לאחרונה אנו עדים לקריאה להחרמת מוצרים וקשרים בכלל עם טורקיה. הקריאה באה הן מצד חברות מסוימות במשק הישראלי והן מצד בודדים הקוראים במכתבי שרשרת להחרים כל מה שקשור בטורקיה החל מהנופשים ועד לאירועים כמו סרט טורקי וכו'.
אנחנו כישראלים שסובלים בדרך כלל מחרמות של ארצות וארגונים שונים בעולם (כמו למשל עכשיו חרם נמלים בשוודיה) אנו צריכים להיות הראשונים להתנגד לשימוש בכלי הזה. חרם מביא לחרם נגדי , והתועלת שבו גם למי שתומך בו היא קטנה ביותר מבחינה מעשית, אבל בהחלט גורם להעמקת הסכסוך, ולא לפתרונו.
יש להבדיל בין סכסוך פוליטי לבין הקשרים הכלכליים חברתיים. יש אלפי טורקים שעובדים כאן בישראל, אלפי ישראלים שעומדים בקשרי מסחר עם טורקיה, ועדיין גם אלפי נופשים בטורקיה. אנשים אלה משני הצדדים מעוניינים להמשיך בקשרי הסחר. התיירות, והקשר הטוב שנוצר במשך השנים בין שני העמים. יש תמיד עליות וירידות ביחסים בין מדינות , אבל המאמץ צריך להיות לפתור את הבעיה ולא להחריפה. קשרים כלכליים הם אחד הכלים החשובים ביצרית אווירה טובה ובהורדת הלהבות בסכסוך מעין זה. איש אינו מרוויח מחרם! כולם מפסידים!
התעשיה הקיבוצית ידעה לפתח במשך שנים קשרים עם השוק הטורקי הן בתחומי החקלאות והמים, הן בתעשיית המזון והן בתעשיית מוצרי צרכנות. גם היבוא מטורקיה של חומרי גלם, חלקים לתעשיית המתכת , האריזות ועוד, תורמים להידוק הקשר ולפיתוח הכלכלי של שני הצדדים. היקף המכירות של התעשיה הקיבוצית לטורקיה הגיע בחמשת החודשים הראשונים של 2010 לקרוב ל-40 מיליון דולר. זהו גידול של 40% ביחס לשנה שעברה. ההערכה שאם הגידול יימשך נוכל להגיע השנה לייצוא של 80 מיליון דולר לטורקיה. הסחר הכללי בין טורקיה וישראל הסתכם ב-2009 ב-2.4 מיליארד דולר ו-2010 עד כה 1 מיליארד דולר, מזה 400 מיליון דולר יצוא ו-600 מיליון דולר יבוא.
אנו קוראים לחברות הישראליות, לארגונים הכלכליים השונים, לממשלת ישראל ולאיש הפשוט ברחוב, אל ניסחף להתלהמות בהטלת חרם. בואו נושיט כולנו את ידינו לעם הטורקי ונחזור לקיום הקשר הטוב שהיה בין שני העמים עד לפני חודשים מעטים.
