אני מבקש סליחה, כיהודי החש אשם שנעשה לך עוול, ד"ר עוואד אבו פריח, ראש המגמה לכימיה במכללת ספיר.
נולדת ב-1962 בכפר אל-עראקיב. בכפר בו לא היו מים זורמים, לא חשמל, לא כביש גישה, לא מרפאה ולא בית ספר. בניגוד לכל הסיכויים מהמקום בו המדינה חסמה בפניך את דרכך, אתה הצלחת לסיים את הטכניון בחיפה ולקבל תואר ד"ר לכימיה בהצטיינות.
המדינה לא נתנה לך בית ספר. אתה ענית לה בכלים שלך. רכוב על חמור עשית את דרכך יום-יום, בחורף ובקיץ, שתים-עשרה שנה וסיימת את בית הספר התיכון בהצטיינות.
בבית הספר בו למדת, לא לימדו מדעים, לא ביולוגיה ולא כימיה. לכן בתעודת הבגרות שלך יש לך הישגים מרשימים בתנ"ך, תוכנית של 5 יחידות. למדת מחשבת ישראל תוכנית מורחבת. פעם ראשונה נתקלת בכימיה במכינה קדם-אקדמית בירושלים.
בניגוד לכל הסיכויים, בניגוד לכל הקשיים שנערמו בדרכך, סיימת בהצטיינות את לימודיך באוניברסיטה, המשכת ללמוד בטכניון בחיפה והיית לבדואי הראשון שזכה לתואר ד"ר לכימיה. משם עשית דרכך למכללת ספיר, בה אתה מורה נערץ על תלמידיו בחוג לכימיה במכללה. ואף זכית לקבל את אמונה של ההנהלה האקדמית של המכללה, שהעמידה אותך בראש המגמה לכימיה.
כאדם וכהומניסט כאבת את כאבם של תלמידיך מגוש קטיף. בתקופת ההינתקות, מעבר לכל מחלוקת פוליטית, הגשת להם את כל העזרה של מורה לתלמידיו, כי כאבת את כאבם של תלמידים, כאבת כאדם שביתו נהרס.
לא הסתגרת ב-ד' אמות של מגדל השן האקדמי. נרתמת לסייע לאחיך הבדואים כדי למנף את מערכות החינוך במיוחד בכפרים בהם המדינה מונעת בשריריות קיומה של מערכת חיים כולל מערכת חינוך.
נרתמת למאבק לזכותו של הבדואי על אדמתו. בניגוד לכל התעמולה השקרית, אתה וחבריך טוענים שיש בנגב מקום לכולם. ליהודים ולערבים. מתוך 13 מיליון דונם אדמה בנגב, אתם מבקשים ליותר משליש מתושבי הנגב לְאַפְשֵׁר להם לנהל חיים על כ-600 אלף דונם. בקשתכם היא כ-4% אחוז של השטח לשליש מהאזרחים החיים בנגב.
פגשתי אותך ביום שבת על חורבות ביתך באל-עראקיב, הכפר בו נולדו אביך ואמך, הכפר בו נולדת ב-1962, בו נישאת ובו הקמת משפחה.
עמדתי בוש ונכלם כיהודי, ליד שובכי היונים שהיו בחצר ביתך. בולדוזר נהוג בידי יהודי עלה על שובכי היונים ובכפו מחץ את היונים. היונים שהצליחו להימלט מאימת הבולדוזר חגו מעל ראשינו בשבת, י' באלול תש"ע, ודמעו יחד איתנו על הרס ביתם ועל הרס ביתך.
הפקח של הסיירת הירוקה, בג'יפ הירוק, במדים הירוקים, היה אמור לשמור על ערכי הטבע. אתה, ד"ר עוואד אבו פריח, סייעת לו כמה דקות קודם לכן לאסוף נמלים לבנו חובב הטבע והחרקים. אותו פקח נתן הוראה להרוס את השובך ולטבוח את היונים.
ד"ר עוואד אבו פריח, פגשתי אותך ביום של חום לוהט. אתה מקיים את מצוות הרמדאן. השמש הקופחת מעל, הבית ההרוס מתחת ואתה שופע אהבה ואופטימיות, שעוד יבואו ימים טובים. בהכירי ובהוקירי את אהבתך לתנ"ך, אני מבקש להוסיף לבקשת הסליחה שלי את דבריו הקשים של יעקב אבינו לבניו שמעון ולוי, שנהגו לא כשורה עם יושבי הארץ, אנשי שכם, הגם שפגעו קשות בבתו, דינה.
- שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים1
כְּלֵי חַמַס מְכוֹרוֹתֵיהֶם.
בְּסוֹדָם אַל-תָּבוֹא נַפְשִׁי
בִּקְהָלָם אַל-תֵּחַד כְּבוֹדִי
כִּי בְּאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ
וּבִרְצוֹנָם עִקְּרוּ-שוֹר.
אָרוּר אַפָּם כִּי עַז
וְעֶבְרָתָם כִּי קָשְׁתָה...
עֲכַרְתֶּם אוֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ...
עֲכַרְתֶּם אוֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיוֹשְׁבֵי אֶלְ-עָרָאקִיב...
סליחה, ד"ר עוואד אבו פריח.
