כבר זמן רב אני מהלך מוטרד בהרגשה שמשהו חשוב חסר לנו במדינה שלנו, ואיזה מזל שבמאי מבריק כמו שמואל הספרי ועו"ד מצליח כמו אלדד יניב, עא"ב (ע'
אהוד ברק) לשעבר, פקחו את עיניי מוכות הסנוורים. ובאמת, איך זה שלא ידענו שמה שכל-כך חסר לנו היה "שמאל לאומי" אמיתי, כזה מין גם וגם וגם - גם שמאל שהוא גם לאומי שהוא גם חברתי, מה שיפסיק את ההידרדרות הפוליטית של השמאל המתפוגג, כי הרי כל המחנה הלאומי יבין ש"שמאל לאומי" שווה גם למי שהוא לאומי ולא רק למי שהוא שמאל, וככה יוכל כל עם ישראל, או רובו לפחות, להתאחד תחת כנפי המפלגה החדשה ובא לציון גואל.
ורק דבר קטנטן אחד מקלקל לי את האידיליה של התגלית הגדולה של "השמאל הלאומי" - הסיסמה הקצרה שלהם בהפגנה שקיימו: "ציונים לא
מתנחלים", וההסבר שלהם שציונים אמיתיים רוצים לסיים את הכיבוש.
פה כבר יש לי בעיה. הרי
רק ציונים התנחלו בארץ הזו שיש הקוראים לה "ארץ ישראל" ויש מכנים "פלשתין" ויש מעדיפים "ארץ הקודש" ו"הארץ המובטחת" ועוד שמות. ובעזרת השם והשמות הללו מנסים כל מיני עמים לכבוש את הארץ הזו ולהתנחל בה. כבש אותה יהושע עם 12 השבטים והתנחל בה, כבש אותה דוד המלך, כבשו והתנחלו בה שבי גלות בבל - זרובבל, עזרא ונחמיה, כבשו אותה (בין השאר) היוונים, הרומאים, הביזנטים, הערבים, ולבסוף, שוב כבשו אותה היהודים, אבל רק חלק קטן ממנה: ולכן התנחלו רק בגליל ובנגב ובשרון, ואחרי 19 שנה גם ביהודה ובשומרון.
אז מה - כל היהודים האלה שהתנחלו בארץ לא היו ציונים? ציונים לא מתנחלים?
רבותיי הבמאי הספרי ועו"ד יניב, תרשו לי הקטן לספר לכם עובדה שאולי לא ידעתם או שכחתם: רק ציונים התנחלו ומתנחלים בארץ הזו. כי ציונים אמיתיים הם אלה ששואפים לעלות לארץ ישראל ולהתנחל בה איפה שרק אפשר. ציונות זה עלייה והתנחלות בארץ המולדת של היהודים.