קשה להאמין שדווקא "באהבה ובאמונה", עלון בתי-הכנסת המזוהה ביותר עם הציונות הדתית, נלכד ביקוש המחלוקת של פסילת רבנים. למיטב היכרותי את רוח הנפשות הפועלות, מאמרו של הרב פרופ'
נריה גוטל לא נפסל מסיבה אישית אלא אך ורק בשל תוכנו.
תקציר
הפרקים הקודמים: משרד הפרסום "פרסומי ישראל" המדפיס את העלון טוען כי "מכון מאיר" האחראי לתכנים פסל אישית את הרב גוטל, וגם כאשר הוגש לעלון מאמר שעסק בנושא יתרונות וחסרונות השותפות בעולם האקדמיה כשהוא מתוקן, לא עבר את מבחן הצנזורה. בעלי משרד הפרסום, ישראל גולדברג, לא קיבל את הגזירה, ופרסם את המאמר המדובר ובכך הפר את הוראת ראש המכון הרב דב ביגון. מכון מאיר מחה על הפגיעה בכבודו של הרב ביגון והפסיק את ההתקשרות עם פרסומי ישראל. גולדברג פרסם עלון חדש בשם "גילוי דעת" ו"באהבה ובאמונה" מופץ בדפים רגילים ולא כרומו כבעבר.
בית הדפוס יכול להעיר הערות על עיצוב וכדומה, אך כאשר מגיע הדבר לתוכן - הרי שפרסום מאמר שאינו מתיישר לפי קו העורך, הוא חציית קו אדום. אם סבור מר גולדברג כי אינו יכול להיות שותף לאי-פרסום המאמר - יואיל לפרק את החבילה ולהניח את המפתחות. השחלת המאמר למרות הסירוב אינה מעשה גבורה, ופירושה הוא הפרת אתיקה מקצועית.
נראה כי למרות השותפות רבת השנים (15), לא עמדו בפרסומי ישראל על דעת רבם, הנלמדת מאישיות תורנית רמת מעלה במגזר - הרב צבי ישראל טאו. אותו רב טאו שייסד את ישיבת הר המֹר אשר התפצלה מישיבת מרכז הרב.
עד היום יש הרואים את סיבת הפיצול בראייה שטחית, של מחלוקת בשאלה אם לאפשר הכנסת לימודי אקדמיה לישיבה או להשאירם מחוץ לכותלי בית-המדרש. אלא שמדובר בחילוק דק בהרבה, ונראה כי אותו חילוק חוזר גם כעת.
לדידם של הרב צבי טאו, וממילא גם תלמידיו הנמצאים במכון מאיר, השאלה נוגעת ללב העניין. הם אינם פוסלים לימודים אקדמיים ואף מצדדים בהם, אף כעזר ללימוד תורה. כל הקצף יוצא על כך שלימודים תורניים נלמדים בכלים אקדמיים. מבחינתם, אופן לימוד שכזה, המתבצע שלא בכלים שנמסרו מדורי דורות מהר סיני, מעקר את הישיבה מתוכנה האלוהי, ומציב את הלימוד בה ככל לימוד אקדמי אחר.
כמה מוזרה היא ההיסטוריה שבהזדמנות זו גם הדביקה לאוחזים בעמדה זו את הכינוי חרד"לים (חרדים-לאומיים), כינוי שבעבר שימש את החרדים שגילו התנהגות ציונית. בפועל, מלבד החילוק המצוין לעיל, אין שום הבדל בהשקפה שבין מרכז הרב ובנותיה לזו של הר המור ובנותיה. השקפה ציונית-דתית הרואה בתחיית ישראל בארצו את הגאולה המתממשת.
