ועדת ערר מחוז חיפה, קבעה בהחלטתה בערר 125/10 ארימוביץ' צ'רלס נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון כי קומת מסד, אינה נכללת במניין הקומות המותרות וכאשר על-פי תוכנית המתאר החלה מותר לבנות שתי קומות, לא יספרו את קומת המסד. זאת, בניגוד לעמדת הוועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון. את העוררים יצגה עורכת הדין סמדר בן דור.
העורר הוא תושב חוץ שרכש בית בזיכרון יעקב אשר תוכנן על-ידי משרדי בזיכרון, וכצעד להכשרתו למגוריו - רצה להוסיף קומה.
טענת הוועדה המקומית: "המדובר הוא ברחוב כלנית, בשכונת גבעת עדן, ברחוב ללא מוצא שבו המצב הטופוגרפי הינו מישורי ושבו המבנים הוקמו בהתאם להוראות התוכנית ש/215, כלומר, שתי קומות עם גג משופע ואילו הבקשה כיום מציעה תוספת קומה ותוספת קומה בצורה משמעותית המביאה לחריגה בגובה המבנה ולסטייה מאופי הסביבה הקרובה".
הניסוח הקלוקל הוא במקור.
המינוח לפיו יש, כביכול, חריגה וסטייה מאופי הסביבה הקרובה - נועד ליצור מצג של סטייה ניכרת, דבר שלא התקבל על-ידי ועדת ערר.
סופו של עניין: עמדת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה השומרון נדחתה, והבנייה של קומה שלישית (אם סופרים את קומת המסד, כטענת הוועדה המקומית) - או שנייה (אם קומת המסד לא נחשבת קומה) - אושרה, בתנאי שלא תהיה חריגה בגובה המבנה (8.5 מ' מפני הקרקע הטבעית).
ועדת ערר ראתה בכך שתי קומות, לא ספרה את קומת המסד, ופסקה: "מאידך, תוספת הקומה אכן אינה מהווה תוספת של קומה מעל המותר, שכן קומת המסד אושרה ככזו בהיתר המקורי, ועל כן הבנייה כעת הינה של קומה שנייה, ולא של קומה שלישית, והדבר תואם את הוראות תוכנית ש/215".
בשולי הדברים ייאמר כי הוועדה המקומית הייתה צריכה מלכתחילה לא לספור את קומת המסד כקומה, ולאשר את הבקשה תוך הצבת כמה תיקונים מזעריים. האזרח מצפה כי רשויות התכנון יעמדו לצדו ויגנו על זכויותיו, ולא יתנגחו בו שלא כדין ותוך נקיטת פרשנות מחמירה, ובמקרה זה - אף תמוהה, לפיה קומת מסד שאושרה בעבר כקומת מסד הינה קומת מגורים לכל דבר.
במקרה דנן מדובר באזרח תושב חוץ, החפץ להשקיע בארץ ולבנות בית שיתאים לצרכיו. בראשית דרכו בכיוון זה הוא נתקל בביורוקרטיה ובחוסר מקצועיות של מי שאמור לתת לו שירות של רישוי ולדאוג לזכויותיו ולרווחתו.
