בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
היחס הייחודי של ההורה לכל אחד מילדיו
|
הדרך בה ההורים מחנכים את ילדיהם ומעצבים את אישיותם אינה מקרית ● חינוכם נובע ממניעים רגשיים עמוקים ולא מודעים שממנחים אותם ● אין זה מקרה שקיים דמיון בין אישיותם של הילדים ובין האישיות של ההורים ושל אחיהם
|
ההורים מעצבים את אישיות הילד [צילום: AP]
|
|
|
|
|
חינוך ילדינו מושפע באופן מכריע מרגשותינו. תגובותינו הרגשיות אינן מקריות, הן האופן שבו המערכת הרגשית שלנו מנתבת אותנו לפעול על-פי הזיכרון הרגשי המוטמע בנו כדרכי הישרדות שאינן מודעות. המערכת הרגשית פועלת על-פי מנגנון העברה. נהיה בעלי יכולות תפקודיות ותפיסתיות בתחומים שבהם הטמענו זיכרון רגשי רלוונטי. למשל, אדם אחד יהיה הורה אוהב ורגיש ואחר יתקשה לגלות רגישות ולהפגין חום לילדיו. החינוך קשור לרגשות הלא מודעים של ההורים חינוכם של ילדינו מתבסס בהכרח על עולמם הרגשי הלא מודע של ההורים ועל הזיכרון הרגשי המשפחתי הייחודי שהם הטמיעו. בתקופת הילדות, ובמיוחד בתקופת הינקות, מוטמע בילד זיכרון רגשי רב עוצמה שישפיע באופן מכריע על אישיותו, על תפקודו ועל האופן שבו ינתב את חייו גם בבגרותו. הילד מטמיע את רגשותיהם של ההורים ביחס אליו, ומרכיבים מעולמם הרגשי. לכן, התקשורת הרגשית של הילד עם הוריו, במיוחד בתקופת הינקות, בעלת השפעה מכרעת על עיצוב עולמו הרגשי הלא מודע. ההורה הדומיננטי הוא זה שיצר קשר רגשי עמוק יותר (חיובי או בעייתי) עם הילד בתקופת הינקות. (יתכן שהאם הייתה דומיננטית יותר לגבי ילד אחד והאב לגבי ילד אחר). כאשר נבחן את משפחת המוצא שלו נמצא דמיון לא מקרי בין אישיותם של הילדים ובין אישיותו של ההורה ושל אחיו ואחיותיו. יתכן שהדמיון יהיה בהתאם למינם של הילדים, לסדר לידתם או לדמיון הפיזי שלהם לאחיו. ההורה מנותב רגשית בהתאם לזיכרון הרגשי שהוא הטמיע ולכן ייעצב בצורה לא מודעת את משפחתו בצורה דומה למשפחה בה גדל ועל פיה עוצב עולמו הרגשי. יש להדגיש, שהילד מטמיע מרכיבים רגשיים משני הוריו, אך עוצמת ההטמעה שלו מההורה הדומיננטי רבה יותר. ההורים חשים כלפי כל אחד מילדיהם תחושות שונות ומורכבות. אין זה מקרה! הדבר נובע מעולמם הרגשי המורכב. האופן בו ההורים מגדלים את ילדיהם, רגשותיהם כלפיהם, ציפיותיהם, הם שיעצבו את אישיותם וישפיעו על בן/ת הזוג שיבחרו ועל אופן בו ינתבו את חייהם גם בבגרותם. לעיתים, אנו רואים מקרים מעציבים שבהם אחד מהילדים נקלע בבגרותו לקשיים תפקודיים או לקשיים אחרים מהותיים המקשים עליו. כאשר בוחנים את משפחתם של ההורים ובמיוחד של ההורה הדומיננטי, מוצאים שגם בה אחד האחים מתמודד עם קושי מהותי. דוגמה נוספת ל"העברה הרגשית" היא היחסים המשפחתיים בין ההורים לילדיהם ובין הילדים עצמם. מאפייני היחסים ומורכבותם יהיו דומים למשפחות המוצא של הורים ובמיוחד של ההורה הדומיננטי. המערכת המודעת והמערכת הרגשית הם שתי מערכות נפרדות אנו מודעים לרגשותינו, אך לא לזיכרון הרגשי העומד מאחוריהם ולמטרות הרגשיות הלא מודעות האמיתיות שמנחות אותנו. לכן, אנו מודעים באופן חלקי בלבד לתהליכים רגשיים שאנו חווים. עיצוב אישיותם של ילדינו נעשה באמצעות תהליך רגשי רב עוצמה שאיננו מודעים לכל מרכיביו. דוגמה לניתוב רגשי רב עוצמה הוא הרגשות שמתעוררים באם לאחר הלידה, מצב שעלול להגיע עד כדי דיכאון לאחר לידה. ההשלכות ההתנהגותיות של רגשותיה של האם יותאמו לעולמה הרגשי הייחודי. נציין שבעת שמתעוררות תגובות רגשיות נערכים שני תהליכים: 1. המערכת הרגשית מנתבת אותנו לפעול בהתאם לעולמינו הרגשי. 2. נערך תהליך של הטמעה רגשית - הזיכרון הרגשי יכול להשתנות רק כאשר מתעוררת התגובה הרגשית הכלולה בו. רגשותיה של האם אינם מקריים. האם מנותבת לפעול בהתאם לעולמה הרגשי הלא מודע ובמקביל נערך תהליך של הטמעה רגשית, דמותו של התינוק מוטמעת, ומשתנה עולמה האישי של האם וסדר העדיפויות שלה. כאשר מוטמע באם זיכרון רגשי משפחתי כאוב, יתעורר דיכאון לאחר לידה שינתב אותה לפעול בצורה בעייתית. כאשר אם מתקשה להיקשר לתינוק וחשה כלפיו רגשות בעייתיים, היא מונעת מרגש כאוב ובעייתי ולא מחוסר רגש. איננו יכולים לנהוג באופן המנוגד לרגשותינו ויותר מכך, איננו מודעים לכל מרכיבי התהליכים הרגשיים העמוקים שאנו עוברים. לכן, חשוב להדגיש שבמקרה של דיכאון לאחר לידה או במקרים אחרים בהם ההורה מטמיע בילד זיכרון רגשי בעייתי שיכשיל אותו בהמשך חייו, אין עניין של אשמה, אך בהחלט יש מצב שראוי להתייחס אליו. הן ההורים ראויים לסיוע והכוונה והן התינוק זקוק ליחס חם ואוהב שכן הזיכרון הרגשי שיוטמע בו ישפיע על כל מהלך חייו. הורה שמוטמע בו זיכרון רגשי בעייתי, עלול לעשות טעויות בעייתיות בחינוך ילדיו. הדרך היחידה בה יוכל להימנע מכך היא באמצעות תהליך של הטמעה רגשית, בה יעדכן וישנה את הזיכרון הרגשי שמוטמע בו. שינוי כזה יפתח פתח חדש עבורו ועבור ילדיו. זה אפשרי!
|
|
מחברת המאמר הינה חוקרת של המערכת הרגשית ומחברת הספר העוצמה הרגשית
|
|
תאריך:
|
08/02/2010
|
|
|
עודכן:
|
08/02/2010
|
|
קרן אלמוג
|
היחס הייחודי של ההורה לכל אחד מילדיו
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
קרן אלמוג
|
8/02/10 19:30
|
|
2
|
|
מהנדס
|
9/02/10 11:15
|
|
פורנוגרפיה, פדופיליה, הגנה על חופש הפרט, סמים, אלימות, סביבת אינטרנט בטוחה, אחריות הורית. אלו הם מילים ומושגים הנשמעים בימים אלה ביתר שאת באמצעי התקשורת ובאולמות הדיונים בכנסת.
|
|
|
הגיע הזמן להרגיע. בכל עת שעולה האפשרות כי לאירן תהיה פצצה גרעינית מורכבת על גבי טיל, מתרגמים זאת מגיבים רבים בפאניקה כאילו צפויה לישראל השמדה ודאית. מבלי לגרוע מחומרת האיום הזה, אין התממשותו דווקא תוצאה כזו, אלא דווקא השמדה ודאית של מאות מיליוני אנשים אחרים. הגיע הזמן להסביר מעט על מלחמה בנשק גרעיני כפי שהיא עשויה להתרחש בימינו ולפזר את האגדות שנרקמו סביב הנשק הזה בעשרות השנים האחרונות בו אוחסן במרתפים. כמובן שאי-אפשר לעשות זאת בלי הקלישאה הישנה "על-פי פרסומים זרים ישראל היא אחת המעצמות הגרעיניות החזקות בעולם". שורות אלה מבוססות על-פי פרסומים זרים ועל מידע גלוי לכולם בעולם;
|
|
|
סרט חדש, "תלוי באוויר", לפי ספרו של וולטר קים, בבימויו של ג'ייסון רייטמן יצא לאקרנים. הסרט זכה בפרס התסריט בגלובוס הזהב, ובעל כמה מועמדויות לאוסקר המתקרב. בתפקיד ראשי בסרט ג'ורג' קלוני.
|
|
|
רב-אלוף גבי אשכנזי הודיע שהוא מתבייש בבית הספר בו למד. הוא בוגר הגימנסיה הרצליה, ורק לא מזמן לקח חלק בחגיגות מאה שנים לבית הספר. על מה יצא קצפו של הרמטכ"ל? ד"ר זאב דגני, מנהל בית הספר, החליט שלא לאפשר לקציני צה"ל להיכנס לחדר המורים, למפגש שבו יעודדו הקצינים את המורים לעודד את התלמידים להתגייס לצבא בבוא העת. נשמע לכם מורכב? - למען האמת זה מאוד פשוט: קציני צבא יגיעו לחדרי מורים וירביצו תורה ודעת במורים. הקצינים, בוגרי קורס קצינים, ילמדו את המורים, בוגרי לימודי הוראה, איך להחדיר בילדים אהבת הארץ וציונות, או במילים אחרות - איך להפוך את התלמידים לחיילים טובים.
|
|
|
אחד הדברים המעניינים ביותר (אותי לפחות) זה להתחקות אחר המקורות הקדומים של החגים. אפשר לומר שכמעט כל החגים היהודיים הנחגגים כיום יושבים על שכבות קדומות יותר של חגיגות, אותם נהגו לחגוג עמי האזור ה"פגאניים", חגיגות ש"גוירו" כבר בתקופת המקרא לתכנים של שבטי ישראל.
|
|
|
|