המחדל המודיעיני: שכחו שאנרכיסטים הם טרוריסטים

מדוע מול החלאה האנרכיסטית כל המערכת הזו נמוגה? אולי גם כי חלק מן האנרכיסטים הללו קשורים אישית ורעיונית לאנשים שבמערכות התקשורת והמשפט. אחת היא בת של שופטת, אחרים הם עיתונאים שאחד מהם בנו של עו"ד מפורסם מהשמאל. קצינים בכירים יודעים באיזה צד מרוחה חמאת הקידום שלהם, במקרה הטוב. במקרה הרע, בני משפחותיהם שייכים או מזדהים עם החוגים הללו, דוגמת תא"ל נועם תיבון, שאשתו חתומה על עצומה למען טלי פחימה ואמו ובנו פעילי שמאל קיצוני. האקסיומה התודעתית הרווחת בצמרת הממסד הישראלי, היא שמי שרוצה להישרד ולהתקדם במערכת צריך להתנכל למתנחלים, להרפות מהשמאל והערבים, ולעולם לא להתקרב לתחום שלא ימצא חן בעיני עיתון הארץ.

מי שתולש את שערותיו נוכח התרדמה של המודיעין במשט האנרכיסטים ימצא כאן את השורש העמוק של התשובה. הפדיחה בים אינה אלא ההמשך של הרשלנות, האדישות וחוסר האחריות בטיפול בהם ביבשה. הפעם זה הוביל למפולת אסטרטגית.

אל"מ דרור וינברג ז"ל כונה באתר האנרכיסטי "אינדימדיה": "פושע מלחמה ציוני מלוכלך", "שטנדרטנפיהרר" (דרגה נאצית) ו"גאולייטר" (מושל מחוז נאצי). על הפיגוע בו נהרג הוא ועוד 11 חיילים ואזרחים בחברון ב-2002, נכתב שם כי זוהי "פעולת הגבורה האמיצה של הג'יהאד האיסלאמי באל-ח'ליל (חברון)", והוסיפו שבעקבות הבשורה על 12 הנרצחים בהם מח"ט חברון "אי-אפשר למחוק את החיוך מהפנים". היועץ המשפטי רובינשטיין פתח בחקירה, המערכת מרחה אותה והיועץ המשפטי מזוז סגר אותה. כל פושעינו שבו בשלום לבסיסם.

"אנחנו לא בעד האויב, אנחנו האויב!" (הארץ, 14.8.08) - כה אמר יונתן פולק, "פעיל שלום", ראש "אנרכיסטים נגד הגדר". במקרה אחר אמר שישראל חייבת להימחק מהמפה. פולק אינו מסתפק בדיבורים. הוא מוביל הפגנות אלימות, מקיים קשר עם גורמים עוינים ביו"ש ומבלה הרבה ברמאללה ובכפרים. הפרת צו אלוף? צווי הרחקה? הצחקתם את שי ניצן.

עזרא נאווי, דמות מופת נוספת, "הגואל המושיע", בפי יהודית קרפ, מכוכבות העבר של הפרקליטות, בעת שהעידה לטובתו בטיעונים לעונש במשפט שבו הורשע בתקיפת שוטרים. לעבריין הזה יש עבר עשיר. פעם אחת הניח ראש של כבש על הכביש לחוות מעון. פעם חשף את ישבנו בפני תושבי היישוב. הוא הומוסקסואל, בן-זוג של מחבל ערבי שישב בכלא. בנוסף, כולל גליון ההרשעות שלו: שימוש בלתי חוקי בנשק, גידול והחזקת סמים, מעשה סדום בקטין, כניסה לשטח סגור, איומים, הסעת שב"חים והפרעה לעובד ציבור (מעריב, 7.3.10). אך השתייכותו לשמאל הרדיקלי מעניקה לו חסינות בפני צווי הרחקה. איך? קרפ קראה לו גם "פטריוט אמיתי". עדה נוספת הגדירה בבית המשפט כי מדובר "בשליחו של השמאל בשטח". התוצאה: חודש מאסר בודד.

הצבא, המשטרה, השב"כ ומנגנון הטרור המשפטי של שי ניצן הממרר את חיי המתנחלים, אדישים. השב"כ שהקים מערכת בממדי הקג"ב לפקח, לעקוב ולרדוף את המתנחלים מקדיש משאבים וכוח-אדם זניחים למעקב אחר האיום האנרכיסטי. למשטרה יש קצין אחד אומלל האמור לטפל בהם והפרקליטות מורחת וקוברת חלק גדול מהתיקים המעטים שנפתחים נגדם. צווי ההרחקה של שי ניצן מופנים כמעט רק ימינה על חשדות ועבירות שאינם מתקרבים לקרסולי אלו של החבר'ה הטובים משמאל. הקצונה הגבוהה של פיקוד מרכז וחטיבת שומרון עסוקה בחיסול המוטיבציה וטיפוח שנאה למדינה דווקא אצל חיילי הר ברכה, פעילי חומש ותושבי המאחזים. חייליהם ביו"ש זוכים לפיקוח בולשביקי שלא יבואו במגע עם עלוני בתי-הכנסת בעת תפילות השבת ושלא יתארחו אצל אויבי העם ביישובים. הם גם מקפידים לקיים שגרת "הכנות מנטאליות" להכנת החיילים ל"יום פקודה" של גירוש ועקירה. מול האנרכיסטים נעלמים הלהט, חוסר המעצורים והטוטאליות שקיימים כלפי המתנחלים. לא דרישה אוטומטית למעצרים עד תום ההליכים, לא ערעורים בלתי פוסקים ולא "שיחות מוטיבציה" שערורייתיות לשופטים.

אין שום חידוש בשיטות האלימות האנרכיסטית השמאלנית. מדובר בקבוצה חתרנית הפועלת בגלוי לחיסולה של מדינת ישראל, ושיטת העבודה הקבועה שלה היא הסתת הערבים לאלימות תוך שהם נותנים לה חיפוי בעל חזות מערבית, "אשכנזית". חיילינו מוכים ונרגמים כל שבוע ביבשה בדיוק כמו על ה"מרמרה" באירועים אלימים המוצתים על-ידי האנרכיסטים. הם אלו המדליקים את האש בבילעין, בנעלין, בדיר ניזאם, בשכונת שמעון הצדיק בירושלים, בחברון ובעוד חזיתות ההולכות ומתרבות. במהומות הגדר בהר אדר נהרג שוטר מג"ב. בבילעין איבד חייל עין ועד עתה נפצעו מעל ל-150 חיילים ושוטרים במהומות הללו. כל יום שישי הם מתארגנים בגלוי לפעולות המסתיימות באופן קבוע באלימות ובקושי נוגעים בהם. מעניין מה היו עושים למתנחלים על פרומיל מזה, אך לאנרכיסטים מותר הכל, בשם השלום, כמובן.