המילארדר שלדון אדלסון עומד עתה בפני בעיה חדשה: בהנחייתו ובמימונו האישי, כמובן, מודפס העיתון במהדורת סוף-שבוע ב-350 אלף עותקים (גידול של 100 אלף עותקים לעומת לפני כחודש, וזאת כתגובה לפרסום פרשת העוזרת על-ידי מוזס). כוונת אדלסון להגדיל עוד יותר את תפוצת ישראל היום ל-500 אלף עותקים או יותר, ובכך להעצים את התחרות מול ידיעות אחרונות, נתקלת בקשיים.

הסיבה המרכזית לכך: בתי הדפוס של קבוצת שוקן, המדפיסים את עיתונו של אדלסון, הגיעו לרף העליון מבחינת יכולת הייצור. עם מאמץ נוסף ניתן להדפיס עוד כ-50 אלף עותקים בלבד ולהגיע ל-400 אלף עותקים. הדפסה מעבר לכך מחייבת אמצעי ייצור נוספים, שאינם זמינים ו/או אינם באים בחשבון, מבחינת בעליהם:

• קבוצת מעריב, שבשליטת יעקב ועפר נמרודי, לא תסכים להדפיס את ישראל היום, אלא אם יסכים אדלסון לשיתוף פעולה עסקי עמוק יותר, כולל רכישת בית הדפוס ו/או את עיתון מעריב עצמו;

• קבוצת אלי עזור (השולט בבית דפוס, בשורה של מקומונים ובעיתון ג'רוזלם פוסט), נמנעת ממתן שירותי דפוס לקבוצת אדלסון - במיוחד בשל קשריו של אלי עזור עם ארנון מוזס וגורמים ניצים נוספים לאדלסון;

• קבוצת ידיעות אחרונות לא תדפיס את עיתונו של אדלסון, מסיבות מובנות.

אדלסון יכול להעמיק את אחיזתו בשוק התקשורת בישראל, תוך זמן קצר, אם כמובן יחפוץ בכך. כסף אינו המצרך החסר. שתי אופציות פתוחות עתה בפניו. שתיהן תלויות ועומדות:

• קבוצת מעריב - רכישת בית הדפוס של מעריב ו/או את חברת מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (הכוללת את בית הדפוס). משפחת נמרודי מוכנה למכור את החברה ו/או את בית הדפוס. סוד גלוי הוא: מעריב נקלע לסכנה קיומית. אם לא יימצא פתרון עסקי, עלול העיתון להגיע תוך כמה חודשים למצב של חדלות פרעון. אדלסון אינו ממהר לפעול ולקבל החלטות, בעיקר מחמת "הדם הרע" שיש בינו לבין עפר נמרודי. הדעת נותנת כי שני הניצים ייאלצו בזמן הקרוב להתגבר על האיבה האישית ולקדם עסקה. אחרי הכל, לשניהם זהות אינטרסים. אסור לשכוח: היריב הוא ארנון מוזס;

• קבוצת הארץ - רכישת חלקה של חברת דומונט-שאוברג הגרמנית (25%) בקבוצת הארץ. הקבוצה כוללת רשת מקומונים, רבע ממניות אתר וואלה והאתר הכלכלי דה-מארקר. בין דומונט-שאוברג לבין עמוס שוקן לא שוררת, בלשון המעטה, אידיליה. בעלי החברה הגרמנית דיברו עם יותר מגורם ישראלי אחד, באפשרות שירכוש מהם את חלקם בקבוצת שוקן. אדלסון הוא אחד האישים הבאים בחשבון. אם אכן ירכוש את המניות מידי החברה הגרמנית, יוכל אדלסון להעצים את מעורבותו בשוק העיתונות ולהכות את קבוצת ידיעות אחרונות, דבר שיצריך הקמת בית דפוס חדש ומשוכלל יותר מזה המצוי בידי קבוצת שוקן.

אחת האופציות בהן מדובר היא רכישת עיתון מעריב על-ידי קבוצת אלי עזור, וקבוצת אי.די.בי שבראשה עומד נוחי דנקנר. כמה שיחות כבר התקיימו באחרונה, אם כי אלה לא הגיעו לכדי התחלה של מו"מ ממשי. רכישת מעריב בשותפות דנקנר עשויה להתקבל בברכה גם אצל ארנון מוזס, המיודד עם נוחי דנקנר.

ל-News1 נודע כי בנק הפועלים, המחזיק בכרבע ממניות מעריב – אותן קיבל מאיש העסקים ולדימיר גוסינסקי במסגרת פתרון כולל לאשראי שנתן הבנק לגוסינסקי, מעודד את אלי עזור להיכנס למו"מ רציני.

על-פי מידע בלתי רשמי, בנק הפועלים יהא מוכן, בנסיבות אלה, להעמיד אשראי נוסף שיאפשר המשך הפעלת מעריב. עסקה שכזו יכולה להחיות מחדש את מעריב, ולחזקו בקרב הגדול מול אדלסון מזה ומול ידיעות אחרונות מזה. הסיכוי שעסקה כזו תצא אל הפועל, נמוך.

במישור החקיקתי – היוזמה נמשכת. ארנון מוזס ועפר נמרודי פועלים אצל שרים וחברי כנסת כדי לשכנעם לתמוך בחוק לעצירת אדלסון. אם אכן ישיגו את מבוקשם, יאסר על תושב חוץ, ובכלל זה על אדלסון, להחזיק באמצעי שליטה בעיתון גדול בישראל.

מהלך זה, גם אם יצליח – מספירה שנערכה עולה כי חברי כנסת רבים ביותר תומכים בהצעת החוק – ספק אם יביא לסגירת ישראל היום. שכן, אדלסון כבר החליט להעביר את השליטה בעיתון לידיה של יסמין, בתה של רעייתו מרים. אדלסון מתכוון להתגונן גם בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט העליון, כדי שזה האחרון יקבע: לא ניתן להחיל את החוק, באופן רטרואקטיבי, על עיתון ישראל היום. שכן, הוצאתו לאור הותרה (ברשיון) על-ידי משרד הפנים.

מוזס ונמרודי אינם היחידים שעובדים. מתחת לפני השטח פועלים גם אנשי אדלסון וחברי כנסת המזוהים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הם נערכים לקראת הדיונים בחוק המוצע, ומכינים הפתעה גדולה. אם אכן ייווכחו שקיים סיכון לאישור החוק, בכוונתם ללחוץ להכנסת תיקון בחוק החדש, שיימנע ממי שהורשע ו/או ביצע עבירה חמורה ביותר מלהחזיק אמצעי שליטה בעיתון. השניים שעל הכוונת הם: עפר נמרודי, שהורשע פעמיים; וארנון מוזס, שבצעירותו נהג ללא רשיון ברכב של אביו ודרס למוות ילדה קטנה.