השקר הטוב ביותר שקרה לנו לאחרונה

נציגי אומות העולם התקבצו לעיר קרירה באמצע החורף, לדיון בהתחממות כדור הארץ, שבמרכזו התאוריה הבלתי מעורערת, המאוששת על-ידי זכייה בפרס נובל, שכדור הארץ מתחמם, ושהאשם בכך הוא האדם. תאוריית התחממות, כתופעה הקשורה בפעילות האדם, נחשבת מוצקה לפחות כמו תורת היחסות של איינשטיין וכמו תורת הכבידה של ניוטון. לכבוד האירוע התמרקה העיר קופנהגן והפכה למעין פיונג-יאנג של דת הירוקים, שאליהם נספחו כל ה"איזמים" למיניהם, מן הפמיניזם ועד האנטי-גלובליזם.

הגרעין המרכזי והעיקרי של התאוריה הוא העובדה הידועה, שריכוז פחמן דו-חמצני CO2)) באוויר משפיע ישירות על שינויי הטמפרטורה, וההנחה היא כי שריפת דלקים ביולוגיים, המורכבים משרשרות ומטבעות פחמימניות, משחררת לאוויר כמויות ענק של פחמן דו-חמצני ומים. עיקר האשם בשחרור הפחמן הדו-חמצני מופנה לנפט, המניע 99 אחוז מן התחבורה הממונעת בעולם, ושתוצר שריפתו הוא פחמן דו-חמצני.

בסרטו המפורסם של אל גור, "אמת לא נוחה", מדגים סגן נשיא ארה"ב לשעבר את הקשר ההדוק בין רמות פחמן דו-חמצני באוויר ובין טמפרטורת הסביבה, בין תקופות הקרח והתקופות החמימות שביניהן, שנמדדו בדגימות קרח פרה-היסטורי מאנטרקטיקה עד 650 אלף שנה לאחור. אלא שהתיעוד מראה באופן ברור, כי רמת הפחמן הדו-חמצני באוויר עולה כ-800 שנה בממוצע לאחר שמסתיימת תקופת קרח, ויורדת עד 3,000 שנה לאחר שמסתיימת תקופת התחממות וכדור הארץ נכנס לתקופת קרח נוספת. אחרי, לא לפני. לפיכך, המסקנה המתבקשת היא, שרמות גבוהות של פחמן דו-חמצני הן תוצר ההתחממות, ולא הגורם לה.

מקורות הפחמן הדו-חמצני הם רבים מאוד - מנשימת בעלי החיים ועד לשריפות יער, מהשתחררות גז המומס במי האוקיינוסים ועד להתפרצויות הרי געש. הקשר בין שריפת דלקים ביולוגיים לבין עלייה ברמת דו-תחמוצת הפחמן והתחממות כדור הארץ אינו כה ברור.
יתר על כן, ההיסטוריה הקרובה יותר אלינו מצביעה על שינויים אקלימיים מהירים גם לפני המהפכה התעשייתית. ימי הביניים המאוחרים ותחילת הרנסנס התאפיינו באקלים קר, שבו נהר התמזה (שבדרום אנגליה) קפא מדי חורף, בעוד ש-200 שנה לפני כן עבר העולם גל חום יחסי, אשר אִפשֵר גידול גפנים וייצור יין גם בצפון אנגליה, דבר שהאקלים הנוכחי אינו מאפשר.

ועכשיו נוספה המבוכה המדעית בעקבות חשיפת התכתובת בין מדענים העוסקים באקלים, שממנה עולה כי מדענים שמסקנותיהם מתנגשות עם אלה של הממסד סובלים מהתנכלות ומפגיעה במימון מחקריהם. המדע עוּות עד כדי כך, שאחד מן החוקרים המובילים במעבדות מחקר מהוללות תועד כמאיים, שאם עבודות מדעיות הסותרות את התאוריה של אחריות-האדם-להתחממות יגיעו לכתבי העת המתיימרים להיות אובייקטיביים, יהיה צורך "לשנות את מהות האובייקטיביות".
יתר על כן, בעשור האחרון נבלמה ההתחממות, וכיפות הקרח בקטבים החלו שוב להתפשט. כל זאת למרות האצת השריפה של דלקים ביולוגיים במדינות המתפתחות, ובראשן סין והודו.

וכך, בעוד הראיות לאחריותה של האנושות להתחממות העולמית הולכות ומתמוססות, מתעלמת הוועידה העולמית לנושא שינויי האקלים מכל אלה, ומתכנסת בקופנהגן בקול תרועה רמה, על-מנת להגיע להסכמות עולמיות על צמצום פליטת גזי החממה, ובראשם הפחמן הדו-חמצני.

מדוע מדינות המערב, המובילות את המהלכים הללו של צמצום פליטת חמצן דו-פחמני, מתעלמות באופן כה בוטה מן הראיות לכך שכל המבנה התאורטי, המבוסס על תרומתו של האדם המתועש לתופעה הזו, עומד על כרעי תרנגולת? הרי לכאורה, התעלמות זו פוגעת בבסיס הכלכלי של המדינות המודרניות עתירות צריכת האנרגיה.

התשובה לכך מצויה במשאל העם, שנערך בארץ האלפים, השוקולד והמוסר הכפול - שוויץ. העם השוויצרי, בדמוקרטיה הישירה היחידה במערב, נשאל שאלה פשוטה: האם יש להתיר לבני דת האיסלאם לבנות צריחים למסגדיהם הפזורים בארץ היונג-פראו והמטרהורן - מעוז זכויות האזרח? והנה, המדינה שלא חוותה מלחמה זה מאות שנים ושגבולותיה אינן נושקים לטורקיה או למרוקו, אמרה באופן ברור וצלול: לא. גם אם לגזענים ניחשב, איננו מוכנים לעמוד בתקן של סובלנות בכל מחיר ולשנות את אופיה של ארצנו מנוצרית-שוויצרית למוסלמית.

למעשה, אימוץ התאוריה השגויה-מיסודה, בדבר שינוי האקלים כתוצאה ישירה של צריכת הנפט, היא דרכו של העולם המערבי לומר "קצנו בהרעלת הנפט ממנה אנו סובלים". לא בשל ההתחממות הגלובלית מתכנסת הוועידה החגיגית, אלא בשל התלות בעולם האיסלאמי ומרעיו, השולטים במרבית מקורות הנפט. שהרי אין דרך שלא תיראה גזענית או איסלאמו-פובית לומר "איננו מעוניינים בנפט, שהופך אותנו לעבדיהם ולעושי דברם של האיסלאם ותומכיו" או "נמאס לנו מן האיום המתמיד בנשק הנפט, מן הצורך לתמוך במשטרים אפלים, רצחניים, אנטי-דמוקרטיים ושונאי נשים, רק מכיוון שאנו תלויים בנפט החותר תחת אושיות החברה שלנו" או "ההכרח לקבל את זרם המהגרים של הג'יהאד לתוכנו, רק כדי לא לעצבן את ברוני הנפט, גורם לנו לקבס". הדרך המעודנת, התקינה פוליטית, גם אם שקרית לומר זאת, היא לקבוע כי "התחממות גלובלית היא תוצר של שריפת נפט".

מבחינת ישראל, התאוריה השקרית הזאת היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו מזה 42 שנה. עולם ללא נפט הוא חלומו הוורוד של כל יהודי החרד לשרידותה של מדינת היהודים. עולם ללא נפט הוא עולם שבו לערבים אין חשיבות פוליטית, כלכלית או מדינית, שבו אין להם היכולת לממן את האנטישמיות הבינלאומית, מורעלת הנפט. עולם ללא נפט הוא עולם שבו אירן אינה יכולה לממן תוכנית גרעינית, ומלחמות המפרץ הפרסי-ערבי אינן מעניינות איש. זהו עולם שבו זרם ההמצאות והטכנולוגיה השוצף מן המוח היהודי-ישראלי חשוב יותר ומשמעותי יותר מכל באר של נוזל שחור. אומרים שהעולם כולו נגדנו, אבל הנה העולם המציא תאוריה מופרכת, שכל כולה נועדה לצמצם ואף לבטל את עוצמתו של הכוח האנטישמי ביותר בעולם המודרני - האיסלאמו-פאשיזם.

לכן ששש... בל נספר לאיש על השקר המוסכם של פסגת האקלים. גם אם יתאמצו, את השקר הזה לא ימצאו בפרוטוקולים של זקני ציון, וטוב שכך.