הנשים הבדואיות המודרניות

במשך שנים רבות תדמיתם של הבדואים בעיני היו של גברים עטויי כפיות לבושים בלבן, חרב בנדנם רכובים על סוס אציל ושואגים קריאות קרב ולעתים רכובים על גמל ופוסעים לאיטם כשספל קטן של קפה מהביל בידם. תדמית זו השתנתה בעיני כבר לפני מספר שנים עת הפכתי אורח קבוע בשבטו של ידיד וחבר, עזר אל סייד ואביו המנוח. עזר איש נמרץ, סוכן ביטוח, לבוש בלבוש מערבי, מכיר את מסדרונות השלטון ועושה בהם כדי לקדם את עניני שבטו.

האישה הבדואית נשארה בעיני כפי שהיא נראית מבעד לחלון המכונית הנוסעת במרחבי הנגב. עטופה שחורים שהרעלה המכסה את כל פניה משאירה רק חרכים צרים לראיה שגם בהם ניתן לראות, אגב, את יופיים. תדמית הבדואית בעיני הייתה של אם מרובת ילדים שדלי מים על ראשה ושמעולם לא ביקרה מוסד חינוכי כלשהו. קיוויתי בסתר ליבי שחל שנוי במעמד האישה הבדואית אך להודות על אמת לא האמנתי בכך כל כך.

להפתעתי גיליתי כי בורותי גדולה וטעותי עצומה.
נשיא המדינה, אותו אני משרת, הזמין ללשכתו "נשים בדואיות פורצות דרך" לדיון על מצב האישה הבדואית בישראל. 17 נשים הגיעו מהנגב למשכן הנשיא בירושלים. חלקן בלבוש אומנם מסורתי אך מהודר ואופנתי עם כיסוי ראש ומקצתם בלבוש מערבי מודרני. אחת אחת תפסו הנשים את המיקרופון ובעברית, כן עברית, רהוטה הציגו את הרקע ממנו באו, את קורות חייהם ואת הבעיות המרכזיות עימן מתמודדת החברה הבדואית בישראל. בבהירות ראויה לציון הציגו הישגים לצד בעיות תוך מציאת האיזון המתאים. רוב הנשים אקדמיות. חלקן אף סיים תואר שני. רובן ככולן מקדישות את חייהן למען הקהילה ולמען הזולת. האחות הבדואית הראשונה במחלקה אונקולוגית מספרת על טיפולה בילדים חולי סרטן - יהודים ובדואים כאחד. אחרת המשמשת כמומחית לתזונת תינוקות מציגה את ההתקדמות הגדולה בטיפול בפגים ובתינוקות בדואיים ואת ההישג הגדול בהורדת שיעור התמותה. מרים אבו ראייק המדברת אנגלית שוטפת מספרת על שעבר עליה כבדואית הראשונה שלמדה לימודים אקדמיים בחו"ל וחזרה לכפרה . היום היא אשת עסקים מצליחה. גם בעלת גלריה לאמנות הנשיא פוגש יחד עם סטודנטית לרפואה משבט שגר עד לא מזמן ביישוב בלתי מוכר.

גם את הבעיות הנשים אינן מהססות להציג בני הנשיא : שורת מחלות ואסונות בקרב ילדים הנובעים מתנאי המגורים. היעדר חמום בחורף הקר וחימום בקיץ הלוהט. בעיית הכפרים הבלתי מוכרים שבה ועלתה כמעט אצל כל המשתתפות. בעיות ברישוי בניה, היעדר מבני ציבור ושירותים אלמנטאריים הנמצאים בכל ישוב יהודי. אך הכול לא מתוך קובלנה לשמה - של בכי על כתפו של הנשיא - אלא מתוך ראיה מנהי גותית של רצון לשינוי, של כוונה להובילו. לא קיטורים לשמם אלא תנופת עשייה.

הנשיא פרס ששיבחם על אומץ ליבן עודדם להמשיך ולא להרפות. בישראל, אמר, כל צעיר צריך שיהיה בעל תואר אקדמי, יהודי, נוצרי, ערבי ובדואי. הנשיא ציין כי רובם של הסטודנטים הערבים במוסדות להשכלה גבוהה הן נשים. שוויון בין יהודים לערבים ושוויון בין גברים לנשים הם עתידה של החברה הישראלית - ציין פרס.

ואנוכי, די המום ממראה עיני וממשמע אוזני, למדתי שוב כי ראייה סטריאוטיפית היא אסון וחלוקה לתבניות גובלת בטיפשות. את לקחי הפרטי למדתי מסיפורי הנשים הבדואיות ומצאתי לנכון לחלוק אותו עם הציבור.