ההתנהגות המאפיונרית של 'ידיעות אחרונות'

לא שרה נתניהו התבזתה על עמודו הראשון של ידיעות אחרונות; כל הציבור הענק שבחר בבנימין נתניהו בקואליציה שלו, התבזה בשמה. משפחת נתניהו לא זכתה מעולם לרגע של חסד מהאימפריה של נוני מוזס שאיימה לקבוע כאן מי יהיה ראש הממשלה ומה יהיה מזג האוויר, ובעיקר מה יהיה גורלו של העם היושב כאן.

כדאי להציץ בעמוד הכותרות של ידיעות אחרונות כדי להבין שמישהו שם ירד מהפסים לגמרי. זוועות רעש האדמה בהאיטי קטנות יותר מכותרות התביעה הקנטרניות נגד שרה נתניהו התופסות מחצית(!) מהעמוד הענק של יום שישי. מתחת לכותרת על "אי המתים" בהאיטי, מופיעה הכותרת על מעצרו של גואל רצון. וזהו! לא ייאמן, אבל ניסיון ההתנקשות בשגריר ישראל בירדן נדחק לעמודים הפנימיים כמו גם ידיעות חשובות נוספות.

הנה האנלוגיה המרושעת בין האסונות הקשים והתימהוני המואשם בסחר בנשים לבין שרה נתניהו. הנימה הצדקנית של כותרות העיתון פרטו על התמה הידועה בתרבויות רבות: האישה השתלטנית, הכלבתא, הקטלנית - אלה התנקזו בדמותן של המכשפות הרעות שבהבל פיהן גוזרות את גורלה של החברה או הממלכה. ידיעות אחרונות רוצה שנאמין ששרה נתניהו היא כזאת; יתרה מזאת, היא משפיעה על ראש ממשלת ישראל. אמהל'ה!

אגב, כתב התביעה עוד לא הוגש לנתבעת כמו גם לא מכתב קודם. נאדה. משפחת נתניהו מתכתבת לא עם התובעת אלא עם ידיעות אחרונות... שלא נתבלבל. אין כאן לא מוסר, אף לא חמלה על מעמד הפועלים; הדבר היחיד שעניין היה מקום עבודתה של התובעת: משפחת נתניהו. זאת הסיבה לבהילות שבפרסום כתב התביעה מבלי לעשות מעשה אלמנטרי ולהמתין לכתב ההגנה.

למען העובדות: נגד שרה נתניהו הוגשה פעם אחת תביעה שנחגגה בקול תרועה רמה ונסגרה מחוסר אשמה; בפעם אחרת היא תבעה את העיתון שהשמיץ אותה וזכתה בפיצוי, משום שהעיתון לא הצליח להוכיח את שנכתב בו. אבל מה זה חשוב? "העיתון של המדינה" החליט שיישרף העולם, העיקר להתנקש בבנימין נתניהו באמצעות פגיעה באשתו. כן, חברים, ידיעות אחרונות ניסה לבצע חיסול ממוקד בראש ממשלת ישראל. להסיט אותו מטיפול בענייני העם והמדינה, מהסוגיות המדיניות והביטחוניות הסבוכות העומדות על סדר היום, ולגונן על היקר לו, על אשתו ומשפחתו.

מה ההסבר להתנהגות המאפיונרית הזאת? מי שחשב עצמו למלך השכונה, מופיע כעת בדמות נמר מזדקן שפרוותו החלה לנשור וקרחות הופיעו בה, חברבורותיו דהו ושיניו, איי, שיניו כואבות, וכל שנותר לו זה לנסות ולנעוץ ציפורניים בכל טרף שעשוי להביא לו את ראש האריה.

להווי ידוע שזאת רק יריית הפתיחה, שכן עניינים גדולים בהרבה מרעש אדמה או איום גרעיני עומדים על הפרק. ידיעות אחרונות מנהל קרב מאסף על אחד ממוקדי הכוח האדירים של החברה, על הזכות לתווך עבור הציבור את המציאות הישראלית והעולמית. לא רק אינטרסים כלכליים חברו כאן, אלא אינטרסים פוליטיים עמוקים שעזרו עד היום ל"ידיעות" ושלוחותיו להשליט כאן משטר שפה ותודעה, למרות שהאג'נדה הפוליטית שייצג הלמה חלק קטן בלבד מכלל הציבור. לא עוד!

כמו רוב הציבור הישראלי, בנימין ושרה נתניהו רגילים ליחס כזה ממה שהיה העיתון של המדינה. נוני מוזס כמו כלל התקשורת הישראלית ילמדו עם הזמן שגם להם יש אלטרנטיבה. יום שישי האחרון יהיה אבן דרך נוספת בפרוק המונופול הדורסני והשחצני של ידיעות אחרונות לטובת הדמוקרטיה הישראלית שתהפוך למגוונת יותר, ובעיקר תשמיע את מה שנעדר ממנה כבר כמה עשורים: קול העם.

אגב, בשולי הידיעה המרעישה על שרה נתניהו, הוגנבה ידיעה קטנה בתחתית העמוד שעשויה להסגיר את כל הסאגה התקשורתית הדוחה: זהירות, אל תביטו בשמש. ליקוי חמה...