דינו של מעקה שקוף

מעקה שקוף הוא מעקה זכוכית או חומר אחד ששקיפותו רבה והוא מעביר קרני אור. מעקה מסוג זה יוצר יתרון אדריכלי מובהק כי רואים דרכו את הנוף. השאלה היא, האם הוא גם בטיחותי כנדרש על-פי ת"י 1142 שעניינו מעקים.

להלן ציטוט מדברי השופט א' טובי, בית משפט השלום חיפה בעניין מעקה שקוף העשוי מפוליקרבונט:

• "6.6 זיגוג מעקה המרפסת
  
  בחוות דעתו קבע המומחה כי מעקה המרפסת עשוי מפוליקרבונט היכול לשמש למטרה זו בכפוף לכך שהוא עומד בתנאי תקן 1142 ותקן אש 921. המומחה ציין כי הקבלן נתבקש להמציא אישור מכון התקנים על עמידות החומר בדרישות התקן אך לא עשה כן. בסיכום סעיף זה קבע כי ככל שיומצאו האישורים המתאימים, לא יהא צורך בהחלפת המילוא של המעקה. במידה ולא יומצאו האישורים, עלות החלפת הלוחות במעקה נאמדה על ידו בסך 9,500 ש"ח.
  
  ב"כ התובעת הפנה בסיכומיו לכך שבתשובה לשאלת הבהרה שהפנה אליו, ציין המומחה כי המחיר של 9,500 ש"ח שנקבע על ידו מבוסס על נתונים שקיבל מחברת דן-פל-פלסטיקה טכנית וכי מחיר החומר, שלדברי אותה חברה עומד בתקנים, הינו כ-500 ש"ח למ"ר. המומחה נשאל אם קיבל אישור בכתב מאת החברה הנ"ל לגבי עמידות החומר המסופק על ידה בתקנים הנדרשים והשיב בשלילה. מכאן ביקש ב"כ התובעת לשלול את קביעתו של המומחה ואת אמדן המחירים כפי שקבע בחוות דעתו.
  
  גם טענה זו של התובעת דינה להדחות. משקבע המומחה את עלות התיקון בהתאם להתייעצות שקיים עם בעלי מקצוע, חזקה עליו שנדרש לשאלות הרלוונטיות, גם אם לא קיבל לידיו תיעוד ואישור בכתב על כל פרט שבירר. למותר לציין כי התובעת עצמה לא המציאה כל ראיה לגבי המקורות או הבסיס לאמדן שנקבע על-ידי המומחה מטעמה לתיקון ליקוי זה. לאור האמור, אני מאמץ את קביעתו ומסקנתו של המומחה גם בעניין זה".

(ת"א 02 / 12949 חיים סמדר נ' גב-ים לקרקעות בע"מ פדאור 05 (6) 808.)

מדברים אלו אנו למדים כי על הקבלן/המוכר להמציא לדיירים הוכחות בדבר עמידותו של המעקה השקוף (במקרה זה - מדובר במעקה מפוליקרבונט) בשני תקנים ישראלים:

• א. ת"י 1142 אשר בו יש התייחסות לחוזק המעקה מבחינת עמידותו נגד כוחות אופקיים ואנכיים ומבחינת שיעור תזוזתו בפעול עליו כוחות, כמו גם למבנהו הגאומטרי של המעקה.
  
  ב. תקן 921 שבו ההתייחסות היא לעמידות המעקה בתנאי אש.

באין אישורים של מעבדה מאושרת בדבר ההתאמה לתקנים (מדובר באישורים המסופקים על-ידי הקבלן) - דין המעקה הוא - החלפה במעקה אחר, תקין, בטיחותי ותקני.

אכן, לא תמיד מגיעים בתי המשפט למסקנה זו, אולם זוהי המסקנה המתבקשת.

להלן ציטוט מדברי השופטת מני גור אירית, בית משפט השלום בהרצליה בעניין מעקה זכוכית המצוי מתחת לחלון:

• "2. חלונות - מומחה התובעים קובע כי כנף החלון בחדר ההורים יוצר פינות חדות האסורות על-פי התקן (ת"י 1068). כמו-כן, יש להחליף את מעקה החלון למעקה תקני. מומחה הנתבעת חלק על מומחה התובעים וקבע כי חלון צריך להיות מרובע עם זוית של 90 מעלות, במצב כזה לא ניתן ליצור חלון ללא פינות חדות. ובאשר למעקה, הרי מדובר בחלון אלומיניום שחלקו נפתח וחלקו נסגר שאיננו מצריך מעקה.
  
  מומחה בית המשפט אף הוא לא מצא כל זויות חדות בחלון שמהוות סיכון, ובאשר לזכוכית קבע המומחה כי לא ניתן לוודא שאיננה מחוסמת, וגם אם יש להחליפה עלות זו איננה עולה על 200 ש”ח.
  
  עיינתי בנספח י"ב שהינו העתק חלק מת"י 1068, הקובע כי בכל החלון לא יהיו בליטות חדות העלולות לגרום נזק למשתמש. לא נאמר בתקן שאסור שתהיינה זויות חדות, שהרי אלה נוצרות מאליהן שעה שיוצרים ריבוע עם 90 מעלות. לא שוכנעתי מחוו"ד התובעים כי נוצרו בליטות חדות שעלולות לגרום נזק, שעה ששני מומחים אחרים שחוות דעתם מנומקת בצורה זהה לא מצאו כל בליטות כאלה. לא הובאה בפניי כל ראיה אחרת לשכנע כי החלון בנוי עם זויות חדות הגורמות לסיכון.
  
  באשר לזכוכית המחוסמת - מאחר שלא ניתן לוודא שאכן קיימת זכוכית מחוסמת, אני קובעת ברכיב זה כי יש לפסוק את הפיצוי על-פי קביעת מומחה בית המשפט בשיעור של 200 ש”ח".

(ת"א 98 / 10933 בן שהם חיים נ' קשת רעיונות בע"מ פדאור 04 (20) 360.)

מכאן ברור שוב, כי כאשר מתעורר ספק, לאמור, לא ברור למזמין כמו גם למומחה בית המשפט ולבית המשפט האם המעקה עבר בדיקת התאמה לתקן (בענייננו - קריטריון הבדיקה הוא כי המעקה עשוי מזכוכית מחוסמת, אשר לאור דברי המומחה סבר בית המשפט כי עמידה בתנאי זה מספיקה כדי להכשיר את המעקה - דבר שאינו נכון), אזי ישולם פיצוי לפי עלות החלפת הזיגוג של המעקה.

משני פסקי דין אלו אנו למדים כי ביחד עם אספקת המעקה השקוף והתקנתו בדירה, חובה על הקבלן לספק אישורי התאמתו של המעקה לתקנים, ואם אלה אינם מסופקים - ייחשב המעקה כבלתי מתאים.

לכאורה, אפשר לסבור כי מי שטוען לליקוי או לאי התאמה כלשהי לגבי פריט מהסוג של המעקה השקוף, עליו להוכיח קיומו של הפגם. יש גם טעם לגישה זו, כי אם לא כך הדבר, אזי כל מעקה שקוף - הוא בחזקת מעקה לקוי.

מצד שני, אם משווים את מעמדם של רוכשי הדירות עם מעמדם של הקבלנים, אי-אפשר שלא להבין כי יש יתרון לקבלנים, אשר בידיהם מצויים המסמכים הרלוונטיים לגבי כל פריט ומרכיב בדירה כמו הדלתות, החלונות, הכלים הסניטריים והמעקות; החובה לרכוש פריטים בעלי תו תקן, ורק אחר-כך להרכיבם בדירה בהתאמה לדרישות התקן חלה על הקבלן, ומבוצעת על ידו באחריותו.

מכאן ההלכה כי הקבלן חייב להמציא את הראיה כי מוצריו תקניים.

ראה בעניין זה גם:

• 1. ת"א 597/86 דיירים שונים נ' יובל גד ואח', בית המשפט המחוזי בירושלים, שופט: י' בצלאל, פסק דין מיום 12 למאי 1988, לא פורסם, מופיע בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצ' "בורסי" תשס"ו עמ' 289.
  
  להלן ציטוט:
  
  "נטל ההוכחה על תכנון שיש בו הליקוי שהמומחה הצביע בסעיף 1.4 לחוו"ד מוטל על המודיעה ומשלא הרימה נטל זה לא יצאה ידי חובתה".
  
  [המודיעה כאן היא החברה הקבלנית; משהעלה המומחה בחוות דעתו טענה בדבר ליקוי הקיים לכאורה - החברה הקבלנית היא אשר צריכה להוכיח את התקינות].
  
  2. ת"א 10756/99 מנדלוביץ מיכל ואיתמר נ' אלי יוחנן, בית משפט השלום בירושלים, שופט: י' מילנוב, פדאור 05 (28) 715 להלן ציטוט:
  
  "הנטל להוכיח כי בידוד טרמי באמצעות לוחות קל קר מסוג רונדופה, הוא המקובל בנסיבות העניין (והדגש הוא על נסיבות העניין), מוטל על הנתבע, נטל שהנתבע - כפי שפורט לעיל - לא עמד בו".

מכל האמור לעיל, צריך להתייחס במשנה זהירות ליישומו של הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה" באופן בו יוטל נטל ההוכחה לקיומם של ליקויי בנייה על כתפי התובעים, שבידיהם אין שום מסמך היכול להבהיר את סיבת קיום הליקויים או הליקויים-לכאורה, בעוד שבידי הקבלן/המוכר מצויים לא רק בדיקות התאמה לתקן לגבי כל פריט (או ראוי שיימצאו), אלא גם תוכניות ביצוע מפורטות, הסכמים עם קבלני משנה ובעלי מלאכה, עותקים מהזמנות מוצרים אצל ספקים, יומני עבודה ועוד. לפיכך, כאשר מועלית טענה על-ידי מומחה (בין מומחה הדיירים ובין מומחה בית המשפט) על חשש לקיומו של ליקוי, צריך שנטל ההוכחה יעבור אל הקבלן/המוכר כמבואר לעיל.