בימים האחרונים נשמעים קולות רמים בתקשורת של מחאת צעירים שעיקרה ברעננה, על חוסר מקומות דיור לצעירים. על כך שמגורים ברעננה בשל מחירי הדירות הן בלתי מושגים לצעירים.
קולותיהם של צעירי רעננה שאומרים נולדנו פה, גדלנו פה, החברים שלנו פה, אנו רוצים לקנות דירות רק פה הם קולות שיוצרים סכנה אמיתית למדינה.
לפני מספר שנים נוסד הביטוי בין חדרה לגדרה - שנתן ביטוי לריכוזיות האוכלוסיה בישראל, בשנים האחרונות הריכוז רק גדל והביטוי התעדכן לבין נתניה לרחובות.
ריכוז האוכלוסיה והפעילות הכלכלית של ישראל בין נתניה לרחובות או בין חדרה לגדרה גורם לסכנות ואפילו לסכנות קיומיות על המדינה.
הסכנות הביטחוניות
מלחמת לבנון השנייה ששיתקה את החיים מחיפה וצפונה לא פגעה בחיים בין נתניה לרחובות למעט העובדה שרבים מתושבי הצפון התארחו באזור זה. כך רוב פעילותה הכלכלית של ישראל המשיכה והמלחמה הביאה לנזק כלכלי מינימלי.
בתקופה שלפני ובתקופת
עופרת יצוקה החיים צפונית לרחובות המשיכו כרגיל.
האיומים הביטחוניים על ישראל שכוללים היום איום טילים על האזור שבין נתניה לרחובות מעזה, מלבנון ומסוריה ובמיוחד על לב ריכוזיות האוכלוסיה בישראל - גוש דן - הם איומים מאוד קשים.
הריכוזיות בישראל גורמת לכך ששיתוק הפעילות הכלכלית באזור זה משמעותה שיתוק הפעילות הכלכלית במדינה כולה. מדינה שמשותקת מבחינת חייה הכלכליים - קיומה הוא בגדר מבצע לעצירת שעון החול.
וכאשר הפתרון היחיד להבטחת הקיום הוא עצירה של הלחימה, המחיר לכך הוא גדול וכואב ולמעשה מבטיח כי עצמאותה ופעילותיה של אותה מדינה לא ימשכו בכל מקרה כמו לפני תקיפה כזו. בשפה אחרת - הריכוזיות של ישראל היא עקב האכילס שלה, פגיעה באזור הריכוזיות תשתק אותה.
הסכנה הדמוגרפית (או הסכנה על קיומה כמדינה יהודית)
הוויכוח בישראל האם להסכים להפרדה ולמעשה להסכים להקמת מדינה פלשתינית בצורה זו או אחרת או האם לספח את שטחי יהודה ושומרון כולל תושבי האזור מתעלם גם הוא בצורה מסוימת מריכוזיות האוכלוסיה הישראלית.
החדשות הרעות הן המציאות הקודרת - רוב האוכלוסיה בגליל ובנגב אינה יהודית, וככל שאנו מתקדמים בזמן כך הולכת וגוברת הריכוזיות בישראל כך שבקרוב (ויגידו מומחי הדמוגרפיה בדיוק מתי) רוב אוכלוסיית ישראל מצפון לנתניה ומדרום לרחובות יהיו לא יהודים (בטח שאם נוסיף לכך גם את תושבי עזה).
ממשלת ישראל הנוכחית החלה במספר פעולות בכיוון הנכון, אך אלו אינן מספקות כלל כדי להביא לשינוי. המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוציא דירות להשכרה במחירים נמוכים ביותר בגליל ובנגב, תוכניות פיתוח תשתיות התחבורה - הרכבות והכבישים שיאפשרו תנועה מהירה יותר לאורכה של ישראל הן דבר מסייע - אך הן כטיפה בים.
התלונות על חוסר דיור מושג לצעירים הן מה שיכול לסייע למדינה במלחמה נגד הריכוזיות שבה. על הנהגת המדינה לבנות בכמויות מסיביות דיור בצפון ובדרום, בנגב ובגליל ולפעול לתוכניות שיסבסדו ויסייעו בעיקר למי שתורם או תרם למדינה לרכוש דירה מחוץ לאזור הריכוז ולצאת שוב מתחום חדרה-גדרה או נתניה-רחובות. יחד עם זאת, על הממשלה לפעול ולסייע למחירי הדיור באזור ריכוזיות האוכלוסיה לעלות כך שלא תישאר ברירה והצעירים יתחילו לגלות את הפריפריה.
