|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
היעדר חבות במע"מ על פיצויים
|
בימים אלה ניתן פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ב. מ. כפריס דדו בע"מ, הקובע היעדר חבות במע"מ על פיצויים שהתקבלו לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה
|
|
השופט עוזי פוגלמן [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
ביום 6.4.10 ניתן על-ידי בית המשפט העליון מפי כב' השופט פוגלמן, פסק הדין בע"א 8863/07 ב.מ. כפריס דדו בע"מ. באותו מקרה נרכשה זכות חכירה לדורות בידי המערערת בשנת 1998 בשטח של כ-16 דונם עליהם מוקם בית המטבחיים שלה. חודשיים לאחר הרכישה פורסמה תוכנית המפקיעה 4 דונם.
המערערת, שסירבה לפנות את המתחם, נתבעה על-ידי הוועדה לתכנון ובנייה. לאחר התדיינות הושגה פשרה בבית המשפט, לפיה יינתן למערערת פיצוי מינימלי של 450,000 דולר אך הקביעה הסופית תהיה בידי בורר. הבורר קבע בפסק דינו הסופי סכומים שונים בגין ירידת ערך אך לא הוסיף להם מע"מ כיוון שראה את רכיב הפיצוי הנ"ל כרכיב שאיננו חייב במע"מ. מנהל מע"מ קבע כי המדובר בפיצוי חייב בשל הפקעה ולאחר דיון בבית המשפט המחוזי בו נדחתה עמדת המערערת הגיע הדיון לבית המשפט העליון.
בית המשפט העליון התווה את מסגרת הדיון: תחילה יש לבחון האם הפיצוי הינו פיצוי הפקעה שאין ספק כי חייב מע"מ. אם וככל שהתשובה היא שלילית, יהא מקום לבחון האם הפיצוי חייב במע"מ מעילה אחרת.
בית המשפט קבע כי חוק התכנון והבנייה איננו יוצר הבחנה בגין פיצוי 197 בשל פגיעה במקרקעין, הצופה פני הפקעה או שאיננה צופה הפקעה. ואכן, על-פי הפסיקה המושרשת ההפקעה לחוד והפגיעה במקרקעין לחוד. בית המשפט קבע, כי הבחנה זו נשמרת גם אם הזמן שבין הפגיעה להפקעה הינו קצר כדי חודשים. ולכן סיכם בית המשפט וקובע כי המדובר בפיצוי עצמאי שאינו פיצוי הפקעה.
מכאן בחן בית המשפט את שאלת חיוב פיצויי הפגיעה במע"מ מעילה אחרת, והגיע למסקנה כי לשון החוק אינה מתייחסת לכך (להבדיל מהקביעה הפוזיטיבית שבחוק לעניין הפקעה). לפיכך, פנה בית המשפט לפרשנות תכליתית, ובדק את התכלית של הטלת המס על הערך המוסף שהינו ההפרש בין מכירותיו של הנישום לבין רכישותיו במסגרת פעילותו, ואומר כי ראיית פגיעה כמכר לציבור חורגת מדי מהגישה על-פי חוק התכנון והבנייה. לכך מוסיף בית המשפט את אי-הנוחות מהטלת מס ממילא על מימוש הנעשה בכפייה ואף מוסיף כי גם מבחינת עקרונות גלגול הערך המוסף אין לראות בכך עסקה - בהיעדר קונה.
בית המשפט מסתפק בהנמקות אלה ואיננו מוכן להרחבה כוללת לעת הזו של כל פיצויי הנזיקין כנעדרי חבות במע"מ, ומותיר את הקרקע פתוחה להלכות עתידיות בעניין זה.
לטעמנו, אמירה זו של בית המשפט העליון מקרינה אף היא על שאלות בתחום מיסוי המקרקעין ומחזקת את העובדה שאין המדובר במכירת זכות במקרקעין, ולדעתנו אף את הטענה כי בנסיבות המתאימות אין למסות כלל פיצוי בגין פגיעה במקרקעין שעילתו נזיקית (ע"פ 365/98 בעניין אהרון חוטר ישי).
|
| תאריך:
|
13/04/2010
|
|
|
עודכן:
|
13/04/2010
|
|
עו"ד זיו שרון, עו"ד ניר הורנשטיין
|
|
היעדר חבות במע"מ על פיצויים
|
|
כל ההתנהלות של מנהיגי המערב, ובראשם נשיא ארה"ב, בסוגיית אירן - מאוד תמוהה, בלשון המעטה. לעניות דעתי, כשמנהלים מו"מ, הדבר הראשון שצריכים לעשות הוא לברר מה היריב רוצה. לא כך פועל הממשל האמריקני. הוא פוסח על שאלת ה"מה - מה רוצה אירן?" - ועובר ישר לשאלת ה"איך - איך למנוע מאירן לייצר נשק גרעיני?". בהתנשאות השחצנית המוכרת של מעצמת-על, ארה"ב מעמידה את אירן בפני שתי ברירות, כאילו הייתה מדינת עולם שלישי - לקבל חבילת תמריצים או שיוטלו עליה סנקציות. אירן היא אומה גאה ונשיאה, מחמוד אחמדינג'אד, הבטיח להחזיר את "אירן למקום הראוי לה בעולם", לתקופה של הכליפות השיעית ששלטה בפרס עד המאה התשיעית. הוא עצמו מאמין שנבחר להוביל את מהפכת האיסלאם בעולם. שום סנקציות ושום הטבות לא יזיזו אותו מלמלא את ייעודו ההיסטורי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לרחוב בן-יהודה - מהרחובות הישנים של תל אביב - יש תקופות של תרדמה והזנחה ותקופות של התעוררות וצמיחה. עכשיו זו הגרסה השנייה. גלריות לאמנות שנפתחו, בתי קפה, מסעדות-גורמה ובוטיקים חדשים, עוררו את הרחוב לתקופה של פריחה חדשה.
|
|
|
|
|
נכה אקדמאי שלא באשמתו חלה במחלה ממארת קיבל הכרה בנכותו מהמוסד לביטוח לאומי. ביטוח לאומי אישר לו עקב מחלתו 100% אחוזי נכות. האקדמאי רוצה לחזור ולתפקד בחברה כאזרח המועיל לחברה, לעצמו ולמשפחתו, לשם כך הוא פונה למוסד לביטוח לאומי שיאפשר לו הכשרה מקצועית והסבת מקצוע בכדי שיוכל לחזור לתפקוד נורמלי, לחזור למעגל העבודה, להיות חיוני לעצמו, למשפחתו, לחברה ולהרגיש טוב. הוא הרי כל ימי חייו היה אדם פעיל שלא חי על קצבאות אלו או אחרות.
|
|
|
|
|
פרשת "קם-בלאו", מעבר לסוגיות המשפטיות העולות ממנה, היחסים המאוד מסובכים והעדינים שבין עיתונאי לבין מקורותיו, שמירת סודות מדינה מול זכות הציבור לדעת מה נאמניו עושים וכדומה, מעלה אל קדמת הבמה הציבורית תופעה חמורה ביותר: התיישרות הברנז'ה העיתונאית העוסקת בנושאי צבא וביטחון לפני פקודות המגיעות מלמעלה. שנית, אותה ברנז'ה שכחה את אשר חייב היה לעלות מיד על שולחן "הניתוחים": איך ייתכן שחומר סודי, לכאורה, נגיש כל-כך לחיילת זוטרה, גם אם עברה תחקיר ביטחוני לפני גיוסה? האם כל הדרגים מעליה, שירות הביטחון הכללי וכדומה לא נכשלו בעבודתם? שאלות אלה אמורות היו להישאל מיד ולדרוש דין וחשבון נוקב, לא למען הגנה, חלילה, על מעשיה של קם אלא למען בטחון המדינה ואזרחיה, ללא שום מירכאות. אך קולם של בכירי הכתבים והפרשנים לא נשמע בסוגייה זו. לעומת זאת, הם רצו מאולפן לאולפן, פירשנו את מה שנאמר להם לפרשן מבלי שראו ולו שורה מכתב האישום. אם כן ראו את כתב האישום או חלקים ממנו, או סופר להם מה נמצא בכתב האישום, הרי שיש, לכאורה, עבירה חמורה על החוק.
|
|
|
|
|
