההחלטה. היום, עם הצהרתם, הם קוברים שוב את הצהרת החלוקה בצורה חד-צדדית חסרת הגינות לא בתום הלב.
למרות זאת עלינו מוטלת האחריות על חיינו! ואני קורא לאחיי המתיישבים היהודים ביהודה ושומרון להוות את הכוח המניע לשינוי, כי זכויותיהם גדולות וכך גם האחריות לגורלה של מדינת היהודים. כמו שהפלשתינים מחשיבים את כוחם של המתיישבים היהודים ויראים מהם, לעיתים יותר מכוחות הביטחון, כך חוששים שונאינו בעולם הרחב מאחדות כוחות של הזרמים השונים במדינת ישראל, וכל מאמציהם, שמוכתרים בהצלחה מדי יום, הם לייצור פילוג. הגיע הזמן לאחדות, וגישה אחרת שתעשה שימוש ביכולתכם ותשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית.
