בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אבל קם לא התכוונה לפגוע בבטחון המדינה
|
כשאדם מוציא מרשות הצבא ומעביר לגורם זר מסמכים סודיים, הוא מבין שעלול בהחלט להיגרם נזק לבטחון המדינה, ולכן יש לראות אותו כמי שהתכוון לכך
מאחר שמכל עבר נשמעות פעיות הגנה על מעשיה של ענת קם, ויש המתגייסים להסביר לנו שהילדה החמודה בכלל לא התכוונה לפגוע בבטחון המדינה, למרות שפעלה לטענתה ממניע אידיאולוגי (אפשר להטיל בכך ספק - אפשר לחשוד כי באמצעות הדלפת החומר המסווג היא יצרה לעצמה קשרים שהביאו להעסקתה). הכתבים הצבאיים, אפילו רוני דניאל, סלחניים כלפיה במיוחד - מעניין למה? כבר למדנו שהיא לא ממש שמאלנית, התנגדה תמיד לסירוב לשרת בצה"ל ובכלל, היא הבת הנחמדה של השכן ואי-אפשר להבין איך הסתבכה בצרה כזאת. אפילו יאיר לפיד, המחמד הלאומי, התגייס לסייע. את דברי ההבל הללו יכולים להשמיע אלו שאין להם שמץ מושג במשפט פלילי, וכאלו שעתידים להרוויח שכר טירחה, או טובת הנאה אחרת מהטעיית הציבור. כדאי לעשות קצת סדר ולהבהיר מדוע מדובר בטענות חסרות שחר. ההסבר הוא מעט משפטי (למרות שאין לי התמחות מיוחדת בדין הפלילי) והוא מתייחס למושגי יסוד שכל משפטן מכיר.
|
גם כאן השאלה אם אדם צפה את הנזק אינה עניין לבחינת מחשבות, אלא לבירור הנסיבות. כאשר אדם מוציא מרשות הצבא ומעביר לגורם זר מסמכים סודיים ביותר, והוא עושה זאת ביודעין אם הוא לא מפגר, או רפה שכל מוסמך - הוא מבין שעלול בהחלט להיגרם נזק לבטחון המדינה, ולכן יש לראות אותו כמי שהתכוון לכך. בקיצור, מוטב ששוחרי טובתה של ענת קם (ואני איני נמנה עליהם) יתחילו לחפש טיעונים משכנעים יותר. הייתי מציע למשפחתה לבחון היטב מי רצוי שייצג אותה בהליך - מבלי למתוח ביקורת מקצועית על איש וכן שלא לקשור בשום פנים את הגנתה עם הגנתו של העיתונאי אורי בלאו, או של עיתון הארץ. הייתי גם מציע שלא לנופף יותר מדי בקלות הבלתי נסבלת של הוצאת חומר חסוי מצה"ל, כי טיעון זה ישמש, ובצדק, רק להחמרה בעונש ולא להקלה. למרות שפעילי שמאל רדיקליים מעוניינים לאמץ את ענת קם לליבם, מומלץ לה ולמשפחתה להתרחק מהם כמו ממגיפה. כפי שהדברים נראים כרגע - ענת קם וב"כ הצליחו לשכנע אותנו כי מדובר בשמאלנית רדיקלית שפעלה במודע ומתוך מניע אידיאולוגי, מה שלא מותיר הרבה אפשרויות אלא לשלוח אותה למאסר ממושך מאוד - מי יודע, ייתכן שתפנית חדה בקו ההגנה, שכירת עורכי דין המזוהים עם הימין דווקא והתרחקות מחברה שמאלנית רעה, תספיק להשכיח מבית המשפט מה שכבר נאמר ותסייע לענת קם לא לשבת תקופה ארוכה בכלא.
|
נתחיל בבלבול שמבלבלים אנשים בין מניע לביצוע עבירה, ליסוד הנפשי של כוונה תוך כדי ביצועה. מניע הוא הסיבה המקורית שמניעה אדם לבצע את המעשה האסור, היא אינה כלולה בהגדרת העבירה. אדם יכול לבצע עבירה גם ממניעים טהורים. בעבירות ריגול נקבע מפורשות בעבר (ע"פ 3116/99 גיל נגד מדינת ישראל) כי "העבירה בה הורשע המערער אינה תלויה בקיומו של מניע פסול. כבר נפסק, לעניין עבירה דומה, כי 'מניע יהיה תם-לב ככל שיהיה, אין בו כדי להסיר מן המעשה האסור את אופיו כעבירה, שהוטבע בו על-ידי דיני העונשין'". סוגיית הכוונה נמדדת בשאלה מה היה יחסו הנפשי של האדם ביחס ליסוד העובדתי של העבירה, אם אדם הורג אדם אחר והוא עושה זאת בכוונה תחילה מדובר ברצח. המניע לרצח יכול להיות אפילו נאצל ואף על-פי כן הוא חיצוני להגדרת המעשה כעבירה, ולכן אינו רלוונטי (אלא לרוב בשלב הטיעון לעונש). הבעיה היא שאיש אינו בוחן כליות ולב, וכוונה נלמדת לרוב מתוצאות המעשה, מנסיבותיו ומראיות חיצוניות אחרות. לשם קביעת כוונה ישנם כללים שיסודם בשכל ישר. מניחים למשל שאדם מתכוון לתוצאה הטבעית של מעשיו - זו הנחה שניתנת לסתירה. אם ירית בראשו של אדם, אם אין לך הסבר טוב מדוע עשית זאת, ההנחה היא שהתכוונת להרוג אותו. ישנם מצבים לא מעטים שאנשים מבצעים פעולות אסורות מתוך מניע נאצל, והם לא גיבשו כוונה מיוחדת הנדרשת לגיבוש העבירה - כמו רצון לפגוע בבטחון המדינה. למרות זאת, הם הורשעו וזאת מאחר שהמשפט הפלילי רואה במצב בו אדם צופה ברמה גבוהה של הסתברות שפעולה שלו תפגע בבטחון המדינה חלופה לכוונה. וכך נאמר בע"פ 3116/99 הנ"ל: "הלכת הצפיות משווה מודעות, בנסיבות מסוימות, לכוונה. היא רואה בקיומה של מודעות מצד העושה, לכך שהתנהגותו האסורה תגרום, במידת הסתברות קרובה לוודאי, לתוצאה אשר בה תלויה השלמת העבירה, משום מחשבה פלילית השקולה לכוונה פלילית (הנשיא מ' שמגר בע"פ 172/88 וענונו נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 265, בע'מ 280) (להלן: עניין וענונו)". "כאשר העושה צופה כי התנהגותו עשויה להצמיח, בדרגת הסתברות קרובה לוודאי, את התוצאה בה מותנית השלמת העבירה, ובכל זאת אינו נמנע מאותה התנהגות, רואים את יחסו כלפי גרימת התוצאה כשקול כנגד החפץ בגרימתה, למרות שלא רצה בה".
|
|
תאריך:
|
11/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
11/04/2010
|
|
עו"ד משה גולדבלט
|
אבל קם לא התכוונה לפגוע בבטחון המדינה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ישע
|
11/04/10 22:45
|
|
2
|
|
מב"י
|
11/04/10 23:44
|
|
3
|
|
מב"י
|
12/04/10 00:44
|
|
4
|
|
בורית דייניש
|
12/04/10 01:06
|
|
5
|
|
יהושע קוצינסקי
|
12/04/10 04:21
|
|
6
|
|
זואי
|
12/04/10 10:32
|
|
פורום: פרשת קם-בלאו
|
כתוב הודעה
|
|
מוחמד ואוסייד קאדוס, בני שש-עשרה ותשע-עשרה, ומוחמד וסלאח קוואריק, בני תשע-עשרה, ארבעתם מהכפר עוורתא, שנהרגו החודש מפעולות צה"ל, הצטרפו אל ראאד אלבטש בן העשר ואחמד אל סוויסי בן החמש-עשרה, ונער נוסף בן שש-עשרה, שנהרגו בהפצצת חיל האוויר ברצועת עזה במהלך חיסולם של שני חשודים כפעילי הג'יהאד בשנת 2006, ואל מאות ילדים עד גיל שמונה-עשרה אשר נהרגו במהלך השנים האחרונות.
|
|
|
לאחרונה בהקשר מקרי לחלוטין קראתי שני ספרים: "דגלים מעל הגטו" של משה ארנסט, מי שהיה אחד משרי החוץ הטובים שהיו לישראל ו"ברחתי מאושוויץ" של רודולף ורבה.
|
|
|
"זכות הציבור לדעת", זו הסיסמה והאליבי המופקר של קבוצת עיתונאים מאוד מסוימת, בשיתוף אנשי אקדמיה ומשפט, שמנהלים מסע פוליטי, במסווה כביכול "מקצועי", "מחקרי" ו"מוסרי" למען השלום ונגד רשויות הביטחון והמשפט במדינה, ובראשם נגד צה"ל.
|
|
|
השנה הקרובה תהא, ככל הנראה, שנה שתקבע את גורלם של המדינה, המשטר והמדיניות של מצרים המודרנית בשנים הקרובות. שנת 2011 נקבעה כשנת בחירות לנשיאות המצרית. חוסני מובארק, המכהן היום כנשיא מזה עשרים ותשע שנים, יחגוג בשנה הבאה את יום הולדתו השמונים ושלושה, ומצב בריאותו מציב סימן שאלה באשר ליכולתו ולכוונתו לשוב ולהתמודד על כהונת נשיא המדינה.
|
|
|
הפרשיות החמורות המתחוללות בתקופה האחרונה בעיתון הארץ מצריכות מעשה קיצוני מצד הגורמים הרלוונטיים.
|
|
|
|