על השערוריה התקשורתית האחרונה
שנחשפה באינטרנט, בבלוגים ובסיקור של רשת הטלוויזיה פוקס האמריקנית, כנראה לא נזכה לשמוע מן התקשורת המובילה אצלנו. בימים האחרונים נחשפה רשימת קשר ודיון, שבה השתתפו כ-400 עיתונאים מכלי תקשורת שונים ברחבי ארה"ב בעלי נטייה ליברלית-שמאלנית. התכתבויות הדואר האלקטרוני שדלפו מן הרשימה גילו כי בפועל שימשה רשימה זו לעיתונות השמאלנית סוג של חמ"ל אסטרטגיה. בין שאר הדברים, עולה מן ההתכתבויות כי עיתונאים תיאמו עמדות על-מנת לסייע לסיקור האוהד לנשיא האמריקני
ברק אובמה במסע הבחירות שלו ואחריו. הסיפור נחשף לפני כשבועיים על-ידי עיתון קטן שנוסד לפני שנה, "הדיילי קולר" (The Daily Caller), שכנראה הניח את ידיו על מאגר היסטורי של התכתבויות בין העיתונאים.
בין שאר ה"מטעמים", נחשפת בתכתובותיהם גם עוצמת השנאה של חלק מחברי הרשימה, כאשר הם מחליפים ביניהם פנטזיות ומתארים כיצד יתבוננו בשדרן הימין הפופולרי רש לימבו (Rush Limbaugh) גוסס מהתקף לב וימָנעו מלהגיש לו עזרה ראשונה... אולם מעבר לפיקנטריה נחשפת גם התייעצות בין החברים בניסיונם
לאתר דרך לסגור את שידורי רשת "פוקס" הפופולרית. אחד היועצים ברשימה, פרופסור מאוניברסיטת קליפורניה מציע לנסות לשלול את רשיון השידור של פוקס מטעם ה-FCC - הרשות הפדרלית האחראית על הקצאת רשיונות לתקשורת.
קראו להם 'גזענים' וזה עבד
כאשר פרצה לכותרות פרשת הכומר המקלל ושונא אמריקה ג'רמיה רייט, שהיה ה"אב הרוחני" של אובמה, נראה היה כי עומדת להתרחש מפולת במסע הבחירות של אובמה, וזה לא קרה. כעת
נחשפים פרטים חדשים על ההתגייסות של אנשי התקשורת למנוע מפולת זאת. ספנסר אקרמן מהעיתון "
וושינגטון אינדיפנדנט" דחק בחבריו לחמ"ל להסיט את המוקד של הביקורת מקשרי אובמה עם הכומר הצורח ומייחל לקללות האֵל על אמריקה, לנקודה הרגישה בתרבות התקינות הפוליטית האמריקנית. אקרמן כתב: "קחו אחד מן המבקרים השמרניים של אובמה - פרד ברנס, קארל רוב, לא חשוב מי - וקיראו לו 'גזען'". וזה הצליח. השימוש בנשק הפוליטי הזה הפך לכה נפוץ, עד כי לאחרונה השתמשה בו גם "האגודה לקידום מעמד השחורים באמריקה" התומכת באובמה במאבקו בתנועת "מסיבות התה" הפועלת נגד מדיניות ההרחבה של סמכויות המדינה והבזבוזים חסרי האחריות של הממשל האמריקני.
פרשת "מדייה-גייט" חושפת לאור היום את ההטיות, העיוותים, הרמזים והשקרים הגסים, כאשר הם רתומים לסדר יום פוליטי. הפרשן הפוליטי רוברט ט'רזינסקי מציין כי מאפייניה של ההתנהלות שנחשפה הן תרומתו של לנין לתיאוריה המרקסיסטית; כאשר נדרש לנין לשאלה מדוע לא מרדו "הפועלים המנוצלים" נגד הקפיטליסטים ה"מנצלים" במערב הקפיטליסטי, הוא הסיק כי האנשים אינם יודעים מה טוב עבורם, ועל כן יש לשלוט בהם ולהפעילם באמצעות מניפולציות של "האוונגרד המהפכני" בהנהגת אינטלקטואלים ומארגנים "חברתיים". אחד המארגנים החברתיים המפורסמים ביותר היום הוא נשיא ארה"ב, ברק אובמה עצמו.
בישראל אנו מכירים את "האוונגרד המאתרג", הנוהג להעניק יחס מחבק לכל מהלך המקדם את האג'נדה של השמאל הליברלי. מעבר להצהרות אהבה ישירות לאובמה ולמדיניותו וכן לניסיונות להשפיע על הקול היהודי למענו בטרם הבחירות ממשיכים גופים מרכזיים בתקשורת לסלף, להטיל בוץ ואף לנסות ולהפעיל אלימות נגד מתחרים ולמנוע מהם את
חופש הביטוי. דוגמה לכך היא פעילות הלובי של
ידיעות אחרונות ושל
מעריב נגד "
ישראל היום" המבקשת לחסלו בחקיקה, תוך דריסה ברגל גסה של עקרונות חופש הביטוי והפרסום.
כאשר נרצח השוטר יהושע (שוקי) בלס בפיגוע קטלני בכביש 60, נטלה על עצמה הזרוע הצבאית של הפת"ח אחריות לאירוע, איש מאנשי התקשורת המובילים בישראל לא סבר כי יש להבליט את העובדה שאנשיו של מחמוד עבאס הם האחראיים לפיגוע ולהציג שאלות קשות למנהלי המדיניות, למדינות ולמוסדות התורמים לחיזוקו ולמתווי המדיניות האחראיים לכך.
ערוץ 7 חשף לפני מספר ימים אחדים תיעוד לכך שאנשי מכס פלשתינים שורפים תוצרת של מפעל "פלסטיב" המיוצרת בקיבוץ יקום שבשרון. לידיעה חשובה זו משמעות רבה, היות שהיא מרוקנת מתוכן את טענות השמאל כאילו מדובר במחאה "לגיטימית" נגד ההתנחלויות, בעוד שבפועל מדובר בחרם על כלל המוצרים הישראלים. כך גם מתעלמת התקשורת מן החינוך להחרבת ישראל בחסות אונר"א, חינוך המכשיר ומזין את הדור הבא של הסכסוך הישראלי-ערבי. נראה כי התקשורת הממוסדת במערב בגדה בקוראיה בעת שהחליפה, מבלי ליידע, את המוטו המפורסם של הניו-יורק טיימס: "כל החדשות הראויות לדפוס" למוטו חדש: "כל החדשות הראויות לדפוס המחשבה".
