בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
העיקרון שביסוד האלטרואיזם הינו כי לאדם אין זכות להתקיים למען עצמו, שירות לאחרים הינו ההצדקה המוסרית לקיומו, הקרבה עצמית, נובע מכך, היא המעלה והערך הנעלים ביותר. כאשר מנהלים מלחמה או חברה על-פי מפתח אלטרואיסטי נחרץ גורלה
|
משאיות סיוע הומניטרי לעזה [צילום ארכיון: דובר צה"ל]
|
|
|
|
|
לאחרונה הוחלף מפקד הכוחות האמריקניים באפגניסטן, הגנרל סטנלי מקריסטל, אשר מתח ביקורת פומבית על מפקדו העליון - הנשיא ברק אובמה, עורר סקנדל ושילם את המחיר. במקומו נכנס לתפקיד הגנרל דייוויד פטראוס אך השערוריה האמיתית הרבה יותר גדולה מאשר חילוקי הדעות בין אובמה למפקדי הצבא בשטח. הניו-יורק טיימס מספר על האסטרטגיה של המלחמה באפגניסטן ומציין כי מקריסטל "העביר את הסיכונים מאזרחים לחיילים מערביים". יורשו בתפקיד הצהיר כי אין בכוונתו לשנות את העקרונות הללו של המלחמה באפגניסטן. בלשון פשוטה, משמעותה של אסטרטגיה זאת הינה ניהול מלחמה המציב את חייהם של האפגנים, ובכלל זאת של הג'יהאדיסטים נגדם מתנהלת המלחמה, לפני ערך חייהם של חיילי ארה"ב ובנות-בריתה המערביות. אסטרטגיה זאת כוללת הזרמת משאבים עצומים בשווי מיליארדי דולרים מכספי משלמי המיסים בארה"ב לשיפור איכות חייה של האוכלוסיה העוינת, סלילת כבישים, ופעילות סעד במטרה לרכוש את ליבה ואת הכרתה של האוכלוסיה בנדיבות המערבית. בישראל, בעוד אנו עוסקים בשבועות האחרונים בחקר הליקויים הטקטיים שהתגלו בהערכות להתמודדות עם המשט הטורקי, מתפתחים להם משטים מכיוון לוב, לבנון ואירן. רבים מאויבינו מבקשים להיות אבות-להצלחה. כך, אנו צפויים בקרוב לראות מהלכים דומים גם מכיוונם של מדינות עוינות נוספות המבקשות לערער את הלגיטימיות הישראלית. ההתמודדות הישראלית, מצידה, יישרה קו עם הביקורת הבינלאומית בכלל ועם הביקורת של הבית הלבן בפרט, ומקילה על המצור החלקי אותו השיתה ישראל על עזה. התגובה הישראלית המרכזית ללחץ הבינלאומי הייתה בהצגת רשימת מוצרים מורחבת אותה מאשרת ישראל להכניס לעזה, הכנסת משלחות בינלאומיות והפקה של סרטי "הסברה" בהם מוצגות שיירות האספקה העצומות המובילות מצרכים ישראלים וסיוע לאוכלוסיה בעזה, סיוע המבסס את שלטון הטוטליטריות האיסלאמית אשר חרתה על דגלה וכתבה באמנתה כציווי את השמדת ישראל.
|
|
זיהוי מפתח החולשה המוסרי על-ידי האויב, במודע או שלא, הוא שהוביל לנפילת אימפריות, מרומא העתיקה ועד לממלכת האינקה אשר נקטפה כפרי בשל על-ידי קבוצה קטנה של פולשים ספרדיים | |
|
|
|
המשותף לשני המקרים, למרות הזירות השונות וסדרי הגודל המשתנים הוא בכך שהשחקנים מתנהלים לפי אותו תסריט ידוע מראש, כזה המספק לאויב יתרונות טקטיים אותם הוא ממהר לנצל. המפתח המוסרי לפיו נכתב התסריט מכונה אלטרואיזם. העיקרון שביסוד האלטרואיזם הינו כי לאדם אין זכות להתקיים למען עצמו, שירות לאחרים הינו ההצדקה המוסרית לקיומו, הקרבה עצמית, נובע מכך, היא המעלה והערך הנעלים ביותר. כאשר מיושמת שיטה מוסרית זאת במדיניות-חוץ ונכתבים לפיה כללי ניהול המלחמה, מתקבלים עקרונות "המלחמה הצודקת". שורשיה של גישה מוסרית זאת נעוצים בכתבים הנוצריים של אוגוסטין, אשר ביקש לברר כיצד ניתן ליישב את ההכרח במלחמה עם הציווי הנוצרי "להפנות את הלחי השנייה". תשובתו של אוגוסטין הייתה, כי אדם יכול להשתמש בכוח שלא על-מנת להגן על עצמו אלא להגן על שכנו. כך הפך אוגוסטין את המלחמה למסע צדקה וסיוע סוציאלי. את הניתוח המוסרי הזה אימצו מנהלי המדיניות וכותבי המדריכים הצבאיים המודרניים בתקופתנו. בספר "מלחמות צודקות ולא צודקות", המשמש כמסד המוסרי לתורת הלחימה המערבית, כותב המחבר, מיכאל ואלצר: - "חייל חייב לכוון היטב למטרתו הצבאית ולהימנע ממטרות לא-צבאיות. הוא יכול לירות רק אם השיג טיווח ברור באופן סביר; הוא יכול לתקוף רק אם התקפה ישירה אפשרית... הוא אינו יכול להרוג אזרחים רק משום שהוא מוצא אותם בינו לבין אויביו... ההסתפקות באי כוונה להרוג אזרחים היא פתרון קל מידי... מה שאנו מחפשים הוא סימן חיובי כלשהו למחויבות להצלת חיי אזרחים... אם הצלת חיי אזרחים משמעותה סיכון חיי חיילים אנו חייבים לקבל את הסיכון".
המוסר האלטרואיסטי התקבל והתבסס כאמת מידה לצדק בישראל ובעולם המערבי, ואיש אינו מעז לפקפק בו או להקים ועדת חקירה פילוסופית אשר תבחן את מקורותיו והשלכותיו. אויבינו, המזהים נקודת תורפה זאת, אינם מהססים לנצלה. זיהוי מפתח החולשה המוסרי על-ידי האויב, במודע או שלא, הוא שהוביל לנפילת אימפריות, מרומא העתיקה ועד לממלכת האינקה אשר נקטפה כפרי בשל על-ידי קבוצה קטנה של פולשים ספרדיים. השאלה התלויה ועומדת היא האם נשכיל לזהות את המפתח המוסרי שלנו כנקודת תורפה המאיימת על קיומנו או שמא נמשיך לספק תחמושת תעמולתית, נזין ונכלכל את אויבינו תוך שאנו ממשיכים לשחק את תפקידנו במחזה שתוצאותיו הטראגיות נכתבו בדפי ההיסטוריה וידועות מראש.
|
|
תאריך:
|
16/07/2010
|
|
|
עודכן:
|
16/07/2010
|
|
בועז ארד
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
צנחן
|
16/07/10 18:58
|
|
2
|
|
הוא פשוט שיריונר
|
17/07/10 18:57
|
|
3
|
|
אבנר צפוני
|
17/07/10 19:40
|
|
בית המשפט בפתח תקוה פסק ביום רביעי (14.7.10), שהוא מקפיא את צווי ההריסה בכפר דהמש שבין לוד לרמלה. כן הורה בית המשפט לוועדה המחוזית לתכנון ערים להבהיר בדיון, שנקבע לעוד שלושה חודשים, ב-12.10.10, מספר לא מבוטל של סוגיות תכנוניות, שבגינן הוגשה הבקשה לבצע צווי הריסה. כך נדחתה ההחלטה להתחיל בביצוע צווי ההריסה.
|
|
|
בימים אלה, בהם מתקרב יום-השנה החמישי לַגירוש מֵעזה וּמצפון השומרון, הוא יום-השנה החמישי של "כּן יְגָרֵשׁ יהודי יהודי!", עברתי שוב על השיר שכתבתי אז - בַּיּמים הטרופים של לפנֵי... בְּימים מלאֵי תקווה, אך נודפֵי יאוּש...
|
|
|
זה עתה חשכו שתי שְמָשות שהאירו את שמי היהדות הדתית-לאומית בדור האחרון; הרבנים מרדכי אליהו ויהודה עמיטל, זכותם תגן עלינו. לא הרי זה כהרי זה. איני יודע אם קרב זה אל זה ואמר, והאם טורא בטורא פגע, או שמא מסילותיהם נעו במקביל או בחציית קווים הדדית. לי אישית חשכו שני המאורות הגדולים, ושכמותי רבים במחננו.
|
|
|
כמו כל גבר מצוי, אני מאוד אוהב לצפות בשידורי המונדיאל. גם אשתי. ליתר דיוק, היא מתעניינת יותר בבגדים שלובשים המגישים, ופחות במשחקים. אות הפתיחה לשידורים מעורר אצל אשתי את הרצון לחזור לטבע, כלומר להשקות את העציצים המוצבים בצידי מכשיר הטלוויזיה "כי שם הם מקבלים את השמש בזוית הכי טובה". וכך במקום לצפות בדשא הירוק של המגרשים בדרום אפריקה, אני מקבל שיעור בגינון ביתי מפיה של אשתי. אך זו אינה הבעיה היחידה.
|
|
|
את פרשת השבוע שלנו, אֵלֶּה הַדְּבָרִים, או בקיצור, דְּבָרִים, קוראים תמיד בשבת הסמוכה לתשעה באב מלפניו. מכיוון שכך, ברור שתוכנה של פרשה זו קשור מהותית למסר שאנחנו אמורים להפיק מתשעה באב. צריכים, אם כן, להתבונן בתוכנה של הפרשה ולמצוא את הקשר לתשעה באב. לגמרי בכללות ואולי גם רק לכאורה, תשעה באב הוא היום הכי עצוב בשנה העברית, כי הוא יום הזיכרון לחורבן בית המקדש בפרט ולעובדה שאנחנו עדיין בגלות בכלל. תוכנה של פרשת דְּבָרִים, כמו של ספר דְּבָרִים כולו, הוא נאום הפרידה של משה רבנו. בטרם ייעלם מעינינו על סף הכניסה שלנו לארץ, הוא משמיע באוזנינו נאום ארוך ומרשים שמהווה את הספר החמישי בתורה. כלומר, בארבעת הספרים הראשונים נכתבו הדברים שה' אמר ומשה כתב, בספר הזה משה אומר מפי עצמו והכל נכנס לתורה.
|
|
|
|