|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הרב לבנון, מחנך דינאמי, מערער על מהותה של הדמוקרטיה הישראלית ותובע הפרדת רשויות בין ממשלת ישראל שאיננה מייצגת את העם, לבין העם שאיננו מיוצג בממשלה
|
|
הרב אליקים לבנון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת ההסדר באלון מורה, מבין כנראה טוב מרבים בתוכנו כי המתיחות בין ממשלת ישראל לבין הממשל בארצות הברית אינה ביטוי להבדלי השקפות מדיניות אזוריות או גלובליות שהן כמעט אקדמאיות, אלא ביטוי למחלוקת מעשית מאוד הנוגעת להכרעה על עתיד ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון. חושיו אינם בוגדים בו. הוא מבין היטב כי הבנייה היהודית בשכונות ערביות בירושלים היא נושא אידיאולוגי טהור, הצובר תמיד מטענים רגשיים מטלטלים סביב השבועה כי ירושלים היא הנצח והנצח לא יחולק עוד, לא על-ידי ממשלה בירושלים ולא על-ידי נשיא של אומות עולם, אבל מימוש הפתרון של שתי מדינות לשני עמים לא תלוי בו הלכה למעשה. לעומת זאת, הקמת מדינה פלשתינית ריבונית, מוכרת על-ידי קהיליית המדינות הבינלאומית ועל-ידי ישראל עצמה, תלויה מכל בחינה בפינוי או באי-פינוי של התיישבות יהודית מכל מה שאינו מוגדר בהסכם כגושי התיישבות. על כן, בחר לנצל את הבמה של הכינוס הצנוע שהתכנס ברמלה תחת הכותרת "בין ישראל לעמים", כדי להדגיש כי עתיד היישובים הוא-הוא נושא המחלוקת האמיתי, הקשיח, הריאלי בין קואליציית הימין הלאומי והלאומני בישראל, לבין הנשיא הדמוקרטי הליברלי בבית הלבן. ראוי להקשיב הקשב היטב למה שאמר ופסק הרב באותו כינוס. |
|
| לא צריך לגשת לקלפי, לא צריך לגשת לבניין ראש הממשלה בקריה, לא צריך לגשת לכנסת, לא צריך לנסוע לוושינגטון, לאו"ם, למוסקבה, לפריז וללונדון, צריך לגשת אל העם! איפה הוא? מי הוא? אזרחי ישראל, כולל הערביים? לא נראה ממבט ראשון כי לכך מתכוון הרב... | |
|
|
|
על-פי המצוטט מפיו (בין השאר ביומון "מקור ראשון" ובאתר האינטרנט "וואלה!"), קובע הרב כי יש שלושה צדדים במחלוקת, לא שניים - אובמה ונתניהו - אלא אובמה, נתניהו ועם ישראל, או "העם". הוא אינו מגדיר למה הוא מתכוון במושג "עם", אבל הוא רואה עצמו פטור לחלוטין מלהגדירו. הנה למשל קובע הרב כי "החיילים בצה"ל הם חיילים של העם ולא של הריבון. ממילא כשהממשלה לא מייצגת את העם היא מורה לחיילים לעשות דברים כנגד רצון העם". ייתכן כי בדיון מטפיזי אפשר היה 'להסתדר' עם הוויתור על הגדרה של מה הוא עם, על איך רצונו בא לכלל ביטוי ואיך מודדים בו רוב מול מיעוט, אם בכלל מודדים, ואם מודדים - מה ההבדל בין בחירות דמוקרטיות למוסדות הריבון, לבין השיטה על פיה יבחר העם את מנהיגיו, או שמא לא ייבחרו אלא ימונו, ושמא לא על-ידי בני אדם אלא על-ידי מלאכים. אבל בדיון המתקיים כולו בריאליה, אי-אפשר, גם לרב לבנון, לוותר על הגדרה מדויקת של מושג "עם". הוא קובע כי "לפי הבנתי ולימודי, התורה אומרת לנו שבסוגיות ציבוריות, עמדת העם היא הקובעת". איך הוא יודע מה היא עמדת העם? האם הוא קובע אותה על-פי ההלכה שהוא פוסק, או האם קיים מקור ארצי נסתר המורה לפוסק מה העם רוצה ורצון זה לן בהלכה הפסוקה? לרב לבנון הדברים ברורים כנראה יותר מאשר להדיוטות או לראשי מדינות בישראל ובעמים. "צריך לגשת אל העם, והעם רוצה את ירושלים, רוצה את ההתיישבות ביהודה, שומרון ועזה, וראש הממשלה צריך להיות השליח של העם ולא מי שכופה עליו כיוונים שהעם לא בחר בהם". לא צריך לגשת לקלפי, לא צריך לגשת לבניין ראש הממשלה בקריה, לא צריך לגשת לכנסת, לא צריך לנסוע לוושינגטון, לאו"ם, למוסקבה, לפריז וללונדון, צריך לגשת אל העם! איפה הוא? מי הוא? אזרחי ישראל, כולל הערביים? לא נראה ממבט ראשון כי לכך מתכוון הרב. בני העם היהודי באשר הם שם, בארץ ובתפוצות? מי ביניהם בארץ, אנשי דגניה עם אנשי מאה שערים, מי בתפוצות, יהדות ארצות הברית כולל רפורמים וקונסרבטיבים וגרים שהסתפחו לבית ישראל בבתי דין שלהם, יהדות ברית המועצות שיש תוהים אם הכל יודעים בה מיהו יהודי, רבנים או מקרו-נדבנים, מי זה בעולם הזה, לא בעולם הרוח, עם ישראל, שצריך למנות את ראש הממשלה כשליחו? לא רק שיש בדברים האלה דה-לגיטימציה ברורה וחותכת לראש הממשלה הנבחר ולכל מי שבחר בו, אלא שיש המלכה של עם שמניינו ובניינו מרחפים בערפילים כאלטרנטיבה המוסמכת האחת לדמוקרטיה הישראלית. זהו לוקסוס. זה קל מדי. אך זאת העמדה הגלויה הפסוקה, הלכה למעשה. לא דמוקרטי? אכן, הרב איננו מפחד לסכם: "במדינת ישראל אין צורך בדמוקרטיה כפי שהיא מוגדרת כיום, כי בתור שכזו היא אוכלת את עצמה". והנה, על-רקע ניסוח התפישה הזאת, מטיל הרב אליקים לבנון פצצה כביכול לתוך זירת הוויכוח בישראל. "ההתיישבות ביהודה ושומרון נשענת על העם, והוא הכוח המניע אותנו. משאל עם הוא קריטי בסוגיות של פינוי יישובים, ועל כן אם העם יבחר שלא לעמוד מאחורינו, אורה לתלמידי להתפנות. זו העמדה ההלכתית וכך סובר גם הרמב"ם". זאת חדשה מרעישה. אחד מראשי ההנהגה הרבנית המעורבת שהרביץ בכל לבבו ובכל מאודו את תורת ההתיישבות היהודית בכל חבלי הארץ כמצוות עשה שאין כלולה ממנה וקיים אותה בגופו, מוכן לפנות עקרונית אך מעשית על-פי החלטת משאל-עם. האומנם? היימצא בשמים ובארץ מי שייצור הסכמה בטרם משאל על מי הוא העם הנשאל, מי שואל ועל מה שואלים ואם בכלל יש ריבון מוסמך שיכין חוק משאל העם? ספק, ספק גדול, וכנראה לא נפל דבר בישראל. מה שכן נפל, הוא שרב חשוב ומחנך דינאמי מערער על-פי לימודו את התורה, על מהותה של הדמוקרטיה הישראלית ותובע הפרדת רשויות בין ממשלת ישראל שאיננה מייצגת את העם לבין העם שאיננו מיוצג בממשלה. "כשהממשלה לא מייצגת את העם... אין מנוס מלסרב פקודה". הדברים לא נאמרו מעולם בהיר יותר. עד למשאל העם, זאת המסקנה המעשית הקרובה. כדאי שנדע. על כל המשתמע מכך.
|
|
| תאריך:
|
08/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
08/04/2010
|
|
יצחק מאיר
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
יש מיש
|
8/04/10 12:23
|
|
מה, לדעתכם, חלף במוחה של יעל דן, שדרית גלי צה"ל, שמשכורתה ממומנת בכספי משלם המיסים הישראלי, בשעה שעם ישראל ליווה בכאב למנוחת עולמים את רס"ן אלירז פרץ הי"ד, סמג"ד גדוד 12 של גולני, שנפל בהיתקלות עם מרצחים פלשתינים בגבול עזה?
|
|
|
|
|
חטאם של בני אהרון, נדב ואביהוא, בגינו נענשו בעונש חמור של שריפתם לפני ה', העסיק רבות את חכמינו ופרשנינו. דעות רבות נאמרו בשאלה מה בדיוק היה חטאם, למרות שהתורה אומרת אותו במפורש: "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציווה אותם". בעבר עמדנו על פירושים אלו והצענו, שאין הם מכוונים לחטא הישיר עצמו אלא לגורמיו ובראשם - יהירות.
|
|
|
|
|
עד לא מכבר נחשבו כדורי המוצרט משוקולד, עוגת הסאחאר והשטרודל עם התפוחים למאפייניו של הקינוח האוסטרי המצוי. לא עוד! אלה, מסתבר, כבר לא מדברים עד כדי כך אל המקומיים והם הולכים וכלים ממטבחם המהולל. רק התיירים המזדמנים לווינה מסרבים, עדיין, לוותר וממשיכים להתרפק עליהם בערגה רבה. אפילו דוכני הנקניקיות, שצצו בעבר בכל פינת-רחוב, נעלמים יותר ויותר מן העין, ורק תייר עקשן, ישראלי למשל, ימשיך לכתת את רגליו כדי לאתר דוכן שכזה.
|
|
|
|
|
היהודים בישראל, כמו היהודים בכל מקום בעולם, הם עם משונה. הדגש הוא על העם היהודי ולא על הדת היהודית. ישנם דברים שקורים אצל עמים אחרים, היום, ומאז קדמת דנן, אשר מורשים להיעשות על ידם, אומות אחרות בעולם, אבל אסורים להיעשות על-ידי יהודים, על-ידי ישראלים.
|
|
|
|
|
לקראת הכנת מאמר זה, הונח על שולחני פסק-דין של שופט מחוזי המתייחס לתביעה בגין ליקויי בנייה שונים. יובהר: השורה התחתונה של פסק דין זה היא חיובית מבחינת הרווחים הכספיים של לקוחותיי, לאמור, הם - לקוחותיי שהזמינו שירותי ייעוץ הנדסי במשרדי - יצאו נשכרים ומרוצים.
|
|
|
|
|
