היה זה הגנרל האמריקני דאגלס מקארתור שקבע כי יד הנקמצת לאגרוף הופכת חסרת תועלת כשהמאבק הופך למאבק היאבקות בו על כל צד לתפוס כמיטב יכולתו. האמירה הזו נכונה במידה רבה למדיניות הכוח הישראלית. יש לבקר אותה לא מפני שהיא כוחנית, אלא בגלל שהיא משתמשת בכוח בצורה לא יעילה ומטופשת.
מדיניות המצור על עזה הייתה וכנראה נותרה דוגמה טובה לכך. מחד-גיסא לא הוטל באמת מצור יעיל על עזה (שהיה מחייב תפיסת הגבול של הרצועה עם מצרים), כי הפלשתינים הצליחו להבריח את צרכיהם החשובים במנהרות. מאידך-גיסא, המצור נתן פתח לדה-לגיטימציה של ישראל באמצעות שיח הזכויות הקטלני והאגדות על משבר
הומניטרי ברצועה.
המשט לא שבר את המצור על רצועת עזה, אם כי הוא בהחלט זירז את מהלך העניינים. רבים, ואני בכללם, הגיעו מזמן למסקנה שאין טעם להעמיד פנים שקיים עם פלשתיני אחד שעימו ניתן לשאת ולתת על הסדר שלום. הפילוג בתוך המחנה הפלשתיני הוא עובדה קיימת, ומכאן שאין טעם לדבר יותר על פתרון שתי מדינות שיחיו בשלום, אלא לכל היותר על פתרון שלוש מדינות שכנראה לא יחיו בשלום. הדרך היחידה להימנע מכך, הייתה חיסול שלטונו של החמאס בעזה ולכך לא עמדו לנו העוז והנחישות.
משום מה נוטים לשכוח שהמצור זכה לתמיכה נרחבת של אירופה, מצרים והרשות הפלשתינית, שראו ברצועת עזה מחוז מורד כל עוד שולט בו ארגון החמאס (ארגון טרור על-פי ההשקפה הבינלאומית המקובלת). עד לאחרונה המטרה המשותפת לנו, לרשות הפלשתינית, למצרים ואפילו לאיחוד האירופי, הייתה לשבור את שלטון החמאס באמצעות המצור ולאלצו להסכים לפיוס פנימי על-פי המתווה שהוצע על-ידי מצרים. הדרישה להסרת המצור, הבאה כיום גם מצד אירופה, מבטאת ייאוש מהשגת "אחדות" במחנה הפלשתיני וקידום פתרון שתי המדינות.
אין להתפלא על כך ששר החוץ שלנו, הידוע כמי שאינו מאמין בהסדר שלום עם הפלשתינים, דוחף במרץ את רעיון ההינתקות השלמה מעזה, שזוכה לתמיכתו של
שלמה אבינרי במאמר בהארץ. לאחר "
עופרת יצוקה" כתבתי על הצורך לקיים מו"מ ישיר עם החמאס, מאותם נימוקים שבהם משתמשים כיום שלמה אבינרי ושר החוץ. המצור על עזה הוטל על-ידי ממשלת אולמרט, שבאמת האמין בשלום על בסיס שתי מדינות, ודינו היה להיות מוסר על-ידי ממשלה שאינה מאמינה בשלום - גם ללא המשט.
אלו העולזים על הצלחת המשט וכשלון מדיניות הכוח הישראלית, יכולים לחגוג את "ניצחונם". מדיניות הכוח חסרת הרתיעה של החמאס ניצחה את מדיניות הכוח הישראלית שלא הייתה נחושה דיה לחסל את שלטונו, ולא הייתה חזקה דיה על-מנת לקיים מצור אפקטיבי. כעת מוטב שבמקום אגרוף נעבור לג'ודו, ונשתמש באנרגיות של היריב לטובתנו. את ההישגים הגדולים ביותר שלנו העניקו לנו בנדיבותם הפלשתינים בזכות הפיצול הפנימי ההרסני בתוכם מאז מאורעות 1929 ועד היום - מוטב לחזור לדרך הנושנה והטובה ההיא.
