|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הצדקה ל"נובל" על-חשבון ישראל
|
אובמה "חיפש" מטרה קלה להישגים קלים ומהירים, שיצדיקו את ה"נובל" שקיבל, ומצא את המדינה היהודית כמטרה קלה לחיצי תסכולו
|
|
ברק אובמה מקבל את פרס נובל לשלום [AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| מצרים זו יכולה להרשות לעצמה לנקוט בכל האמצעים, בלא חשש מביקורת פנימית או בינלאומית. מצרים זו אינה קולטת פליטים, היא נוהגת כלפיהם בנוקשות וברצחנות - ואין פוצה פה ומצפצף עליה | |
|
|
|
|
|
|
|
נתניהו במילכוד
|
|
מוזי פינקל
|
|
הבנייה בצפון ירושלים לא הייתה יותר מאשר הקולב אותו חיפשו כדי להכניס אותו למלכודת, לתלות עליו את נתניהו ולהשפילו
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
ביקור ביידן: ידידותי או מהלך של "עזות מצח"?
|
|
רפי לאופרט
|
|
מאז נכנס אובמה לבית הלבן, ישראל משופעת בביקורי אישים אמריקנים רמי-מעלה, שמתלווים להם החמצות פנים, גינויים ולחצים, התערבות בעניינים הפנימיים, דברת מרובה וחסרת תכלית וסממני חוסר אמינות והסתלקות ממחויבויות קודמות * מי את היום, אמריקה?!
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
יותם פלדמן צריך לברך "הגומל". הוא רק נתפס על-ידי המצרים, נלקח למעצר ונחקר, ומי יודע מתי ישוחרר. ואולם לפחות, וזו סיבת "הגומל", הוא נותר בחיים. הוא לא נורה בגבו, בעת שניסה להבריח את הגבול ממצרים לישראל, כדי לחוות את תחושותיהם ופחדיהם של הפליטים הסודניים העושים את כל הדרך הארוכה, המדברית, מסודן, דרך סיני אל "הארץ המובטחת" - ישראל. יותם, כעיתונאי בדם, וקצת חוצפן יש להודות, ביקש להכין כתבת-שטח טלוויזיונית על תלאותיהם של אותם בני אנוש אומללים. שלא כמו יותם פלדמן, פליטים רבים, חסרי ישע, נטולי כל תקווה, נעדרי שם ובית, אינם מצליחים להגיע לתחום ישראל. לא בגלל חיילינו המפטרלים לאורך הגבול הארוך והמשמים, אלא בגלל הצד השני, שחיילים מצריים פרושים למלוא אורכו. להם ההוראות הן חד-משמעיות: להרוג כל מסתנן, משם לכאן או מכאן לשם. אין רחמים על הפליטים הללו, שכל מה שהם מבקשים זה קרש הצלה לחיים-לא-חיים שלהם. לשם כך הם אכן מוכנים להסתכן עד מוות. לכל ברור, כי לא במצרים תימצא להם ישועה. מצרים, שבקושי יכולה לכלכל את עשרות מיליוני אזרחיה, וכידוע עניי עירך קודמים, אינה מוכנה לקלוט ולו אף פליט אחד מהארץ השכנה, ויהי אפילו מוסלמי. במצרים אין חוכמות. האצבע על ההדק קלה, ההוראות נוקשות, היחס לזרים חשדני, אפילו הם סודנים או פלשתינים, לא רק ישראלים, השנואים כל-כך על האליטה שם. ולכן, מצרים זו יכולה להרשות לעצמה לנקוט בכל האמצעים, בלא חשש מביקורת פנימית או בינלאומית. מצרים זו אינה קולטת פליטים, היא נוהגת כלפיהם בנוקשות וברצחנות - ואין פוצה פה ומצפצף עליה. אין עליה שום ביקורת באו"ם או בקרב יפי הנפש מבית או מחוץ. מצרים זו גם יכולה להקים קיר ברזל, חיץ בלתי עביר, בינה לבין רצועת עזה - ולא תואשם במצור על העזתים האומללים ובהרעבתם. מצרים זו מאפשרת את כל ההתבטאויות האנטישמיות בתקשורת שלה, בקמפוסים, בהפגנות של עורכי דין וראשי איגודים מקצועיים, שריפת דגלי ישראל וארה"ב - וזה בסדר מבחינת הסדר העולמי. וכמו מצרים, כך שאר העולם הערבי-מוסלמי. למתרחש בו מדי יום ביומו, הקהילה הבינלאומית והתקשורתית אדישה. מעשי הרצח, החיסולים, המחבלים המתאבדים, מכוניות התופת המתפוצצות, עשרות הקרבנות החפים מפשע - כל אלה הם עניין של יומיום במזרח. אין בהם כדי לשבש את מנוחת מזכ"ל האו"ם, שלוות הבית הלבן ושלום האיחוד האירופי. מבחינתם, זה בסדר, זו לא פגיעה בסדר העולמי. זו לא מנהיגות שיכורה, זה לא מאיים על אלה הספונים בהיכלות הזכוכית והשיש. |
|
יש רק גורם אחד, שטורד את מנוחתו של חתן פרס נובל לשלום, הלא הוא הנשיא אובמה ועושי דברו מסוגם של הילרי, גיבס הדובר הזחוח והעיתונאי החצוף תום פרידמן: זוהי ישראל. כל הזדמנות טובה לעלוב בה, להכות בה, לירוק בפרצופה. לדידם, ישראל היא המתעללת בפליטים, היא המרעיבה את העזתים, היא המכשול לשלום. גם אם נעשתה טעות מצידה, בעת ביקור סגן הנשיא, שהעתיר עלינו מילות אהבה נבובות, אין טעות זו מגיעה לסדר הגדול של המעשים הנוראיים המתרחשים כל העת בתחומי הרשות הפלשתינית, העולם המוסלמי ואירן. אבל ישראל היא מטרה נוחה לצלוף בה, כי זה באינטרס של הממשל הנוכחי בוושינגטון. לשם כך הוא נעזר כמובן בעיתונים, בעיתונאים ובכמה פוליטיקאים בישראל עצמה, שכדי להפיל את שלטון נתניהו לא ירסנו עצמם. הממשל נבח - מי לא ירא? לא עקיבא אלדר, לא סימה קדמון, לא יואל מרקוס, לא יוסי ביילין וחבריהם. להפך, הביקורת המתוזמרת מוושינגטון מגבירה את יללותיהם מעל כל הבימות הניתנות להם. בעיניהם, ישראל היא "הילד הרע", בוודאי בעידן בנימין נתניהו. בעיניהם - בחירתו היא טעות, לא החלטה דמוקרטית של עם בבחירות חופשיות. ישראל ונתניהו אשמים בתסכולו של נשיא ארה"ב מהיעדר כל הישג - ולא החמאס הרצחני, ולא אבו-מאזן האנטישמי, ולא מצרים החונקת את הרצועה והורגת בפליטים, ולא המתאבדים המוסלמים ההורגים מדי יום בעשרות בבני עמם באפגניסטן, בפקיסטן ובעירק, ולא מחמוד אחמדינג'אד שדיבוריו האנטישמיים עולים בקיצוניותם על אלה של מורו ורבו היטלר יימח שמו וזכרו.
|
|
יש לברך את ראש הממשלה על אמירתו, בשיא הסערה, ש"נמשיך לבנות בירושלים". הן רק שפה כזו מבינים בעולמנו. שפת הדרישות, שפת הנחרצות, שפת הזכות ושפת הכוח. עמוד על שלך - גם במחיר חילוקי דעות, שיש לקוות כי הם זמניים, אפילו עם הידידה הקרובה ביותר שלך, שיחסינו עימה הצטננו - ואז אולי יבקרו אותך, אך גם יעריכו אותך. הצינון ביחסים אין אשמתו רק בנו, בראש ממשלתנו, אלא קודם כל בממשל החדש בן השנה בארה"ב, שגב' קלינטון - פעם ידידת אמת - מייצגת אותו באופן הנלעג ביותר. ראוי לזכור: עניין ה- 1,600 אישורי בנייה הם רק אמתלה, בידי ממשל ש"פתח עלינו באש" והתיר בכך את כל חרצובות הלשונות, ההפגנות והאיומים הקיצוניים מכל עבר כלפי ישראל. אפילו על קימומו מהריסות של בית הכנסת "החורבה" יצא קצפם הזדוני. ואובמה? - הוא הרי "חיפש" מלכתחילה את נתניהו ובאמצעותו את המדינה המבודדת ביותר במזרח התיכון ובעולם. הוא "חיפש" מטרה קלה להישגים קלים ומהירים, שיצדיקו את ה"נובל" שקיבל בטרם עת, ומצא את מדינת העם היהודי כמטרה קלה לחיצי תסכולו. ולכן, מרקוס ולבני, קדמון ושריד "שלנו", יכולים להרים קול זעקה על נתניהו, אבל העם ברובו איתו, ובתנאי שבמצב לא קל זה יגלה מנהיגות-אמת: יעמוד בקור רוח על שלו, על עיקר העיקרים, ועיקרם - על מעמדה של ירושלים כפי שהתקבע מאז מלחמת ששת הימים: עיר בירה לעם ישראל בלבד, מאוחדת ושלמה, נבנית ומתפתחת, ובה חופש פולחן מוחלט לבני כל הדתות. מול הלוחצים אותך - הפעל לחץ נגדי. גם אם הם ידידים. כך למדת, ראש הממשלה, מזאב ז'בוטינסקי.
|
|
ולבסוף: נקווה לראות את העיתונאי יותם פלדמן, שסיכן את עצמו ומשלם עכשיו מחיר - משתחרר במהרה. משרד החוץ יעשה בוודאי הכל להביא לכך. יותם הרי איננו חייל, הוא איננו בגדר שבוי. אין זה, חס וחלילה, מקרה "גלעד שליט" שני. והרי מדובר במדינה שכנה, שיש לנו עימה, כך אומרים, יחסי שלום. עליו להיחקר - ולהשתחרר. זה מבחן היחסים הרשמיים עם מצרים בשעה זו.
אבל מי יודע, גם אם לא ימהרו לשחררו, אין המצרים צפויים לגינוי או ללחץ מצידה של וושינגטון. אולי עוד יגידו לנו מקהיר: התנאי לשחרור העיתונאי הישראלי הוא ביטול אישורי הבנייה בירושלים. אם זה ייאמר, בבית הלבן הנוכחי מישהו עשוי להנהן בראשו בהסכמה.
|
|
| תאריך:
|
16/03/2010
|
|
|
עודכן:
|
16/03/2010
|
|
יוסי אחימאיר
|
|
הצדקה ל"נובל" על-חשבון ישראל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
ישמעאל
|
16/03/10 14:40
|
|
|
|
2
|
|
ירדנה
|
16/03/10 16:22
|
|
|
|
3
|
|
דודו ד.
|
16/03/10 17:11
|
|
|
|
4
|
|
SamE US
|
16/03/10 19:49
|
|
|
|
5
|
|
בתיה
|
16/03/10 22:41
|
|
|
|
6
|
|
שרה.א
|
16/03/10 23:36
|
|
|
|
7
|
|
office pipo
|
17/03/10 00:23
|
|
|
|
8
|
|
פישלזון
|
17/03/10 00:48
|
|
|
|
9
|
|
דני בז
|
17/03/10 01:01
|
|
|
|
10
|
|
ישראל ירושלמי
|
17/03/10 03:02
|
|
משנת 2006 ועד היום, נוכח בעיית הגרעין האירנית, העבירה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה אחת המזהירה את אירן ושלוש החלטות המטילות עליה עיצומים. סין הצביעה בעד כל אחת מארבע ההחלטות האלה ויישמה בקפידה את החלטות מועצות הביטחון המטילות עיצומים על אירן. מדובר בגישה אחראית לא רק כלפי הקהילה הבינלאומית, אלא גם כלפי אירן עצמה. במלים אחרות, עקרונית סין כלל אינה מתנגדת להטיל עיצומים על אירן אם המצב מחייב, אלא שהיא נוקטת בגישה מתונה יותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פורים מאחורינו וחג הפסח ממשמש ובא. זה הזמן הראוי להתייחסות ליצירה הנפלאה הנושאת את השם "הגדה של פסח".
|
|
|
|
|
הניסיונות לשכנע את "מחנה השלום" באמצעות עובדות מוצקות או בדברי שכנוע הגיוניים לגבי ה"פתרון" שלהם לסכסוך - הם לשווא
|
|
|
|
|
פעם אמרו לנו יגאל אלון, משה דיין ויצחק רבין שהשלום הוא החשוב ביותר, ולכן יהודים יכולים להתיישב ולבנות רק במקומות שאין בהם אוכלוסיה ערבית צפופה, כמו בקעת הירדן למשל. בשכונת רמת שלמה וסביבתה אין אוכלוסיה ערבית בכלל, רק יהודית, אבל כל העולם ואשתו זועקים שהתיישבות של יהודים ברמת שלמה מונעת שיחות שלום, מאחר שקובעים עובדות בשטח שעליו יש מחלוקת עם הערבים.
|
|
|
|
|
