|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הקבלן מרוויח מסירובו לתקן ליקויים
|
יש ומחירי המומחה מטעם בית המשפט הם נמוכים בשיעור כה רב מהמחיר האמיתי, עד כדי כך שהקבלן מעדיף לשלם את הסכום הזעום וחוזר בו מהסכמתו ואף מדרישתו לתקן את הפגמים בעצמו ● בסופו של יום, יוצא הקבלן ברווח והדייר בהפסד, אם אכן מתפתה בית המשפט להיעתר לתרגיל הזה של הקבלן
|
|
עושר קל על חשבון הדיירים [צילום: AP]
|
|
|
|
|
כאשר מומחה בית המשפט מעריך את עלויות תיקוני הליקויים בדירת התובעים בערכים סמליים, הקבלן ישאף שלא לבצע את התיקונים בפועל אלא לשלם את הסכומים המוערכים ולצאת מהנושא תוך עשיית עושר קל על חשבון הדיירים.
לדוגמא, אם ליקוי מסוים עלותו היא 100 שקלים, יסכים הקבלן לתקנו בעלות לקבלן הנמוכה ב-30% מעלות התיקון לקונה, כלומר, במחיר עד 70 שקלים.
והיה ומומחה בית המשפט יאמוד את עלות התיקון ב-25 שקלים בלבד, ויחס מספרי זה הינו שכיח ומקובל אצל מומחי בית המשפט, אשר יצרו מחירונים בלתי-כתובים הנמוכים בהפרש רב מהמחירים האמיתיים, אזי אם ישלם הקבלן את התמורה על-פי מומחה בית המשפט, הוא ישלשל לכיסו 70-25=45 שקלים...
ואילו הדיירים יישארו עם 25 שקלים כשמולם ליקוי שעלות תיקונו הינה 100 שקלים - כלומר - יפסידו 100-25=75 שקלים...
מדובר בחשבון פשוט המוכיח מדוע הקבלן, אשר בכתב ההגנה בדרך-כלל דורש כי יתאפשר לו לתקן את הליקויים בדירה - משנה את עמדתו לאחר קבלת חוות הדעת של מומחה בית המשפט ומתנגד לבצע את התיקונים, תוך העדפה ברורה של תשלום כספי תמורתם.
מדובר בתעשיה שלמה של מומחיות וירטואלית שלא מתאימה למציאות.
דומה הדבר לסוחר פלוני אשר מכר חבית של דגים בשוק במאה שקלים לסוחר פלמוני, וזה האחרון מכר את הדגים לסוחר אלמוני ב-150 שקלים, שמכר את הדגים לסוחר אחר ב-200 שקלים. לבסוף קנתה את חבית הדגים עקרת בית בסך של 300 שקלים, ובבואה להכין מעדן לבני ביתה - גילתה לתדהמתה כי הדגים אינם ראויים כלל לאכילה...
כאשר איתרה את מי שמכר לה את חבית הדגים, והתלוננה בפניו - נאמר לה בציניות:
"וכי לא הבנת כי דגים אלו לא נועדו כלל לאכילה - אלא למסחר בלבד?!"
מדובר בהחלט במציאות כפי שהיא, של המומחיות בשדה הבנייה, ובמקרה אחד שפרטיו שמורים עמי כי הדיון בתיק טרם הסתיים - הגדיל הקבלן לעשות ואף מהר לשלשל לקופת בית המשפט את הסכום הזעום, על-פי הערכת מומחה בית המשפט שנועד לביצוע התיקונים, תוך סירוב ברור וחד-משמעי לתקן את הפגמים בדירה בפועל...
יצוין כי אותו קבלן נמרץ, שעט על מחירי המומחה מטעם בית המשפט כמוצא שלל רב, כלל בכתב ההגנה שלו דרישה, כי תישמר לו הזכות לתקן את הדירה בעצמו...
|
| תאריך:
|
06/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
06/03/2010
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
|
|
הקבלן מרוויח מסירובו לתקן ליקויים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
בר ברע
|
6/03/10 17:27
|
|
"השרים וחברי הכנסת של 'ישראל ביתנו' התכנסו בסוף השבוע עם בני זוגם בכפר המכבייה ברמת גן-לגיבושון, שבמהלכו יאזינו להרצאות ויעמיקו את הקשרים ביניהם" (מן העיתונות).
|
|
|
|
|
ב-8 במרס 1857 החליטו מאות פועלות במפעלי הטקסטיל בניו-יורק שנמאס להן משעות העבודה הארוכות, מהשכר הנמוך ומתנאי העבודה הבלתי-אנושיים, ופתחו בשביתה. הפגנת המחאה שלהן פוזרה, אומנם, בכוח על-ידי המשטרה, אולם הרושם שהותירו אחריהן אותן נשים אמיצות היה עז ומפתיע כל-כך, עד שהוחלט למסד את התאריך ולציין אותו מאז בעולם כולו.
|
|
|
|
|
מהימנותו של מסד הנתונים של ארגון בצלם על אודות ההרוגים הפלשתינים באינתיפאדת אל-אקצה מפוקפקת, כפי שהראיתי בסדרת מאמרים שפורסמו באתר News1 בהם נחשפו מקרים רבים של השמטת פרטים חיוניים ואי דיוקים. מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, אישרה לאחרונה במשתמע עובדה זו.
|
|
|
|
|
ההפוגה הזמנית (?) במלחמת העיתונים ובפרסומים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, תלויה על בלימה. בימים אלה ממש עוסקים כמה מכתבי ידיעות אחרונות, וליתר דיוק: כלבי הציד של נוני, הוא ארנון מוזס, בנסיונות חוזרים ונשנים לחפור ולגלות מידע שיביך את נתניהו ורעייתו.
|
|
|
|
|
חוק יחסי ממון נולד בראשית שנות השבעים, וזאת במטרה ליתן מענה להלכה היהודית, אשר לא משאירה בידי האישה כל רכוש בתום הנישואין, למעט הרכוש עימו הגיעה לנישואין, ואותו צברה בנישואין, וכן כתובתה. הסדר זה אשר לכאורה נצפה כשוויוני ("כל אחד יקבל את מה שהביא לנישואין וצבר במהלכם") אינו אלא פטה מורגנה של שוויון, או במילים אחרות: שוויון אריסטוטלי. זהו אותו שוויון אשר מאפשר לעשירים ולעניים, "בלא כל הבדל" לישון "מתחת לגשר" תוך פליאה שהעשירים מבכרים את הלינה בדירות נוחות ומחוממות בעוד העניים "בוחרים" לישון מתחת לגשר. במציאות של שנות השישים, שבה נשים טרם נטלו חלק בשוק העבודה, ובילו את מרבית שנות הנישואין בטיפוח הבית והמשפחה בעוד הבעל 'עשה קריירה', מה שסיפק הדין הדתי לא הספיק, ושופטי בית המשפט העליון היו ערים לכך.
|
|
|
|
|
